ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
הקדמת הבחירות עלולה להוריד לטמיון את עבודת הוועדה לקידום התעסוקה לקראת 2030 - כך חוששים גורמים המעורבים בעבודת הוועדה. דוח הוועדה יוגש כנראה בסוף החודש, באיחור של מספר חודשים לעומת המועד המקורי, אך הקדמת הבחירות תדחה את יישומו לממשלה הבאה. בכך עלולה לחמוק ההזדמנות לחולל רפורמה עמוקה ונחוצה מאוד למשק בשוק העבודה.
דוח הביניים שפורסם באוגוסט השנה כלל המלצות לרפורמה במערך ההכשרה המקצועית ויעדים חדשים להשתלבות מגזרים שונים בשוק העבודה. ההמלצות זוכות לתמיכת האוצר, שמוכן לתקצב את הרפורמה בסכום שנתי של 300-200 מיליון שקל, מתוך הציפייה שהדוח ישדרג בצורה דרמטית את מערך ההכשרות המקצועיות ויוביל לעליית הפריון של הקבוצה בעלת רמת המיומנויות הנמוכה ביותר במשק הישראלי - המהווה 20% מכלל העובדים. בנוסף הסכים האוצר באופן תקדימי להשתתף במימון הכשרות מקצועיות לעובדים במקצועות שיוגדרו בסיכון גבוה לאוטומציה, ואולם חילוקי הדעות שקדמו להסכמות עיכבו את הגשת הדוח הסופי במשך מספר חודשים.
■ הנתון שלא יופיע בנאומים ובקמפיינים: הפריון של העובד הישראלי | עמירם ברקת
ל"גלובס" נודע כי כבר נקבע מועד להגשת הדוח הסופי של הוועדה לשר העבודה והרווחה חיים כץ, לקראת סוף החודש. בנוסף, נערכו בימים האחרונים פגישות ודיונים אינטנסיביים שנועדו לסיים את ניסוחי הדוח בהשתתפות יו"ר הוועדה פרופ' צבי אקשטיין, הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה, מוטי אלישע, ובכירים נוספים. יחד עם זאת, להערכת גורמי המקצוע, לממשלה הנוכחית כבר אין אפשרות משפטית לקבל את ההחלטה המיישמת את המלצות הדוח ויישומו יידחה עד כניסתה של ממשלה חדשה, בתקווה כי שר העבודה הבא יסכים לקדם מהלך המזוהה עם השר הנוכחי.
טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שפועלת לקידום ההשקעה הממשלתית בהכשרות מקצועיות, אמרה ל"גלובס" כי ״דוח ועדת 2030 היה יכול לחולל מהפכה ולהניח תשתית לצמצום הפערים החברתים, אם הוא היה מפורסם במועד שתוכנן, לפני עשרה חודשים, והיה כולל בתוכו בשורה ונטילת אחריות ממשלתית להשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים". לדברי ניר, "לא ברור מדוע הדוח לא מפורסם, אף שהוועדה עבדה קשה במשך חודשים כדי לגבש מסקנות, והחשש הוא שהוא ייגנז ונישאר באותה השקעה נמוכה בנושא הזה".
לימודים תיאורטיים והתנסות מקצועית
המהלך המרכזי שעליו ממליצה הוועדה הוא רפורמה מקיפה במערך ההכשרות המקצועיות שפועל כיום בפיקוח משרד העבודה והרווחה. מדובר בקשת רחבה של מאות קורסים, שאינם דורשים תואר אקדמי, כגון מטפלות סיעודיות, קונדיטורים, מנהלי חשבונות, מקצועות העיצוב השונים, פועלי בניין, ברמנים, מפעילים בתחום הסייבר ועוד. ההכשרות ניתנות באמצעות מאות מכללות וגופי הוראה שונים שבמסגרתם לומדים כ-40 אלף איש. כ-8,000 משתתפים נוספים - רובם מקבלי הבטחת הכנסה המוגדרים "מחוץ לשוק העבודה" - מקבלים את ההכשרות במימון ישיר של המדינה או באמצעות שוברים (וואוצ'רים).
הוועדה ממליצה להביא להאחדה של מערך ההכשרות המקצועיות עם מטה המכללות הטכנולוגיות, לאור הצלחת הרפורמה שנעשית בלימודי ההנדסאות והטכנאות. במסגרת הרפורמה במכללות הטכנולוגיות, שתצא לדרך השנה, עודכנו חומרי הלימוד והוגדל משמעותית התקצוב למכללות פר תלמיד בשותפות בין המדינה לקרנות פילנתרופיות (קרן עזריאלי וקרן סטף ורטהיימר). העלות התקציבית של הרפורמה במכללות הטכנולוגיות מוערכת בכ-250 מיליון שקל לשנה והיא מקיפה כ-26 אלף סטודנטים לתעודת הנדסאי וטכנאי. ההאחדה שעליה ממליצה הוועדה אמורה להביא לחיזוק ושדרוג משמעותיים של מערך ההכשרות המקצועיות ולהרחבת המודל של לימודי הנדסאות וטכנאות באופן שממשיך את הרצף שנקבע בין לימודי טכנאי ללימודי הנדסאי גם לקורסים בסיסיים יותר (נניח למפעיל מכונה). כך שלשם הדוגמה, שעות הלימוד של בוגר קורס להפעלת מכונה יוכרו לו לצורך לימודי המשך לתעודת טכנאי או להנדסאי. המלצה נוספת שאמורה להיות מיושמת גם במערך ההכשרות המקצועיות היא לשלב את המעסיקים בבניית תכוניות הלימודים והסיליבוס, כפי שנעשה בלימודי הטכנאות ובהנדסאות - וכן לשלב פרקים של התנסות מקצועית במסגרת תוכנית הלימודים.
