אחד ההישגים המרכזיים של "המיסוי הירוק" הישראלי, שנכנס לתוקף בתחילת העשור, היה דווקא חברתי ולא סביבתי. הטבות המס "הירוקות" הפכו את ייבוא מכוניות המיני העירוניות לישראל לכדאי, הורידו את רצפת המחיר בחלק הזול של השוק ויצרו בן לילה פלח עממי משגשג.
בטווח מחירים של כ-65 עד 80 אלף שקל, לפני הנחות משמעותיות במבצעים ובערוצי שיווק כמו "אפס קילומטר", הפלח הזה פתח את הדלת לעולם הרכב החדש למעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ולבעלי תקציב מוגבל (צעירים, סטודנטים וכו'). הוא אפשר להם להשתחרר מכבלי הרכב המשומש, שכרוך בדרך כלל בהוצאות שוטפות גבוהות, וסייע לטפס בסיוע מימון נוח - בסביבות 500 שקל לחודש - לרכב אוטומטי חדש, חסכוני, שימושי והגיוני - ובעיקר בטיחותי הרבה יותר - מרכב מיושן.
קחו, למשל, את מודל 2019 המחודש של שברולט ספארק. המכונית הקטנה מגיעה לארץ כסטנדרט עם עשר כריות אוויר, התרעה קרבה וסטייה מנתיב מובנית ברכב וגם בלימת חירום אוטונומית. נסו למצוא פיצ'רים כאלה ברכב משומש ותגלו, שהם כלולים, אולי, בדגמי פרמיום בני שנה עד שלוש שנים, שעולים עשרות אחוזים יותר.
אבל בישראל הכנסות ממסים קודמות תמיד לצדק חברתי. כך גם המס הירוק "המעודכן", שפורסם השבוע וייכנס לתוקף באפריל הקרוב. נוסח המס החדש עתיד להקטין משמעותית את הטבות המס לפלח הזה ולהביא להתייקרות רוחבית של אלפי שקלים בפלח, אולי אפילו לנטישה של דגמים. המסר של המדינה ברור: אם אין לך 25-30 אלף דולר פנויים (כמחציתם מיסים) לרכב חדש, החיים שלך שווים פחות. לא טוב? שים את עצמך ואת משפחתך בתחבורה ציבורית כושלת או באיזו משומשת רעועה או סתם תשעבד את עצמך להלוואות מעבר ליכולת ההחזר שלך.
ועדיין שברולט ספארק החדשה, שהושקה ב-2016, היא אחת ממובילות המכירות בפלח המיני הישראלי, ולא קשה לראות מדוע. זו מכונית נאה, עם פרופורציות מאוזנות שנראית גדולה ויקרה מכפי שהיא באמת. מודל 2019 עבר שינויי עיצוב קלים בלבד, שכוללים בעיקר גריל בעיצוב חדש וערכה של עיטורים קוסמטיים. אבל רכב ההדגמה שלנו, עם צבע מטאלי נוצץ, שלל עיטורי כרום, תאורת LED וחישוקי 15 רחבים, נראה כמו מכונית "אמיתית" ולא כמו פשרה זולה למוגבלים בתקציב.
אחרי כל מפלצות הכביש ורכבי ה-SUV המגודלים שבהם נהגנו לאחרונה, המעבר למכונית באורך 3.65 מ' וברוחב 1.6 מ' היה מרענן, ושירת אותנו נאמנה במרדף הבלתי פוסק (והבלתי אפשרי) אחרי מקומות חנייה בעיר.
ריפודי עור והתנעה ללא מפתח
תא הנוסעים יוצר קונפליקט משעשע. מצד אחד זו מכונית מיני עם בסיס גלגלים באורך כ-2.4 מ' ותא נוסעים שמכתיב ליושביו קרבה אינטימית. אמנם הגג הגבוה יחסית מספק מרחב ראש סביר לממוצעי קומה ומשטחי זכוכית הגדולים מונעים תחושה קלאוסטרופובית, אבל כמו בכל רכבי הז'אנר הזה, המושב האחורי מציע מרחב מוגבל לברכיים ומיועד בעיקר לילדים ומתבגרים. תא המטען מספק את המינימום ההכרחי (185 ליטר, לפני קיפול מסעד המושב).
מצד שני רמת האבזור בתא, לפחות בגרסה הבכירה בה נסענו, לקוחה מסגמנטים אחרים. יש מסך מולטימדיה מקורי וחד, שמשקף את מסך הסמרטפון, מערכת קול איכותית ולוח מחוונים עשיר. בגרסה הבכירה בה נסענו, האבזור כלל גם בקרת שיוט, כניסה והתנעה ללא מפתח ואפילו ריפוד עור, שמתאים לפלח השוק הזה כמו שעון קרטייה לידו של הומלס.
