נמל חיפה החדש./ צילום: איל יצהר
האם מלחמת הסחר הצוברת תאוצה בין ארה"ב לסין, שמנכ"ל אפל רמז בשבוע שעבר כי השפיעה על תוצאות ענקית הסמארטפונים, תשפיע גם על שיתוף הפעולה העסקי בין סין לישראל? סוכנות הידיעות "בלומברג" מצטטת דברי גורמי ממשל בארה"ב, שלפיהם היועץ לביטחון לאומי ג’ון בולטון יעלה בשיחותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים אחרים בישראל את דאגת הממשל האמריקאי מחדירתן של טכנולוגיות סיניות לישראל בתחומי הטלקומוניקציה וכן מ"השקעות סיניות ישירות בישראל ובמיוחד בנמל חיפה".
מדובר בהתבטאות בדרג הגבוה ביותר עד כה בארה"ב, בפרשה שעשויה להתפתח למשבר של ממש ביחסי ישראל ארה"ב, בדומה למשבר שהתפתח בעבר סביב העסקה למכירת מטוסי הביון מסוג פאלקון לסין. נתניהו אמר בתחילת ישיבת הממשלה כי הוא מצפה לדון עם בולטון בפגישתם ביום ראשון במאמצים לבלימת התוקפנות האירנית באזורנו, במצב בסוריה, בהמשך להחלטת טראמפ על הוצאת כוחות ארה"ב מהמדינה וכן "בהעמקת שיתוף הפעולה המודיעיני מבצעי בין ישראל לארה"ב שמתהדק כל הזמן". בולטון נחשב לסמן פרו-ישראלי בממשל טראמפ.
במוקד המחלוקת בין ישראל לארה"ב בנושא הנמל עומדת זכייתה של חברת SIPG (Shanghai International Port Group) במכרז להפעלת נמל המפרץ, הנמל החדש המוקם בימים אלה במפרץ חיפה לצד נמל חיפה הישן. SIPG זכתה בתחילת 2015 במכרז שפרסמה חברת נמלי ישראל להפעלת נמל המפרץ, לאחר שהייתה החברה היחידה שהגישה הצעה להפעלת הנמל הצפוני. במכרז להפעלת הנמל השני, נמל הדרום באשדוד, זכתה חברת TIL השווייצית, ומקימה אותו חברה סינית. החשש הוא מפני שליטה סינית בנמל הנמצא בצמידות לנמל חיפה ומשמש לביקורי ספינות חיל הים האמריקאי וכן הבסיס שמשמש לפי פרסומים זרים את צוללות חיל הים. הסכם ההפעלה הוא ל-25 שנה ואילו הסכם ההקמה של נמל הדרום באשדוד צפוי להסתיים עם השלמת הקמת הנמל בשנים 2020-2021. יו"ר חברת נמלי ישראל רם בלינקוב אמר לאחרונה בראיון ל"גלובס" אמר כי הסכם הזיכיון כלל נספח בטחוני מסווג שהסינים מחויבים לו, אולם ככל הידוע זכייתה של החברה הסינית במכרז לא עוררה דיון רציני במערכת הביטחון ובמועצה לביטחון לאומי כלל לא ידעו על כך.
"הסוסים כבר ברחו מהאורווה"
אף שחלפו כמעט ארבע שנים מאז זכייתה של החברה הסינית בזיכיון להפעלת הנמל החל הנושא לעורר עניין מצד האמריקאים רק בשנה האחרונה, על רקע המתיחות הגוברת בין ממשל טראמפ לממשל הסיני ומלחמת הסחר בין שתי המעצמות. בין היתר פורסם מפי גורמים אמריקאים כי הצי השישי עשוי להפסיק את ביקורי ספינות המלחמה האמריקאיות בנמל חיפה. בתגובה לפניית כתב "גלובס" רן דגוני מסר דובר הצי השישי כי "אוניות הצי השישי פוקדות לעתים קרובות את נמל חיפה, הן לאימונים משותפים עם חיל הים הישראלי והן לביקורי נמל שגרתיים. אין שום שינוי בשגרת הפעילות שלנו עם ישראל. השותפות שלנו עם ישראל איתנה. אך אינני יכול לנבא מה יקרה או לא יקרה ב-2021".