האתגר: שוק העבודה העתידי
השר כץ הקים את "הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030", בשמה הרשמי, באוגוסט 2017. פרופ' אקשטיין ממכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה מונה לעמוד בראשות הוועדה, לצד 20 חברים מטעם משרדי הממשלה השונים ובהם האוצר ומשרד הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, ההסתדרות, התאחדות התעשיינים, ארגונים לא-ממשלתיים והתאחדות הסטודנטים. חברי הוועדה שובצו בארבע תת-וועדות שעסקו בנושאים הבאים: יעדי תעסוקה, פריון ושינויים מבניים; תוכניות תעסוקה לאוכלוסיות יעד; הון אנושי ותשתיות הכשרה; ומוכנות לשוק העבודה המשתנה.
היוזמה להקמת הוועדה נולדה בעקבות הצלחת ועדה קודמת להכנת שוק התעסוקה לשנת 2020. יישום המלצות הוועדה הקודמת, שהייתה בראשותו של אקשטיין (אז המשנה לנגיד בנק ישראל) ב-2010, הוביל להקמת מטה הממונה על התעסוקה (אז במשרד הכלכלה) ולהחלטת ממשלה מס' 1994, שכללה לראשונה קביעת יעדי תעסוקה להשתלבות אוכלוסיות יעד בשוק העבודה, בין היתר באמצעות מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים לחרדים וליוצאי אתיופיה. הגורם הממשלתי שמולו התנהלה עבודת הוועדה הוא הממונה על התעסוקה - תפקיד שנוצר כאמור בעקבות המלצות וועדת 2020, תחילה במסגרת משרד הכלכלה ולאחר הקמת הממשלה הנוכחית הועבר למשרד העבודה, לדרישתו של השר כץ. במארס השנה מונה סגן החשב הכללי לשעבר באוצר מוטי אלישע לתפקיד במקומה של מיכל צוק, שפרשה בסיום כהונה בת שש שנים.
בשנים שעברו מאז אימוץ דוח 2020 נרשמו הישגים משמעותיים בקידום השתלבותן בשוק העבודה של מרבית הקבוצות: הנשים החרדיות כבר את יעד התעסוקה שנקבע ל-2020 (72.8% נכון ל-2017 לעומת יעד של 63% ל-2020) וגם בקרב נשים וגברים ערבים יש התקדמות משמעותית לקראת סגירת פערים. הקבוצה היחידה שבה לא נרשמה התקדמות משביעת רצון היא זו של גברים חרדיים, ששיעור התעסוקה שלהם אף ירד לאחרונה מתחת ל-50% והתרחק בכך מהיעד שנקבע ל-2020, העומד על 63%. בדומה לוועדת 2020, גם ועדת 2030 התבקשה להמליץ על מדיניות שתביא להגדלת היקפי התעסוקה בקרב אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בשוק העבודה - כלומר חרדים וערבים - אלא שבשונה ממנה נתבקשה הוועדה לשים דגש גם על "שיפור רמת המיומנויות והכישורים של העובדים ומידת התאמתם לצורכי המשק וחיזוק היערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי".
ההיערכות לשוק העבודה העתידי התגלתה כנושא מורכב ומעורר מחלוקת יותר מהטיפול בשילוב בתעסוקה של חרדים וערבים. במשרד העבודה היו מוטרדים מאוד ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות, שהצביעו על כך שעד 50% מהמקצועות במשק עשויים לעבור בשנים הקרובות תהליכי אוטומציה. במשרד האוצר, לעומת זאת, טענו שניסיון העבר מלמד ששוק העבודה מצליח להתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים.
הבדלי הגישות בין משרד העבודה והאוצר קיבלו ביטוי במחלוקת עקרונית בשאלה האם המדינה צריכה לקבל אחריות ולממן הכשרות עובדים שכבר נמצאים בשוק העבודה או שעליה להסתפק בשדרוג והרחבה של מערך ההכשרה בכניסה לשוק, כלומר בגילאי עשרים פלוס. במשרד העבודה לעומת זאת צידדו בגישת Life-long Learning, הגורסת כי השינויים הטכנולוגיים שנעשים יותר ויותר תכופים מחייבים את העובדים להתאים כל הזמן את מיומנויותיהם - ולא ניתן עוד להסתפק בהכשרה אחת בתחילת החיים במקצועיים. באוצר התנגדו להרחבה משיקולים פרקטיים: גם בשל העלות התקציבית הכרוכה בהרחבת מערך ההכשרות לעובדים פעילים ותיקים, אך בעיקר בגלל חשש מניצול לרעה של המימון הממשלתי בידי מעסיקים - באוצר טענו שמעסיקים אלה שכבר משקיעים בהכשרות מקצועיות לעובדיהם, יעדיפו כעת לגלגל את האחריות ואת המימון להכשרת העובדים שלהם לכתפי הממשלה ומשלם המיסים.
"למען מאות אלפי האזרחיות והאזרחים שצריכים להתפרנס בכבוד, כולי תקווה שהפרסום הזה יביא להגשת ההמלצות והתנעת השינויים הנחוצים עוד לפני הבחירות", מסכמת ניר.