מה שחשוב יותר, כאמור, הוא שכל הגרסאות מגיעות עם ערכה עדכנית ומקיפה של אבזור בטיחותי פאסיבי וסיוע אקטיבי לנהג, שכמותה קשה למצוא כיום גם במכוניות הרבה יותר גדולות ויקרות. הסט הבטיחותי מתפקד היטב ומהווה יתרון שיווקי ופסיכולוגי לא מבוטל במכונית, שלרוב משמשת נהגים צעירים ו/או מתחילים. איכות הייצור טובה ומוקפדת, כמקובל במכוניות מתוצרת דרום קוריאה, אם כי מטבע הדברים חומר הדיפון הדומיננטי הוא פלסטיק נוקשה.
יתרון לא מבוטל של הספארק הקודמת, והנוכחית, הוא מנוע "אמיתי" עם ארבעה צילינדרים בנפח 1.4 ליטר שמייצר 96 כ"ס. זה לא המנוע השקט והמעודן בפלח, אבל הוא בהחלט מעניק לספארק "ניצוץ" ראוי.
תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-12.6 שניות לא נשמעת מרשימה, אבל בפועל משקל עצמי של כ-1,000 קילו יוצר יחס מכובד בין הספק למשקל ותחושה של מרץ נעורים - עם האצות מכובדות מהרמזור, עקיפות בטוחות ושמירה על תנופה בעליות ארוכות. במיוחד אם מטפסים לעבר הקו האדום ומתעלמים מהעלייה הנלווית בדציבלים.
התיבה הרציפה לא מאפשרת שליטה ידנית, אולם היא משודכת היטב למנוע והתכנות המעודכן שלה הרבה יותר פרוגרסיבי ופחות היסטרי מאשר הדור היוצא. מטבע הדברים, מנוע כזה פחות חסכוני מאלטרנטיבות קטנות נפח עם שלושה צילינדרים. מי שייסע בעיקר בעיר, ישיג בסביבות 12 קילומטר לליטר.
תחושת ביטחון בכבישים מפותלים
הספארק היוצאת הייתה זריזה אבל השליטה בה הייתה די מעורפלת ואקראית. מישהו ב-GM כנראה לקח את הביקורת ברצינות, ולמרות שהדור החדש הוא לא GTI, הוא בהחלט משתף יותר את הנהג בתהליך הנהיגה. ההיגוי עדיין קליל, אבל מרגיש הרבה יותר מאוזן ונעים, ופחות מלאכותי מאשר במודל היוצא. הצמיגים בחתך 55' על חישוקי 15 אינץ' מעניקים אחיזה משופרת ותחושת ביטחון, גם על כבישים מפותלים ובמהירויות שיוט בין עירוניות לא מבוטלות.
חבל רק שהמהנדסים לא מצאו פתרון לבעיית המתלים הנוקשים, שעדיין נוטים להקפיץ את הרכב והנוסעים בעת מפגש עם מהמורות. ייתכן שהמצב טוב יותר בגרסאות שמגיעות עם סט פחות קרבי של חישוקים וצמיגים.
מחיר שברולט ספארק החדש נע בין כ-80 ל-83 אלף שקל לפני ההנחות, שנפוצות בפלח הזה. בהתחשב ברמת האבזור, בפוטנציאל הבטיחות ובהתאמה לצפיפות הגוברת בכבישי וערי ישראל, זו בהחלט בחירה הגיונית ונכונה. אבל, כפי שאמרנו בפתיחה, עתידה של הספארק, ושל כל הפלח, תלוי כיום בנוסחת מס "ירוקה" ובתיאבון של המדינה להכנסות ממסים.
חלק מהמתחרות
קיה פיקנטו / יונדאי I10
האחיות-המתחרות פיקנטו ו-I10 מובילות מזה שנים את המכירות בפלח, ובשנה שעברה עברו מתיחת פנים תקופתית, שלוותה בשדרוג של האבזור התקני והמערך הבטיחותי. בחו"ל מוצע גם מנוע 1 ליטר טורבו, אך לא ברור אם האופציה הזו תגיע גם אלינו
סקודה סיטיגו / פולקסווגן UP 2020
לקראת סוף השנה תציג קבוצת פולקסווגן את הדור החדש של משפחתיות המיני-עירוניות שלה שיחליפו בהדרגה את פולקסווגן UP, סקודה סיטיגו וסיאט MII בנות ה-8. ממידע ראשוני עולה שהמשפחה החדשה תהיה גדולה ומרווחת יותר, תצויד בבטיחות מתקדמת ותציע גרסת מיני-SUV אופנתית וכנראה גם אופציה חשמלית
טויוטה אייגו / פיג'ו 108
בנות הדודה אייגו, 108 ו-C1, שמיוצרות על אותו פס ייצור משותף הולכות כל אחת בדרכה בכל הנוגע לעיצוב. מתיחת הפנים האחרונה העניקה להן עיצוב רענן יותר, מערכות בטיחות מתקדמות ומערכות בידור/מולטימדיה יעילות, בשילוב עם תוספת חיונית להספק. הממדים עדיין הם הקטנים בחבורה