נמל אשדוד מהאוויר. האם מסוכן לגור סמוך לנמל? / צילום: אלבטרוס
כך כתבה הוועדה לתכנון מתחמים מעודפים לדיור ('ותמ"ל) על תוכנית להקמת 3,008 דירות ליד נמל אשדוד: "הוועדה סבורה כי הבדיקות הסביבתיות שנערכו במסגרת התוכנית, יחד עם התאמת הבינוי לתנאים הסביבתיים, ההתניות לפיתוח הקבועות בתוכנית וכן סקר החומרים המסוכנים הנערך בהנחיית המשרד לאיכות הסביבה, כולם יחד נותנים מענה ומבטיחים איכות חיים טובה לתושבי השכונה". בשבוע שעבר נדחתה הקביעה האופטימית הזו על ידי שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע גד גדעון שמצא שהקריטריונים הסביבתיים שעליהם הסתמכה הוועדה, היו מיושנים - מ-2011 - ושונו זה מכבר.
"לא ניתן להקל ראש ביישום הקריטריונים המיועדים לצמצם פגיעה בבריאות הציבור ולשמור על חיי אדם. ניתן לקבל את ההנחה שהינה תוצאת אילוצי המציאות כאשר מתוכנן מיזם בהיקף מצומצם יחסית בשכונה קיימת, אשר לגביה חלים הקריטריונים הישנים המקלים יותר, אך קשה לקבל כי אותם קריטריונים מקלים יוחלו על תכנון שכונה חדשה לגמרי, הכוללת 3,000 יחידות דיור", צוין בהחלטה. השופט קבע, כי יש להחזיר את התוכנית לדיון בותמ"ל בסוגיית החומרים המסוכנים המצויים היום בנמל.
יתכן שבסופו של דבר יתברר שהכל בסדר, ושהתוכנית עומדת גם בקריטריונים הנדרשים, אבל לא בכך העניין. זו הפעם השנייה שהותמ"ל נתפסת בבית משפט, כשהיא פועלת בצורה נמהרת לאישור תוכניות, על חשבון בדיקות מקיפות של סיכונים סביבתיים.
הפעם הראשונה הייתה בעת אישור תוכנית אפולוניה לגליל ים בהרצליה. באוקטובר 2017 ביטל שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליהו בכר, את אישור התוכנית ההיא והחזיר אותה לותמ"ל. זאת, לאחר שהוברר, שהתוכנית אושרה לפני שבוצע סקר סיכונים סביבתיים על הקרקע, שבה פעל בעבר מפעל תעש, וסקרי קרקע ומים שנעשו במקום מצאו חומרים מזהמים, שלא היו ידועים לפני אישור התוכנית. הנושא נמצא עתה בדיונים בבית המשפט העליון.
הותמ"ל נמצאת תחת ביקורת ציבורית נוקבת. רבים טוענים, כי היא אינה אלא גוף למילוי לוחות אקסל בתוכניות מאושרות, במחיר של איכויות תכנון ירודות, והתעלמות מבעיות עתידיות לערים שלהן הן משתייכות ולסביבה.
במשרד האוצר ובמינהל התכנון מכחישים וטוענים, שהותמ"ל עובדת בצורה מקצועית על אף סדרי העבודה המואצים שלה, וכי התכנון שיוצא ממנה הוא באיכות טובה. אך כאשר בית המשפט מחזיר שתי תוכניות לדיון מחודש בותמ"ל עקב חשש מבעיות סביביתיות מתחזק אי-האמון הציבורי בותמ"ל ואיתו הצורך לערוך סקר מקיף של סיכונים סביבתיים שנובעים מהוועדה הזו עצמה.