בניין משרדים של בזק / צילום: איל יצהר
בעיצומו של גל ירידות השערים בשווקים הפיננסיים בדצמבר האחרון, דיווחה חברת בזק על שורה של הפרשות ענק לפרישה מוקדמת של עובדים. בהודעת הבורסה הלקונית מ-16 בחודש נכתב, כי דירקטוריון בזק אישר "תקציב סיום העסקה בחברה לצורך מימוש תוכנית התייעלות לשנת 2019, בסך כולל של כ-263 מיליון שקל, בעיקר לפרישת 243 עובדים קבועים".
נוסף על כך, אישר דירקטוריון בזק הפרשה של 249 מיליון שקל לתוכנית פרישה מוקדמת עד לתום התקופה של ההסכם הקיבוצי בסוף 2021, לכל 94 עובדי החברה שהועברו לחברה ממשרד התקשורת. אציין כי ברבעון הראשון של 2018 הפרישה החברה 90 מיליון שקל נוספים בגין אישור פרישה מוקדמת. אם כך, סך הוצאות הפרישה המוקדמת של בזק בשנת 2018 צפוי להקטין את הרווח הנקי השנתי של קבוצת התקשורת ב-464 מיליון שקל.
הלכתי ובדקתי את כלל תוכניות הפרישה המוקדמת שעליהן הכריזה בזק בעשור האחרון, וגיליתי תמונה מדהימה: לא הייתה שנה אחת שבה לא הושקה תוכנית פרישה מוקדמת, אשר חייבה את החברה בהפרשות יתר "חד-פעמיות". במסגרת התוכניות השונות שהוצגו בדוחות הכספיים החל משנת 2008 פרשו וצפויים לפרוש בפרישה מוקדמת 1,761 עובדים, קרי כ-150 עובדים בממוצע מדי שנה. ההוצאה העודפת בגין הוצאתם לפרישה מוקדמת עמדה על כ-1.98 מיליארד שקל.
עיני אינה צרה בעובדיה המאושרים של בזק, אשר זכו לקבל בממוצע כ-1.1 מיליון שקל לפורש, מעבר לכספים שהופרשו להם בתוכניות הפנסיות הרגילות. אציין כי סכום עודף שכזה מהווה צבירה ממוצעת של כלל צבירותיו של אדם עובד בתוכניות פנסיוניות. הטבות ענק שכאלו התאפשרו בשל רווחיות עודפת רב-שנתית של בזק, שמילאה את עטיני בעלי השליטה במזומנים, על חשבון הצרכנים ששילמו ביוקר על שירותי תקשורת, ועל חשבונם של בעלי מניות המיעוט בחברה.
במקום שכולם חוגגים על גבו של הציבור במשך שנים רבות, מגיע גם לציבור העובדים ליהנות מתנאים עודפים, ואולם השינוי החד לרעה בתנאי שוק התקשורת המקומי בשנים האחרונות, וההרעה הרגולטורית שאליה חשופה בזק, הופכים את תוכניות הפרישה היקרות לנטל כלכלי לא מבוטל על בעלי המניות והנושים, שברובם הגדול הם הפנסיות של כולנו.
צפויות הפרשות ענק בשנים הקרובות
בסוף 2017 העסיקה בזק 5,582 עובדים, שכ-90% מתוכם הם עובדים המועסקים על פי הסכמים קיבוציים, ו-60% מתוכם הם עובדים קבועים. במהלך השנים נוהגת החברה להכליל במפורש בהסכמיה הקיבוציים סיכום ביחס להסדרי פרישה מוקדמת. במסגרת הסדרי הפרישה הקיימים תהיה החברה רשאית על פי שיקול דעתה לסיים עבודתם של עד 203 עובדים קבועים בכל שנה בשנים 2017-2021, וזאת על פי הסכם עבודה בתוקף עד סוף 2021.
בהנחה סבירה כי החברה תנצל את מלוא הגמישות שניתנה לה בהסכמים להתאמת מצבת כוח האדם, צפויות לה הפרשות ענק נוספות בשנים הקרובות. ההסכם האמור ממחיש את הגמישות המוגבלת של בעלי השליטה העתידיים בהפחתת עלויות השכר בחברה, ולפיכך כל מי שסבור כי ניתן לבצע הוקוס פוקוס בסעיף הוצאות השכר של בזק, צפוי להתבדות ולמצוא עצמו שקוע עד הצוואר בסכסוכי עבודה.
תוכנית הפרישה המוקדמת של בזק ממחישה היטב את הפרשות החסר בדוחות הכספיים של חברות רבות, שבהן ברור כי תוכנית פרישה מרצון או פיטורים יעלו לחברה הון רב מעבר לזה המופרש בספרים. התקינה החשבונאית טרם סגרה לקונה מטרידה זו, המשקפת מציאות מעוותת בדוחות.
לבצע הערכת שווי להתחייבות העודפת
רבים מדי מייחסים לחשבונאות סגולות של מדע מדויק, המשקף היטב את מצבן הפיננסי של חברות עסקיות. ואולם המציאות, כפי שמוכיחים המספרים, שונה בתכלית. עד אשר התקינה החשבונאית תסגור את הפער האמור, במתכונת דומה לטיפול שניתן במסגרת תקן IFRS16 להוצאות החכירה התפעולית, אזי טוב הייתה עושה רשות ניירות ערך לו הייתה מוצאת את הדרך לחייב את חברת בזק ודומותיה לבצע הערכת שווי כלכלי להתחייבות העודפת לתוכנית פרישה מוקדמת עתידית, אשר אינה מקבלת ביטוי בדוחות הכספיים.
ההפרשות החד-פעמיות הללו בדוחותיה של בזק הן חד-פעמיות בערך כמו שמש בחודש יולי במדבר יהודה, ולפיכך המשקיעים חייבים לקבל את האינדיקציה המיטבית לחבות כלכלית זו, שגילחה מרווחיה של בזק כ-2 מיליארד שקל בעשור האחרון, וכחצי מיליארד שקל מהרווח בשנת 2018 לבדה. לא ייתכן כי הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות יהיו עמוסים במידע סרק דוגמת מצבה הכלכלי של מדינת ישראל, מידע הזמין לכל תלמיד תיכון ממוצע, ומאידך לא ישקפו התחייבויות פנסיוניות עצומות.
הנהלת בזק מבצעת בימים אלו מהלכים חיוניים בניסיון להפחית את עלויות השכר, אולם מהלכים אלו צפויים להקטין דרמטית את רווחי החברה בטווח הקצר, ולשחוק מהותית את הדיבידנד לבעלי המניות. בנתונים אלו היכולת לאמוד את ההפרשות העתידיות לפרישה מוקדמת היא קריטית גם לאמידת כושר ההחזר של כלל הפירמידה שנבנתה על גבה של בזק, שכן הפרשות אלו מקטינות באופן מהותי את הרווח הנקי הראוי לחלוקה לבעלי המניות.
יתר על כך, מן הדיווח על תוכנית הפרישה המוקדמת לא ניתן ללמוד על החיסכון השנתי לחברה כפועל יוצא ממנה, כדי ללמוד מכך על השווי הכלכלי שאמור להיווצר לבעלי המניות. מידע חסר זה הוא אבסורד, שכן מחד גיסא ההפרשה ברורה, ומנגד הפרס בגינה סמוי מן העין.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.