נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ
המחאה נגד גל ההתייקרויות מצביעה כי הצרכן הישראלי התרגל לסביבת אינפלציה נמוכה עד אפסית ואינו מוכן לקבל כדבר מובן מאליו התייקרויות של מוצרים ושירותים שפוגעים ברמת חייו. ניסיונות למנוע באופן מלאכותי עליות מחירים בדרך של סבסוד ממשלתי או פריסת העדכונים לאורך זמן, אינם אלא מקסמי שווא שנזקם רב מתועלתם וראוי להימנע מהם.
יש אמת באמירות מצד האוצר כי רמת השכר במשק עלתה בשנים האחרונות מעל ומעבר לעליית המחירים ובכך מצבם של משקי הבית דווקא השתפר, אך הציבור בכל זאת אינו מוכן להשלים עם עליות מחירים. לכן, כדאי דווקא לנצל את הלך הרוח הציבורי, כדי לנקוט פעולות שירסנו עליות מחירים לאורך זמן ויפחיתו את יוקר המחייה.
בסל הצעדים למלחמה בעליית המחירים נמצאים ברשות הממשלה הבאה כלים שהוכיחו עצמם בעבר כיעילים, אך חלקם דורש נחישות ועמידה בלחצים. ובהקשר זה - רוח הגב של הציבור, יכולה לסייע. בין השאר צריך להקל על יבוא מוצרים מחו"ל, לפתוח ענפים מונופוליסטיים ולהפחית רגולציה.
אך לצד כל אלו - קיים כלי נוסף בידי הממשלה, שמסיבה בלתי מובנת הממשלה נמנעת מלהפעיל - הממשלה קובעת לבנק ישראל את יעד האינפלציה ובנק ישראל מפעיל מדיניות מוניטרית כדי להשיג את היעד שקבעה הממשלה,בעיקר באמצעות כלי הריבית שקובע בנק ישראל.
מ-2003 כל הממשלות לא שינו לבנק ישראל את יעד האינפלציה והוא עומד על שיעור של 1%-3% בשנה ונמדד על ידי מדד המחירים לצרכן. ניתן היה לצפות כי ממשלה שחרתה על דגלה מלחמה בעליית המחירים וביוקר המחייה, תשנה בחלוף 15 שנה את החלטתה ותפחית את יעד האינפלציה באחוז אחד (יעד אינפלציה של 0%-2%) ואפילו שני אחוזים (מינוס 1% עד פלוס 1%). מדוע אם אנו בוחלים בעליית מחירים אנו מכוונים את בנק ישראל להשיג עליית מחירים של עד 3%?
אילו הממשלה תקבל החלטה שכזאת, בנק ישראל יידרש לבחון שוב את מדיניות הריבית. בשנים האחרונות בנק ישראל הנהיג ריבית אפסית, שנמוכה כיום ביותר מ-2% מזו השוררת בארה"ב. ריבית נמוכה זאת מאפשרת למשקי הבית לקחת עוד ועוד הלוואות כדי לממן צריכה גדולה יותר וזו שופכת שמן למדורת עליית המחירים.
כאשר הציבור מזרים ביקושים הולכים וגוברים למוצרים ושירותים רבים - לא ניתן לצפות מספקים ויצרנים להימנע מעליית מחירים - כך עובדת הכלכלה מאז ומעולם - ביקוש והצע נפגשים במחיר שמתאים גם לצרכנים וגם ליצרנים. לחגיגת ההלוואות למימון הצריכה המוגברת תורמים גם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ומוסדות מימון נוספים שמנסים לשכנע את הציבור לקחת עוד ועוד הלוואות זולות יחסית בשל הריבית הנמוכה של בנק ישראל.
בנוסף לריסון עליית המחירים ויוקר המחייה בישראל, העלאת הריבית תוביל גם לתוצאות רצויות נוספות: תשואה גבוהה יותר לחוסכים שתמנע פגיעה בציבור הפנסיונרים, ריסון מחירי הדירות שאינם משתקפים במלואם במדד המחירים לצרכן, ולא פחות חשוב מכך - "מילוי המחסנית הריקה" של בנק ישראל, כך שבבוא מחזור שפל בכלכלה הישראלית בעתיד - יוכל בנק ישראל להגיב בהורדת ריבית לעידוד הצמיחה - שאינה מתאפשרת כיום כאשר הריבית של בנק ישראל אפסית. כמו כן ניתן להעריך כי כל עוד העלאת הריבית מצד בנק ישראל לא תחצה את רמת הריבית הנורמלית במשק - לא צפויה כתוצאה מההעלאה פגיעה ממשית בשיעור הצמיחה של המשק לאורך זמן.
הכותב הוא יו"ר מידרוג מקבוצת Moody’s ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר