ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר
דרמה בענף הביטוח: אמש פורסם להערות הציבור "דוח הוועדה לבחינת ריבית ההיוון של הפיצויים בשל נזק לגוף בנזיקין", שבמסגרתו מוצע להחזיר לאחור את מנגנון החישוב של פיצויי הנזיקין לנפגעים בביטוחי החבויות, בעיקר בביטוחי הרכב חובה, תוך שנקבע כי אין לקבוע שינוי אופן תשלום הפיצויים לציבור בישראל. בעקבות זאת צפויות חברות הביטוח ליהנות מרווחים של מאות רבות של מיליוני שקלים, בגין הפרשות שביצעו בשנים האחרונות.
כמו כן, הציבור בישראל צפוי ליהנות משינוי המנגנון והשבתו לאחור, וזאת מאחר שהמנגנון שנקבע על ידי ביטוח לאומי, הוביל לייקור של 15% בביטוחי הרכב חובה, דבר אשר הגדיל את תשלומי הציבור עבור ביטוחי הרכב חובה בכ-700 מיליון שקל ב-2017. לפי שעה ההוראות עדיין לא סופיות, אך סביר שהן יובילו לשיפור בתוצאות חברות הביטוח וכנראה שגם להטבה לציבור הרחב - שעדיין מוקדם לדעת כמה מההקלה יגולגל לכיסו וכמה יישמר אצל החברות.
במסגרת הדוח שהועלה להערות הציבור, מוצע לקבוע שלא לחייב את המזיק ב"פיצוי עתי" של הניזוק, כלומר בתשלום חודשי ולא חד פעמי, דבר אשר אומר, לדעת הוועדה, שבראשה עומד היו"ר ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), כי "רוב תשלומי הפיצויים ימשיכו להינתן בסכום מהוון (וחד פעמי, ר"ש)". לצד זאת, הוועדה הכריעה לפי שעה, בדעת רוב ולא פה אחד (כשנציג ביטוח לאומי התנגד), לנקוט בשיטת ההיוון האחיד, ש"משמרת את האופן שבו נוהגים השחקנים בשוק להתייחס כיום לריבית ההיוון, ובכך יימנע השוק מזעזועים".
לפיכך, ריבית ההיוון בעת מתן פיצויים בשל נזקי גוף תעמוד על 3%, ולא על 2% כפי שהורה ביטוח לאומי בעקבות המלצות ועדת וינוגרד. לצעד זה השפעה של ממש על תוצאות חברות הביטוח, שבשנתיים האחרונות הפרישו סכומי עתק של כמעט מיליארד שקל, ששימשו להגדלת עתודות ונגרעו מרווחיהן. עתה, עם ההמלצות של הוועדה הבין משרדית, צפויות חברות הביטוח לשחרר את העתודות שצברו בגין השינויים של ביטוח לאומי, שמבחינתן הושגו לאחור ויבוטלו.
לכן חברות הביטוח צפויות ליהנות משחרור עתודות במאות מיליוני שקלים, דבר שקרוב לוודאי ישפיע על השורה התחתונה שלהן ויגדיל את רווחיהן, בדגש על הגדולות שבהן כגון הראל, שבראשות בעל השליטה והיו"ר יאיר המבורגר, הפניקס, שבניהול אייל לפידות, מנורה מבטחים, שבניהול ארי קלמן.
הוועדה גם דנה בנוגע למה יש לעשות במקרים בהם הריבית חסרת סיכון נופלת מטה לתקופות ניכרות, ומצאה כי "בסביבת ריבית משתנה יהיה זה אך ראוי לקבוע מנגנון עדכון", אך על מנגנון זה "להיות קשיח", כך שיש לעשות זאת באמצעות "רצועת ניוד" שתנוע בין 2% ל-4%.
עם זאת, לחדשות הללו אין השפעה על מניות הביטוח, כשנכון לשעות אחר הצהריים מדד הביטוח נחלש בשיעורים קלים. כמו כן, לדברי האקטואר שחר רון, מנכ"ל חברת רון בינה אקטוארית, שמפעילה את המאגר הסטטיסטי בענף ביטוח רכב חובה בישראל, "במידה וריבית ההיוון תחזור לרמה של 3% אזי תעריף הסיכון מכלל תעריף הביטוח עשוי לרדת בהתאמה", תוך שסייג ואמר כי, "לצורך הוזלת פרמיית החובה לרכב יש לבחון במקביל את גובהה של התביעה הממוצעת אשר בשנים האחרונות נמצאת במגמת גידול עקבי".
הוועדה טרם הכריעה כיצד יש לפעול ביחס לעידוד הקמת קרנות שיאפשרו השקעה משותפת של כספי פיצויים, והיא "תשלים את המלצתה בעניין לאחר קבלת הצעות מהציבור". בוועדה חברים גם פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי, ד''ר שמואל אברמזון, ראש אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה, גיל כהן, סגן בכיר לחשכ"ל, אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים באוצר, ואסף מיכאלי, סגן בכיר לממונה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.