לשכת ההוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף
התחושה שקשה לצאת ממעגל העוני בישראל מקבלת היום אישור סטטיסטי: ממחקר חדש שנערך עבור ההוצאה לפועל עולה כי אחד משני פושטי רגל, אשר קיבלו הפטר (פטור מחובות) לפני 10 שנים, חזר להוצאה לפועל עם תיק אחד שנפתח נגדו או יותר. עוד על-פי המחקר, פושטי רגל אשר רמת הכנסתם נמוכה או שאין להם הכנסה קבועה ויציבה יתקשו להימנע מחזרה למעגל החובות; וכי רוב פושטי הרגל המתגוררים בפריפריה ומטפלים בילדים, בעיקר בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, חזרו למעגל החובות.
המחקר נערך במסגרת הוועדה לשיקום כלכלי בראשות כונס הנכסים הרשמי, וממצאיו הוצגו בשבוע שעבר בפני חברי הוועדה. החוקרים, רבקה אהרוני ורפי גולן מהאגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, בחנו לראשונה את עומק החובות של פושטי הרגל לאחר קבלת ההפטר בעשור האחרון, בראי חזרתם להוצאה לפועל.
רעיון השיקום בהליך חדלות הפירעון הוא ההבטחה כי לאחר פשיטת הרגל החייב יהיה חופשי ממצוקה כלכלית. אולם השאלה האם במרוצת השנים חייבים יחידים אכן היו חופשיים ממצוקה כלכלית לאחר קבלת ההפטר - לא קיבלה עד כה מענה ברור.
פתיחת תיק בהוצאה לפועל נובעת ממשבר כלכלי, ובמרבית המקרים חובות אשר ייפתחו בהוצאה לפועל הם השלב האחרון בו ינקטו הנושים על-מנת לקבל את כספם בחזרה, וייתכן כי לחייב חובות נוספים אשר טרם נפתחו בהוצאה לפועל, או שהם חווים קשיים כלכליים קשים אשר לא הסתיימו בפתיחת תיקים בהוצאה לפועל. בארה"ב, למשל, נמצא כי כשליש מפושטי הרגל שקיבלו הפטר מדווחים לאחר שנה מקבלת ההפטר על מצב כלכלי זהה או גרוע מזה שהיה כאשר הגישו את הבקשה לפשיטת רגל.
מטרתו העיקרית של המחקר לספק תמונת מצב באשר למספר פושטי הרגל שההפטר אשר קיבלו לא שחרר אותם ממצב כלכלי רעוע במהלך השנים. עוד נבחן הפרופיל הסוציו-דמוגרפי של היחידים אשר קיבלו הפטר, וכן הקשר בין מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים לסיכוי לחוות משבר כלכלי נוסף שיוביל לפתיחת תיק בהוצאה לפועל. המחקר בחן עוד כמה ממקבלי ההפטר חזרו להוצאה לפועל בגלל חוב אחד או יותר, וכן מה היה פרק הזמן שעבר מקבלת ההפטר ועד פתיחת תיק חדש בהוצאה לפועל.
החוקרים מצאו כי עומק החובות של האוכלוסייה הלא יהודית, גם לאחר קבלת ההפטר, גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית, ופושטי רגל המתגוררים בפריפריה בעלי סיכוי גבוה לחזור לחובות. יתרה מזו, בעלי הכנסות נמוכות או אנשים שאינם עובדים או נכים חוזרים במידה רבה יותר למעגל החובות יחסית לפושטי רגל עובדים אשר נהנים מהכנסה טובה ויציבה.
עוד מצא המחקר כי גברים נוטים לחזור יותר למעגל החובות מאשר נשים, וכך גם בקרב האוכלוסייה הלא יהודית. מוסלמים ודרוזים נטו לחזור יותר למעגל החובות.
עוד על-פי המחקר, ממוצע הגיל בקרב אלה שחזרו למעגל החובות נמוך יותר לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות, גם בקרב יהודים ולא יהודים, וגם בקרב גברים ונשים.
משתנים דמוגרפיים וכלכליים שהתגלו במחקר, אשר תורמים לחזרה למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר פשיטת הרגל, הם: חוסר תעסוקה - 18% (לעומת מועסק שכיר שחזר למעגל החובות - 15%); רמת שכר נמוכה - ממוצע שכר לחודש עבודה עמד על 6,731 שקל (לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות שממוצע שכרם עמד על 7,251 שקל); עצמאי - 28% מפושטי הרגל שהיו בעלי עסק חזרו למעגל החובות; ילדים רבים; קבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי - 19% (לעומת 16% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה); קבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי - 20% (לעומת 15% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה). מבחינת המצב המשפחתי, בקרב פושטי הרגל נמצא שכ-17% מהנשים הגרושות הלא יהודיות שפשטו רגל חזרו למעגל, לעומת כ-11% מהגברים הרווקים היהודים שפשטו רגל.
באשר למרכיב הגאוגרפי, נמצא כי פושטי הרגל שנפתח נגדם תיק חדש בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר גבוה יותר מהאחוז של כלל האוכלוסייה (כ-16%) במחוזות ירושלים, חיפה והצפון (כ-19%). לעומת זאת, במחוזות מרכז ותל-אביב אחוז פושטי הרגל שחזרו נמוך יותר (כ-13%).
לגישת החוקרים, היקף החוזרים למעגל החובות מחייב יצירת סט כלים רחב של שיקום על מנת להימנע מתופעת ה"דלת המסתובבת" של פושטי הרגל. תמונת המצב של פושטי הרגל הלא יהודים החוזרים למעגל החובות קשה במיוחד, היקף החובות וערכו הכספי גדולים יותר. לפיכך, פתרון רחב וארוך-טווח דורש יותר מהפטר חד-פעמי. האחוז הגבוה של חייבים פושטי רגל שנפתחו נגדם תיקים מצד נושים פרטיים מצביע על מצבם הקשה של פושטי הרגל - היעדר אשראי מהבנק גורם לחובות אצל נושים פרטיים, כך שהשפעת חזרתם לחובות היא אפקט מתגלגל שיכול להשפיע שלילית גם על הנושים.