במפגש בין חוקרים ישראלים ואמריקאים שנערך באוגוסט באוניברסיטת חיפה אמר האדמירל במיל’ גארי ראפהד, לשעבר מפקד פיקוד הצי האמריקאי וכיום מרצה במכון הדסון כי השימוש שהסינים יכולים לעשות בתשתיות אזרחיות למטרות צבאיות הוא נושא שצריך "להדאיג גם את ישראל וגם את ארה"ב". במפגש עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה אמרו קצינים אמריקאים בדימוס כי "ישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יכול לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מהרגע שסין בתמונה".
ההתבטאות היחידה עד כה של גורם ישראלי בכיר הייתה של שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ. בדברו בוועידת ישראל לעסקים בחודש שעבר אמר כ"ץ, בתשובה לשאלה כי "יש דיונים על זה היום במדינת ישראל, לגבי המשמעויות של מעורבות חברות זרות במיזמים במדינת ישראל, ובתוך זה יש את התשתיות גם בתהליך ההקמה וגם בתהליך ההפעלה". כ"ץ הוסיף כי "איך אמרתי בדיונים - זה לא סוד אני יכול להגיד את זה - הסוסים כבר ברחו מהאורווה. אמרתי לראש הממשלה אתה שלחת אותי לפני תשע שנים לסין. נסעתי וחתמתי על MOU עם ממשלת סין. הסינים חושבים כבד ולאט לאט זה מתגלגל והם החליטו אסטרטגית לבוא ואישרנו להם להתמודד וזו החלטה מצוינת למדינת ישראל". יחד עם זאת, אמר כ"ץ כשנשאל האם אינו חושש מהמשמעויות שיכולות להיות להחלטה כי "אני מציע להפריד בין העניין האזרחי לבין העניין הביטחוני שאנחנו יודעים ונדע איך לטפל בו. יש העניין הביטחוני ואנחנו צריכים לפקח, שתהיה בקרה. יחד עם זאת יש מלחמת סחר בין ארה"ב לסין ואם ישראל תידחק לעמוד שמה בתווך כשהענקים האלה בתנועה טקטונית נעים אחד לקראת השני... הם בסוף יסתדרו אנחנו לא נצליח לצוף".
שולטות על הרכבת הקלה
לצד הזכייה במכרז להפעלת נמל חיפה זכו הסינים בשנים האחרונות במספר מכרזים גדולים במיזמי תשתיות לאומיים. הפרויקט הראשון שביצעו חברות סיניות היה חפירת מנהרות הכרמל בחיפה ובהמשך חפירת מנהרות בתוואי הרכבת עכו-כרמיאל. גולת הכותרת של המעורבות הסינית בתחום התשתיות היא פרויקט הרכבת הקלה בת"א, שמנהלת חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע). חברות סיניות זכו בכל המכרזים החשובים בפרויקט להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה, שעלותו נאמדת ב-17 מיליארד שקל. בין היתר מבצעות חברות סיניות את כריית מנהרות הרכבת באורך 10.5 קילומטרים מתחת לתל-אביב, והן אמורות לספק את הקרונות ואת המערכות הדיגיטליות של הפרויקט. מנכ"ל חברת בומברדייה בישראל יוסי דסקל התריע בראיון ל"גלובס" כי גם לשליטה בפרויקט הרכבת הקלה יש חשיבות אסטרטגית, בין היתר לאור העובדה שתוואי המנהרות עובר בקרבת הקריה בתל אביב והאפשרות שיש למפעיל הרכבת "להפיל" את רשת החשמל בתל אביב.
חברות סיניות צפויות להשתתף גם במכרזים הבאים שתפרסם נת"ע להקמת הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בתל-אביב וחברה סינית שותפה באחת הקבוצות שמתמודדת על הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים. בריאיון בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" אמר כ"ץ כי לא הייתה לו מעורבות כלשהי ברכבת הקלה בגוש דן. הקשר עם הסינים נוצר בתקופת כהונתו של ח"כ מיכאל רצון כיו"ר נת"ע. רצון, שביקר בסין, תמך בהשתתפותן של חברות סיניות במכרזים בפרויקט בנימוק שהסינים הציגו יכולות ביצוע ומחיר שאינם נופלים מאלה של החברות המערביות.
פרויקט נוסף שנתניהו וכ"ץ ביקשו לבצע באמצעות הסינים הוא הקמת רכבת מהירה מתל אביב לאילת. במסגרת אותו מיזם התקבלה החלטת ממשלה לקראת חתימת הסכם בין ממשלות להקמת הפרויקט, אך קידומו נעצר לאחר שוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר, לא המליצה לממשלה על מימון הפרויקט.