חיים כץ / צילום: יוסי זמיר
משרד העבודה והרווחה, הגוף שאמון על הפיקוח על הבטיחות של עשרות אלפי מעליות ברחבי הארץ, מתכוון להפעיל מערך של חוקרים פרטיים שיעקבו אחר פעילותם השוטפת של עשרות בודקי הבטיחות של המעליות. זאת על רקע חשד שחלק מבדיקות הבטיחות נעשות באופן רשלני, שחושף את ציבור המשתמשים במעליות "לסיכון מיידי".
החשד של גורמי הבטיחות לגבי תקינות בדיקות המעליות עלה כבר לפני כשנתיים וחצי, כך ניתן ללמוד מפנייה שעשה היועץ המשפטי של משרד הכלכלה והתעשייה, עו"ד מיכאל אטלן, לפרקליט המדינה שי ניצן בנושא. יש לציין כי מאז חלו שינויים מבניים במשרדי הממשלה, והפיקוח על המעליות עבר לאחריותו של משרד העבודה והרווחה, שהמשיך לקדם את הנושא.
באותה פנייה, התבקש פרקליט המדינה לתת למשרד אישור חריג להפעיל חוקרים פרטיים שיעקבו אחר פעילותם של כ-75 בודקי מעליות, ובכך להגביר את הפיקוח על פעילותם. "בשנים האחרונות אנו עדים למקרים שבהם מתעורר חשד שבודקים מוסמכים לא מבצעים את הבדיקה באופן מלא ויסודי כנדרש", כתב עו"ד אטלן לפרקליט המדינה. "הובאו לידיעתנו מקרים שבהם בודקי מעליות שהו לצורך בדיקת מתקן למשך דקות ספורות בלבד. ברור שאין כל אפשרות מעשית לבצע את הבדיקה הנדרשת בפרק זמן זה". פרקליטות המדינה אישרה את הבקשה.
עשרות בודקי המעליות שפועלים ברחבי הארץ מוסמכים על ידי משרד העבודה והרווחה, אך מדובר באנשים פרטיים ולא בעובדי המשרד. הם אמונים על בדיקה של בין 90 אלף ל-110 אלף מעליות. מדובר בבדיקות בטיחות שמתקיימות לכל מעלית פעמיים בשנה בבנייני מגורים, בבנייני משרדים, במבני ציבור, בבתי מלון, במפעלים ועוד. ההתקשרות עם בודקי המעליות נעשית על-ידי חברות האחזקה והניהול, או על-ידי ועדי הבית שבתחומם מותקנות מעליות.
העלות: כחצי מיליון ש' בשנה
אחת השאלות היא כיצד יתבצע המעקב אחר הבודקים. החשש המרכזי הוא פגיעה בפרטיות הבודקים ובפרטיות יתר האנשים שמתגוררים או עובדים במקום. בפניית משרד הכלכלה לפרקליט המדינה נכתב כי החוקרים יעקבו אחר הבודקים מרחוק, ויתעדו את משך השהייה שלהם בכל אתר. עוד נכתב כי "הבדיקה תתבצע מתוך שטח ציבורי בלבד. לא ייווצר כל קשר בין החוקר לנשוא בדיקתו". עוד צוין כי "לא תהיה כניסה של החוקר הפרטי למרחב הפרטי של הבודק או לבנייני המגורים שבהם מותקנת המעלית".
שאלה נוספת שעולה היא מדוע המשרד, שמחזיק מפקחים מטעמו, נדרש להפעיל חוקרים פרטיים. במשרד טוענים כי "הקצאת מפקח לצורך ביצוע המעקב אחר בודקי המעליות משמעו השחתת זמן יקר מאוד. בנוסף, למפקחי מנהל הבטיחות אין את הכישורים הנדרשים לבצע מעקב".
עוד נכתב בפנייה כי במקרה שיימצא כי בודק מעליות מוסמך התרשל בתפקידו, יופעלו נגדו סמכויות מנהליות כמו השעיה או שלילת רישיון - בכפוף לשימוע.
בשל המעבר של מנהל הבטיחות ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה, בעקבות דרישת השר חיים כץ, התהליך נמשך זמן רב. כך, רק בחודש ספטמבר האחרון משרד העבודה פרסם מכרז לקראת התקשרות עם חוקרים פרטיים לביצוע המעקב אחר בודקי המעליות, וזאת בעלות של כחצי מיליון שקל בשנה. לפי אותו מכרז, ניתן יהיה להאריך את ההתקשרות למשך שנה נוספת, בסכום דומה. ההליך המכרזי טרם הסתיים.
הבודקים עתרו נגד המהלך
פרסום המכרז, עורר תרעומת בקרב עשרות בודקי המעליות ברחבי הארץ, שמיוצגים בידי איגוד לשכות המסחר. בתגובה, הם עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיורה למשרד העבודה והרווחה לבטל את המכרז ולבטל כל התקשרות שנעשתה בנושא עם חוקרים פרטיים.
בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד משה אוסטרובר ממשרד אוסטרובר ושות' ומשרד בן ארי, פיש, סבן ושות', נכתב כי "אם תתממש תכנית זו, לא יעבור זמן רב לפני שהמדינה תחזיק בידיה תיעוד מצולם של בודקים שיפנו במהלך יום העבודה לקבל יעוץ רפואי בנוגע לבעיה רפואית מביכה, של בודקים שיפגשו במהלך יום העבודה עם אישה שאינם נשואים לה ושל בודקים שימלאו במהלך יום עבודתם טופס הימורים ועוד". עוד נכתב כי "מדובר בפגיעה אנושה בזכותם של אותם בודקים לפרטיות ".
עוד נטען בעתירה כי במהלך השנים האחרונות חלה עליה משמעותית במספר המעליות שפועלות ברחבי הארץ, שענף המעליות לא היה מוכן כלל לגידול האדיר במספר המעליות ושפעילותו מתאפיינת בתת כוח אדם. כך, נטען עוד כי בשל הבנייה הרבה לגובה, הותקנו בישראל מעליות שכוללות מערכות טכנולוגיות והנדסיות מורכבות, שלא דומות למעליות שהותקנו בעבר. הבודקים טוענים שבמקום להשקיע כסף בחוקרים פרטיים, עדיף להשקיע בהשתלמויות לבודקי המעליות.
בנוסף, נטען בעתירה כי בודקי מעליות שסיימו לא מכבר את תהליכי ההכשרה שלהם לא מקבלים ליווי או חניכה בשנות הפעילות הראשונות שלהם בתחום, ובודקים מנוסים יותר לא נחשפים לעדכונים ולהתפתחויות שחלו בענף, ולא מתקיימות להם השתלמויות סדורות אודות חידושים טכנולוגיים בנושא: "התנהלות זו מהווה כשל בטיחותי חמור, שמסכנת את שלומם של המשתמשים במעליות".
משרד העבודה והרווחה טרם הגיב על העתירה. לבקשת "גלובס" נמסר מהמשרד כי "היות והעתירה נידונה בבית המשפט, אנו לא יכולים להתייחס אליה בשלב זה".