קצא"א: "דרישת אדלקום לפסול את גרסטל מתפקיד הבוררת - חסרת תקדים ואבסורדית"

קצא"א מבקשת למחוק על הסף את בקשת הערעור לעליון שהגישו קבוצת אדלקום ושותפתה הטורקית על החלטת המחוזי שלא לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל מלשמש כבוררת בסכסוך בין הצדדים סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד • זאת, בשל היוועצות אישית שקיימה גרסטל עם עו"ד אייל רוזובסקי המייצג בבוררות את אדלקום: "לפנינו מצב דברים חסר תקדים, בו צד לבוררות מבקש להעביר בורר מתפקידו בגין טענה לקרבת יתר בין בא כוחו-שלו לבין הבורר!"

השופטת בדימוס הילה גרסטל / צילום: שלומי יוסף
השופטת בדימוס הילה גרסטל / צילום: שלומי יוסף

"לפנינו מצב דברים חסר תקדים, בו צד לבוררות מבקש להעביר בורר מתפקידו בגין טענה לקרבת יתר בין בא כוחו-שלו לבין הבורר! מדובר כמובן באבסורד שאין כדוגמתו. בכך יש ללמד על חוסר האותנטיות בטענות המבקשים, שמנצלים הזדמנות שנקרתה בדרכם בניסיון לשבש את המהלך התקין של הבוררות ולהסיטה ממסלולה. זהו ההסבר היחיד שיכול לעמוד ביסוד המהלך המתוזמר אותו נקטו המבקשים" - כך טוענת חברת שתא"א (שירותי תשתיות אילת אשקלון), חברה-בת של קצא"א, בתגובתה לבקשת הערעור לבית המשפט העליון שהגישו קבוצת אדלקום של משפחת אדלסבורג ושותפתה, חברת זורלו הטורקית. בקשת הערעור היא על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב שלא לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל מלשמש כבוררת בסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית "דוראד". בתגובתה מבקשת שתא"א למחוק את בקשת הערעור על הסף.

במסגרת הסכסוך חברת דורי אנררגיה ושתא"א מעלות טענות קשות נגד אדלקום וזורלו. לפי הנטען, שתי החברות קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח, לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לכאורה תוך קבלת חלק מן ההפרש "בדלת האחורית" באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה. בקשת הפסילה של אדלקום וזורלו נוגעת לשיחת התייעצות אישית שקיימה גרסטל עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בבוררות, בנוגע לחקירת "תיק 1270", שבו מעורבת השופטת בדימוס.

באמצעות עורכי הדין ד"ר גיל אוריון, עודד רביבו ומיכל תמר ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות' וערכי הדין צבי ניקסון ומאיר הלר, ממשרד א. לנדוי ושות', טוענת שתא"א כי השאלה אם אותה היוועצות נקודתית בין הבוררת לבין עו"ד רוזובסקי מקימה עילה לפסילתה של הבוררת, כבר נענתה בשלילה הן על-ידי גרסטל עצמה והן על-ידי המחוזי - ובצדק - ולפיכך אין מקום לבחינה נוספת של שאלה זו בעליון.

גלגולי בוררות דוראד
 גלגולי בוררות דוראד

"לא מגיע לרף המחמיר"

לטענת שתא"א, "בפסק דין מנומק היטב ולאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, נקבע כי ההיוועצות בין גרסטל לרוזובסקי אינה עומדת ברף המחמיר שנקבע בפסיקה ואינה מקימה חשש ממשי למשוא-פנים; ואדלקום וזורלו אף מנועים מלהעלות טענת פסלות בעניין היוועצות זו", נכתב בתגובה לערעור.

עוד נטען כי "על-פי ההלכה הפסוקה, העברת בורר מכהונתו מחמת עילה של אובדן אמון הצדדים, תיעשה רק במקרים קיצוניים וחריגים, בהם מתעורר חשש ממשי (אובייקטיבי) למשוא-פנים מצד הבורר. כפי שנקבע בפסיקה, כאשר מדובר בטענת פסלות עקב יחסים בין בורר לבין בא-כוח מייצג (להבדיל מיחסים בין בורר לבין צד לבוררות), רף הפסילה גבוה ומחמיר במיוחד". לטענת שתא"א, המקרה האמור אינו עולה כדי הרף הגבוה והמחמיר שנקבע בפסיקה לעניין העברת בורר מכהונתו.

