רה"מ בנימין נתניהו וסגן נשיא סין וואנג צ'י-שאן / צילום: משרד החוץ, מירי שמעונוביץ
מאור לגויים לאומת הסטארטאפ. עם ישראל ומדינת ישראל תמיד ראו את עצמם כמובילים - ובכל הקשור לחדשנות טכנולוגית, גם העולם רואה אותנו ככאלה. אנשי עסקים ואישי ציבור מכל העולם עולים לרגל כדי לרכוש טכנולוגיה, פיתוחים וחברות ישראליות. חדשנות ישראלית היא לא רק צ'קפויינט או מובילאיי, חדשנות ישראלית היא אפילו מוצר ביתי ותיק שכל ישראלי מכיר כמו סודה-סטרים, שידע להמציא את עצמו מחדש ולתת מענה לצרכי השוק הגלובלי.
אז אם הכול טוב, מה לא טוב? יש תחום אחד חשוב שנותר מאחור ולא מצליח לקצור את פירות החדשנות, וזה תחום יחסי החוץ, ובעיקר שירות החוץ. נכון, יש ניסיונות רבים לחדש את פניה של הדיפלומטיה הישראלית, ונציגי מדינת ישראל עושים שימוש רב ברשתות חברתיות, אך בפועל זוהי דיפלומטיה ישנה בכלים חדשים.
אם תשאל את הדיפלומט הישראלי המצוי אם הוא עובד בכלים חדשניים, הוא יענה "בטח, תראה איך אנחנו פעילים בפייסבוק ובטוויטר". לרוב הם פשוט לוקחים את ההודעות לעיתונות ומעלים אותן לפייסבוק או מצייצים את המסרים שמוכתבים מירושלים. אבל להחליף את הפקס בפייסבוק זאת לא חדשנות.
חדשנות היא לדעת איך לנצל טכנולוגיות חדישות כדי להשיג את המטרות המדיניות שלך. בעולם העסקים כבר יודעים איך שימוש ב-Big Data יכול לשנות תוצאות של משאים ומתנים ואיך ניתן להגיע לקהלים חדשים באמצעות מציאות מדומה או מציאות רבודה. צבא ארצות הברית היה החלוץ כאשר פיתח משחק מחשב מיוחד שנועד לעודד גיוס, משחק שהפך לאחד הפופולאריים מסוגו והפך את הקריירה הצבאית לנחשקת ומבוקשת בתקופה שהדימוי שלה היה בשפל.
תארו לכם משחק מציאות מדומה שיציג את הסכסוך דרך עיניים ישראליות או משחק מציאות רבודה מסוג Pokemon Go שיציג כיצד פיתוחים וחדשנות ישראלים ממלאים תפקיד מרכזי בחיי היום-יום של כל משתמש על מסך הטלפון שלו - זאת תהיה דיפלומטיה ציבורית יעילה שמדברת אל הקהל בשפה שלו ובמקום בו הוא נמצא.
אבל חדשנות היא לא רק טכנולוגיה, חדשנות היא קודם כל תפיסה ופה ושם אנחנו גם רואים דוגמאות לכך. קחו למשל את שגריר ישראל בנורבגיה לשעבר. כאשר הבין שקבלת הפנים המסורתית שהשגרירות עורכת לרגל יום העצמאות לא משיגה את התוצאות המדיניות הנדרשות, הוא החליט לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרך יעילה יותר לנצל את התקציב העומד לרשותו. הוא לקח את אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הנורבגים - פגיעות בעמוד השדרה עקב תאונות סקי, ונתן לו מענה ישראלי - יחד עם חברת ReWalk מיקנעם, שפיתחה מכשיר העוזר לאנשים משותקים לעמוד על רגליהם מחדש. ביום העצמאות הישראלי התוודעו הנורבגים לערך המוסף של ישראל אליהם, הכירו את הטכנולוגיה הישראלית ואפילו נהנו מתרומה סמלית של מכשירים לפצועים נורבגים. מאז, השם ישראל מקושר בנורבגיה לא רק עם הסכסוך הישראלי פלסטיני או עם הסכמי אוסלו, אלא גם עם חדשנות רפואית שמשנה חיים.
לא קל לקחת גוף קיים, בייחוד מהמגזר הציבורי, ולגרום לו לעבור מהפיכה תפיסתית ומחשבתית. הדבר נכון שבעתיים בשירות החוץ הישראלי, שבעשור האחרון חוטף מהלומה אחר מהלומה, ותחומי אחריותו פוזרו לכל עבר. קשה לצפות מגוף שנמצא בדעיכה ולא מקבל תמיכה ראויה מהמערכת להתאים את עצמו למציאות המשתנה. לכן, בחירות 2019 יכולות להיות דווקא ההזדמנות לא רק לשקם את שירות החוץ אלא להמציא אותו מחדש. לא משנה איזו ממשלה תקום אחרי הבחירות, אחד הצעדים הראשונים שלה צריך להיות מינוי שר חוץ במשרה מלאה ויישום שינוי תפיסתי עמוק בשירות החוץ. כזה שרואה את החדשנות הישראלית כתפיסת הפעלה ולא רק ככלי להסברה.
שירות חוץ בריא, מתפקד וחדשני הוא אינטרס לאומי של ישראל. הדיסק און קי ועגבניות שרי נחמדים כמקרי בוחן לתחילת שנות ה-2000. הדיפלומטיה הישראלית יכולה וצריכה להוביל את המגמה, להמציא את הWaze הדיפלומטי החדש.
הכותב הוא ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית בבינתחומי הרצליה