בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו התבטא בעבר לא פעם ש"ישראל היא מדינת חוק, ולפי החוק ראש ממשלה לא צריך להתפטר בתהליך של שימוע".
הרקע הוא בהלכות דרעי ופנחסי. לפני שנות דור, בג"ץ חייב את ראש הממשלה לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי, שגובשו נגדם כתבי אישום חמורים. נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט מאיר שמגר, כתב: "אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב אישום, שמאשימו בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים ובשימוש לרעה, באופנים אחרים, במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, תום-לבו ועל הגינותו". הוא הוסיף: "והגם שכתב האישום אינו פסק דין, הרי לצורך המשך כהונה בממשלה יש משמעות גם לראיות לכאורה שגובשו בכתב האישום העומד לפני הציבור". הלכות דרעי ופנחסי יושמו מאז לגבי נבחרי ציבור שהואשמו בפלילים, ובהם ראשי ערים שנבחרו על-ידי הציבור בבחירות ישירות.
תומכי נתניהו טוענים כי הלכות דרעי ופנחסי אינן רלוונטיות כשמדובר בראש ממשלה. הפסקת כהונת ראש הממשלה גוררת על-פי חוק את התפטרות הממשלה כולה. פיטורי שר, לעומת זאת, לא פוגעים בהמשך כהונת הממשלה. לכן, הם מצביעים, חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 18 הסדר מיוחד לגבי הפסקת כהונת ראש הממשלה. כהונתו תיפסק אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון, בפסק דין סופי שאין עליו ערעור.
מתנגדי ראש הממשלה מצביעים על אבסורד: אם אדם אינו יכול להמשיך בכהונת שר מפאת חומרת הדברים המיוחסים לו, כיצד ימשיך בכהונת ראש הממשלה? אותה השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, עליה דיבר הנשיא שמגר, יפה קל וחומר כאשר הנאשם הוא ראש הממשלה.
המחלוקת הזו חשובה, אבל לא בתקופת בחירות. נתניהו אינו ראש ממשלה שיש להפסיק את כהונתו. כהונתו כבר הסתיימה. כפי שאמר נתניהו, ישראל היא מדינת חוק, וחוק יסוד: הממשלה קובע כי עם בחירתה של כנסת חדשה, יפתח נשיא המדינה בהליך להקמת ממשלה חדשה. הממשלה המכהנת סיימה את שליחותה, וסעיף 18 אינו רלוונטי עוד. על-פי סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה, תוך 7 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, נשיא המדינה יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה החדשה על אחד מחברי הכנסת.
במהלך 7 ימים באפריל, השאלה לא תהיה אם יש בסיס משפטי להפסיק את כהונת ראש הממשלה נתניהו, אלא אם חבר הכנסת נתניהו כשיר לזכות במנדט לנסות להקים ממשלה חדשה. במהלך 7 ימים באפריל, כל חברי הכנסת שווים בפני הנשיא, ואין למי מהם יתרון משום שכיהן כראש ממשלה בימי הכנסת הקודמת.
בשלב זה טיעונם של תומכי נתניהו מתהפך עליהם: הממשלה טרם הוקמה. חסימת מי מחברי הכנסת להקים ממשלה חדשה לא מביאה להתפטרות ממשלה שטרם קמה. את הממשלה יכול להקים כל חבר כנסת הכשיר לקבלת התפקיד. יחסי הכוחות בין מפלגות הכנסת לא משתנים. הבוחר הישראלי לא בוחר במישרין את ראש הממשלה, ומפלגות הרוב יוכלו לגבש קואליציה ולהקים ממשלה. לא מדובר ב"להדיח ראש ממשלה מכהן". להפך - קריטריון שהביא לפיטורי שר מכהן שמונה כדין וזכה לאמון הכנסת, יפה קל וחומר לגבי חבר כנסת מן השורה.
את המבט יש למקד אפוא לא בשאלה אם הודעה על כוונה להגיש כתב אישום נגד נתניהו (בכפוף לשימוע) מפסיקה את כהונתו, אלא בשאלה אם לנוכח הודעה כזו יהא הנשיא רשאי להטיל עליו את מלאכת המרכבה - או שמא החלטה כזו של הנשיא תהא בלתי חוקית.
השאלה איננה על מי הנשיא ירצה להטיל את מלאכת המרכבה - אלא על מי הנשיא רשאי להטיל את המלאכה.
הדיון בסמכות הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה נשמע לכם מוכר? לא בכדי. לפני כחודשיים התייצב ראש הממשלה מול המצלמות וטען כי שר בכיר לשעבר בליכוד ניסה לרקוח "תרגיל חתרני" במסגרתו לאחר שהוא, נתניהו, יביא את הליכוד לניצחון בבחירות, משימת הרכבת הממשלה הבאה לא תוטל עליו.
ראש הממשלה נראה כלא-מתרגש מהחשיפה, אבל הוסיף: "זה כן חשף פירצה בחוק" שיש לתקנה. בשבועות שלאחר מכן, "חוק גדעון סער" הפך ליעד העיקרי של הקואליציה. יוזמת חקיקה זו מיועדת לשנות את סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה - כן, אותו סעיף העוסק בתקופת 7 הימים - ולהגביל את שיקול-דעת הנשיא באופן שאת מלאכת המרכבה ניתן יהיה להטיל רק על ראש מפלגה.
אם נשאל את עצמנו מדוע עלה חוק גדעון סער לראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה, אולי מותר להניח שהאמור בשורות אלה עלה בדיונים עם עורכי דינו. יש סיבה לכך שראש הממשלה הפנה לדין החל על ראש ממשלה מכהן, ולא לדין החל על מועמד להקמת ממשלה חדשה. יש סיבה לעניין הרב שמגלה ראש הממשלה, בימים רגישים ומאתגרים אלה, בתיקון "פירצה" בחוק. גם ראש הממשלה יודע - 7 ימים באפריל יכריעו את עתידו.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי דין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'