עוד טוענת שתא"א כי ההתייעצות בין גרסטל לרוזובסקי היא "התייעצות טלפונית נקודתית וקונקרטית, בעניין שאינו נוגע ואינו קשור להליך הבוררות. בעניין זה יש להדגיש כי טרם כריתת הסכם הבוררות, מסרה הבוררת לצדדים גילוי נאות אודות היחסים הידידותיים (המקצועיים והאישיים) בינה לבין עו"ד רוזובסקי, והדבר היה מקובל על כל הצדדים כאחד".

לדברי שתא"א, "ההתייעצות הנקודתית והחולפת בוודאי שאינה יוצרת קרבה מעבר לקרבה שממילא הייתה קיימת, ידועה ומוסכמת ערב תחילת הבוררות, ואשר הצדדים לא ראו בה כמקימה מכשול מפני בירורה של המחלוקת בפני כבוד הבוררת".

עוד צוין כי דברים ברורים אלה מקבלים משנה תוקף, לנוכח הסכמת הצדדים במסגרת הסכם הבוררות, שלפיה לא יועלו טענות לפסילתה של הבוררת. "ההסכם האמור מלמד על תפיסת הצדדים, שלפיה יחסי הידידות הקיימים בין כבוד הבוררת לבין חלק מבאי כוח-הצדדים אינם פוגעים בשיקול-דעתה של הבוררת ומעיד על אמונם המוגבר של הצדדים בניטרליות כבוד הבוררת", נטען בתגובה.

עוד נטען בהתנגדות לפסילת השופטת כי העליון קבע בעבר, בנסיבות דומות ואף חמורות יותר, כי הסכמה מוקדמת של צדדים להידון בפני בורר חרף ידיעתם על קשרים בין הבורר לבין אחד הצדדים, משתרעת גם על קשרים מאוחרים שהתקיימו במהלך חיי הבוררות; וכי בנסיבות כאלה אין בקשרים המאוחרים כדי להקים חשש ממשי למשוא-פנים.

"חוסר אותנטיות בטענות"

לגופו של עניין, בתגובתה של שתא"א נטען כי ההתייעצות בין הבוררת לבין עו"ד רוזובסקי באה לעולם מתוך הסכמה ושיתוף-פעולה מצידו של רוזובסקי, ו"בנסיבות אלה ברור כי הצדדים המיוצגים על-ידי עו"ד רוזובסקי בבוררות כפופים להתנהלותו ומנועים מלהעלות טענות פסלות שיסודן בהיוועצות האמורה".

עוד נטען כי מאחר שאדלקום חוששת, כביכול, ממשוא-פנים עקב ההיוועצות האמור, באפשרותה להחליף את בא-כוחה (רוזובסקי) בבוררות בעורך דין אחר ובכך למנוע את החשש. לדברי שתא"א, "העובדה שאדלקום מעוניינת בהמשך ייצוגה על-ידי עו"ד רוזובסקי, מלמדת על חוסר האותנטיות שבטענותיה ועל כך שהיא אינה סבורה באמת כי קיים בענייננו חשש למשוא-פנים".

שתא"א טוענת בנוסף כי יש לדחות על הסף את בקשות הפסלות גם מחמת שיקולי מדיניות - כדי לא לתת כלי נשק בלתי רצוי בידיהם של אלה שירצו לסכל הליכי בוררות. "אם צד לבוררות יהיה רשאי להגיש בקשה להעברת בורר מתפקידו עקב נסיבות שנגרמות על-ידיו או הנמצאות בשליטתו, הרי שכך יינתן כוח בלתי מרוסן ובלתי הוגן בידיו של כל מתדיין שיחפוץ בכך, להביא לסיכולו של הליך הבוררות! מובן כי אין לאפשר מצב דברים כזה, אשר פוגע בצדדים לבוררות, באינטרס הציבורי ובמוסד הבוררות", נכתב בתגובתה של שתא"א.

עו"ד גיל אוריון ושותפיו להגשת התגובה מטעם שתא"א מציינים עוד כי הם עיינו בעשרות החלטות בבקשות לפסילת בורר ולא מצאו אפילו מקרה אחד בפסיקה שבו הוגשה בקשת פסלות בשל קיומם של קשרי קרבה בין מגיש הבקשה לבין הבורר. לטענתם, גם המבקשים לא הצביעו, ולא בכדי, על מקרה כזה. 

