השופטת בדימוס הילה גרסטל/ צילום שלומי יוסף
סופית ורשמית - הפרשייה שפרצה בקול תרועה גדול מסתיימת בכמעט לא כלום. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט היום (ב) לגנוז את תיק החקירה 1270 שעניינו בפרשת התמודדות השופטת בדימוס הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה.
בכך אימץ היועץ המשפטי לממשלה את עמדת ראש אגף חקירות במשטרה, עמדת פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ועמדת פרקליט המדינה.
להלן השתלשלות העניינים בפרשה כפי שמסר משרד המשפטים:
על-פי מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, במהלך התמודדותה של השופטת בדימוס הילה גרסטל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2015, הציע לה כביכול מקורבה אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותה עת כדובר ויועץ התקשורת הפרטי של משפחת נתניהו, ניר חפץ, הצעת שוחד, לפיה גרסטל תקבל את המינוי לתפקיד בעד סגירת תיק החקירה נגד רעיית ראש הממשלה, המכונה "תיק המעונות", לאחר שתמונה.
נוכח מידע זה הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לגבות את עדותה של השופטת בדימוס גרסטל, וכך נעשה ביום 19.2.18.
סיפור המעשה שנמסר מפי השופטת בדימוס גרסטל, על פרטיו, הוביל לפתיחה בחקירה שבמסגרתה נחקרו בחשד להצעת שוחד יועצי התקשורת אלי קמיר וניר חפץ, ונגבו עדויות ממספר עדים עמם חלקה גרסטל את סיפור המעשה בזמנים שונים. כמו כן, בוצע מחקר של מכשירי טלפון ניידים.
בסופה של החקירה, פערי גרסאות משמעותיים בין המעורבים העיקריים עצמם, וכן התפתחות ושינויים פנימיים בגרסה המרכזית שנמסרה באשר להצעת השוחד, הביאו את גורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות) לכלל דעה כי לא התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד מי מהמעורבים בפרשה.
לפי משרד הנשפטים, על-פי הודעתה הראשונה של גרסטל, בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חברה הקרוב, אלי קמיר, ביקש לפגשה בפתאומיות ובדחיפות.
כשנפגשה עמו, מסר לה קמיר כי הוא נפגש זה עתה עם ניר חפץ, וכי האחרון ביקש ממנו לבדוק את נכונותה של גרסטל לסגור את התיקים של רעיית ראש הממשלה, ובכך יגברו סיכוייה להתמנות לתפקיד.
גרסטל תיארה בהודעתה זעזוע עמוק מההצעה והגדירה אותה כ"הצעה קרימינלית, חד-משמעית".
נוכח הודעתה הראשונה של השופטת בדימוס גרסטל פנו החוקרים, עוד באותו יום, לגביית גרסתם של קמיר ושל חפץ. מפאת חומרת הטענות שעלו בהודעתה של גרסטל, בוצעה חקירתם של השניים בעודם מוחזקים במעצר לצורכי חקירה (חפץ כבר היה עצור במסגרת תיק 4000). באותו זמן קמיר הכחיש את פרטי גרסתה של גרסטל, ואילו חפץ לא שיתף פעולה עם החקירה.
בהמשך, נגבתה עדות ממקורבים שונים לשופטת בדימוס גרסטל, אשר אישרו באופן כללי כי האחרונה אכן סיפרה להם על הצעה מעין זו.
לפי הודעת משרד המשפטים, נוכח גרסאות אלה של המעורבים בפרשה, התמקדה חקירת המשטרה בבחינת תימוכין לגרסתה המפלילה של גרסטל. כך, נערכו מספר רב של פעולות חקירה לצורך איתור המועד של הפגישה בה על-פי טענת השופטת גרסטל הוצעה לה ההצעה האמורה.
בסופו של יום, הנתונים שנאספו לימדו כי בצהרי יום 8.10.15 נפגשו קמיר וחפץ בבית קפה מסויים בתל-אביב, ומיד לאחר מכן נפגשו באותו מקום גם קמיר וגרסטל.
לאחר מכן, אלי קמיר נחקר מספר פעמים נוספות.
הוא אישר כי הוא זימן את חפץ לפגישה בנושא מועמדותה של השופטת בדימוס גרסטל, על דעתה, לתפקיד היועץ המשפטי, אך הוא שלל כל אפשרות שנושא סגירת התיק של שרה נתניהו עלה בשיחתו עם השופטת בדימוס גרסטל.
ביום 4.3.18 נחתם עם ניר חפץ הסכם עד מדינה במסגרתו הוענקה לחפץ חסינות מהעמדה לדין הן בתיק המכונה "תיק 4000" והן בפרשה זו.
חפץ מסר את גרסתו המלאה בפרשה זו ביום 21.3.18, ועיקרה היא שקמיר ביקש ממנו לפעול לטובת מינויה של השופטת בדימוס גרסטל לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואילו הוא, חפץ, השיב לו שאינו רוצה או יכול לעסוק בנושא המינוי.
לדברי חפץ, השיחה שקיים עם קמיר הייתה שיחת רכילות ותו לא, ולא עלה בה כלל נושא סגירת תיק המעונות.
ביום 8.5.18 נגבתה הודעה נוספת מגרסטל. בהודעה זו היא הבהירה כי קמיר לא הציג בפניה "הצעה על השולחן", מפי חפץ. כן ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר, ושהזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח. כן הבהירה כי אינה יודעת לומר אם מדובר בהצעת שוחד.
לדברי משרד המשפטים, גרסטל הסבירה את השינוי באופן הצגת הדברים על-ידה בעדותה השנייה בתעתועי זיכרון ביחס לזמנים, נוסחים והתבטאויות, בחלוף למעלה משנתיים מהפגישה האמורה.
"נוכח כל האמור, ובפרט משום השינויים בגרסאותיה של השופטת בדימוס גרסטל והעובדה שלא נמצאו תימוכין לתוכן גרסתה הראשונה, נמצא כי התשתית הראייתית שהתגבשה במהלך החקירה אינה מספיקה להעמדה לדין של מאן דהוא, ועל כן החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד אלי קמיר".