בצל / צילום: גיא ליברמן
הרבה אנשים בכו בשבועות האחרונים בגלל בצל, ולא כי הם חתכו אותו והעיניים שרפו. זה הכול בגלל המחיר המאמיר שהגיע ל 6.8 לקילו. נכון שזה מצב זמני, אבל זו קפיצה מעצבנת של 200 אחוז בפרק זמן קצר. וזו רק דוגמה אחת לשלל מוצרים ושירותים שמתייקרים פה לאחרונה, כמו תעריפי החשמל והמים. העצבים מתדלקים שיח נוקב ברשתות החברתיות ואפילו כמה הפגנות בהשראת האפודים הצהובים מצרפת. אני מבין את זה. לא כיף להיכנס לסופר ולשלם יותר עבור בדיוק אותו סל מצרכים שקנינו לפני כמה חודשים.
אבל עם כל הכבוד לשחרור הקיטור הקולקטיבי, זה כסף קטן לעומת הדבר האמיתי והוא יוקר הדירות. אולי זה היה תהליך זוחל, אולי כי כבר עברו כמה שנים מאז הקפיצות המשמעותיות במחיר. כך או אחרת הפסקנו, או יותר נכון ויתרנו, על הניסיונות להבהיר לקברניטים שיש מוצר בסיסי אחד שלא ייתכן שמחירו יהיה כה גבוה.
לאחרונה ביקרתי במשרד מכירות מפונפן ברמת השרון, שם נקבו בתג מחיר של 2.7 מיליון שקל לדירת 5 חדרים. דירות 4 חדרים סטנדרטיות נמכרות כיום בתל-אביב ב־4 מיליון שקל. למה זה נשמע לנו הגיוני? אפשר לחשוב שהמשכורות של כולנו עלו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. כידוע, זה לא המצב, בשונה ממחירי הדירות שזינקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ולעתים אף יותר.
נכון שנתוני השנה החולפת מלמדים על שינוי מסוים. בשבוע שעבר נודע על ירידה של 2.3% במחירי הדירות. בתל-אביב ובירושלים הירידות הממוצעות עמדו על 5 אחוזים ומעלה. במקומות אחרים הירידות היו מינוריות בהרבה. המשמעות היא שבמקומות היקרים ממילא, יש לאן לרדת, אבל "בשורה" אמיתית - כזו שתחזיר את מחירי הדירות לקרקע נורמלית יותר, עדיין אין כאן.
בשורה התחתונה: אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מוכן לשלם על בצל אפילו 10 שקלים לקילו ולהוציא קצת יותר על חטיפים, חשמל ומים, ורק שמחירי הדירות יחזרו להיות שפויים. כי זו הטרגדיה הכלכלית האמיתית בעת הזו, ואם כבר מחאה חברתית שבשבילה שווה לצאת לרחובות הרי שזה בעד מחיר דירה שפוי.
איך בוחרים מסלולי משכנתא (מחשבון)?