הסכסוך בין בעלי המניות בדוראד: טענות לניפוח חוזה, תוך נטילת כספים לכיס בגובה 140 מיליון שקל 

הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד החל בתביעה שהגישו בינואר 2016 חברות דורי אנרגיה וקצא"א למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושעברה לבוררות בפני גרסטל. בתביעה נחשף סכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת הכוח הפרטית.

לפי טענתם של דורי אנרגיה וקצצ"א, חברות אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח - מאחורי גבם של יתר בעל המניות בדוראד - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסן בהסתר סכום עתק של כ-140 מיליון דולר, על חשבונה של דוראד, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה.

הסכסוך הכלכלי החריף הוליד את המחלוקת היצרית סביב הבקשה לפסילת הבוררת גרסטל.

החברות אדלקום וזורלו דרשו לפסול את הבוררת גרסטל, מאחר שהתייעצה עם עו"ד רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת "תיק 1270". בתיק זה נחקר החשד כי ניר חפץ - עד המדינה בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו - הציע לגרסטל באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לתמוך בה במרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לתמיכתה בסגירת תיק החקירה של שרה נתניהו ב"פרשת המעונות". גרסטל עצמה מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה, וממילא התיק הזה, שנפתח בקול תרועה רמה, כבר נסגר על-ידי המשטרה.

גרסטל סירבה לפסול את עצמה והבהירה כי בשיחותיה עם עו"ד אייל רוזובסקי אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתה המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד.

גם קצא"א ודורי אנרגיה התנגדו נחרצות לדרישה מגרסטל, לפסול את עצמה. אדלקום וזורלו לא השלימו עם קביעתה של גרסטל, והביאו את השאלה אל אולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודית שבח, שדחתה אף היא את בקשת הפסילה. עם זאת, השופטת שבח מתחה ביקורת על התנהגותה של גרסטל. בהחלטתה קבעה שבח, בין היתר, כי שיחות הטלפון בין גרסטל לרוזובסקי "הן אכן תקלה שלו הייתה עומדת בבידודה, לא ניתן היה להכשירה".

עם זאת, השופטת קבעה כי "לא כל תקלה מצמיחה תרופה ולא כל פגם מצדיק העברת בורר מתפקידו, או ביטול פסק הבוררות על-ידו... הליקוי בענייננו אף שהוא מעורר אי-נוחות, אינו יורד לשורשי ההסכמה הקונקרטית להתדיין בפני גרסטל, ומשכך אינו מהווה סיבה להעברתה מתפקידה".

אמירות אלה היוו בעיני אדלקום וזורלו את הפתח להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה לעליון. באמצעות עו"ד רוני ברקמן טענו החברות המערערות כי "בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו, באופן נחרץ, כי היוועצות משפטית של בורר בענייניו האישיים, עם מי מעורכי הדין המופיעים בפניו, היא מהלך 'לא תקין'", אך "חרף הרטוריקה הקשה הזאת, בית המשפט קמא 'הכשיר' בכל זאת את הקשר הפסול והאסור הזה - 'התקלה' בלשונו - וזאת באמצעות קונסטרוקציה של מניעות". 

גלגולי בוררות דוראד

הסכסוך: הסכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת כוח פרטית, מתחיל בתביעה שמגישות בינואר 2016 למחוזי בתל-אביב חברות דורי אנרגיה וקצא"א (שתא"א) נגד קבוצת אדלקום ושותפתה, חברת זורלו הטורקית. 

דורי אנרגיה וקצא"א טוענות: אדלקום וזורלו קשרו קשר מאחורי גבן עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסן בהסתר כ-140 מיליון דולר, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה. 

בקשת הפסילה: אדלקום וזורלו דורשות לפסול את הבוררת גרסטל. זאת, בטענה כי היא התייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת "תיק 1270", שבו הייתה מעורבת גרסטל. 

גרסטל מסרבת לפסול את עצמה: מבהירה כי בשיחותיה עם רוזובסקי אין כדי להשפיע על שיקול-דעתה המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד. 

הערעור למחוזי: אדלקום וזורלו מערערות למחוזי, שדוחה אף הוא את בקשת הפסילה. 

בקשת רשות ערעור לעליון: מוגשת על-ידיי אדלקום וזורלו. 

תגובת קצא"א: מבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור לעליון.