קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל תנסה לגייס מהציבור כ-100 מיליון שקל בהנפקת מניות

ג'נריישן, שהוקמה לפני כחצי שנה ע"י יוסי זינגר וארז בלשה, מבקשת להפוך לקרן התשתיות הסחירה הראשונה בישראל • השקיעה עד כה 226 מיליון שקל בחברת ההסעות בון תור, ברפק אנרגיה ובחברת האנרגיה הסולארית להב הרים ירוקים

יוסי זינגר וארז בלשה / צילום: תמוז רחמן
יוסי זינגר וארז בלשה / צילום: תמוז רחמן

קרן ההשקעה בתשתיות ג'נריישן קפיטל (Generation Capital), שהוקמה לפני כחצי שנה על-ידי ארז בלשה ויוסי זינגר, בשותפות עם קבוצת ויולה, פרסמה היום (ג') טיוטת תשקיף ראשונית לקראת סבב מצגות ("רוד שואו") בפני המשקיעים המוסדיים, ולאחר מכן הנפקת מניות ואופציות בבורסה של תל-אביב. את ההנפקה יובילו חברות החיתום פועלים אי.בי.אי, רוסאריו קפיטל ואפסילון חיתום.

אם ההנפקה תצליח, תהפוך ג'נריישן קפיטל לקרן התשתיות הסחירה הראשונה בישראל, המאפשרת לציבור המשקיעים חשיפה להשקעות מניבות בתחום התשתיות והאנרגיה, בהשראת ההסדרה התאגידית של קרנות הריט. ג'נריישן קפיטל, שהוקמה לפני כחצי שנה, מתמקדת בהשקעות בתחומי התשתיות והאנרגיה: חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים, בינוי זכייני ועוד.

הקרן גייסה עד כה, במסגרת הנפקות פרטיות, סכום של כ-260 מיליון שקל. בגיוסים השתתפו שורה של גופים מוסדיים ופרטיים מהשוק הישראלי, בהובלת הקופות המפעליות המנוהלות על-ידי בתי ההשקעות פסגות ואי.בי.אי. כעת מבקשים בלשה וזינגר לגייס מהציבור עוד כ-100 מיליון שקל, לפי שווי של כ-400 מיליון שקל "אחרי הכסף". לאחר מכן בכוונתם לנסות ולגייס מדי שנה עוד כ-200 מיליון שקל.

יוסי זינגר, יו"ר ג'נריישן, כיהן בעבר כמנכ"ל חברת ההחזקות גרנית הכרמל מקבוצת עזריאלי. לפני כן, נמנה עם מייסדי חברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן, שבה הוביל את תחום התשתיות. ארז בלשה, מנכ"ל הקרן, כיהן כמנכ"ל וכסמנכ"ל כספים בחברות מובילות בתחומי האנרגיה, התחבורה והסביבה, ובהן גרנית הכרמל, GES, מתקן ההתפלה בפלמחים וסיטיפס, וכן שימש כיועץ פיננסי בחברת TASC, ובין היתר ייעץ למדינת ישראל ולחברות בתחומי התשתיות.

דמיון לקרנות הריט בתחום הנדל"ן

בבורסה בתל-אביב נסחרות כיום ארבע קרנות ריט הפועלות בתחום הנדל"ן המניב - ריט 1, סלע קפיטל, מגוריט ומניבים. בדומה לקרנות הריט של הנדל"ן, גם בתחום התשתיות ייהנו קרנות מונפקות מהקלות מס, והקרן התחייבה לחלק לפחות 50% מרווחיה (אך לא יותר מהתזרים הנובע מהנכסים) כדיבידנד לבעלי המניות. התחייבות זו הינה מהשנה השנייה לאחר ההנפקה, והקרן הציבה יעד תשואה של 10% לפחות על ההון המושקע.

בארץ פועלות בעשור האחרון שתי קרנות ענק להשקעה בתחום התשתיות, אשר גייסו עד היום מיליארדי שקלים -  קרן תשתיות ישראל (תש"י), שהחלה לפעול ב-2007, וקרן נוי, שהצטרפה ב-2011. שתי הקרנות אינן נסחרות בבורסה, והן ניזונות מכסף מוסדי. השתיים משלמות מדי שנה עשרות מיליוני שקלים כדמי ניהול ליזמיהן.  

דמי הניהול שישולמו למנהלי ג'נריישן קפיטל נגזרים משווי ההשקעות שביצעה הקרן בפועל, והם פוחתים בהדרגה - החל מ-1.75% מיום ההקמה ועד להנפקה, 1.5% עד לגיוסים בהיקף מצטבר של 550 מיליון שקל, 1.25% עבור גיוסים מ-550 מיליון שקל ועד מיליארד שקל ולאחר מכן 1%. נוסף על כך, תזכה חברת הניהול לאופציות בהיקף של 5% מהיקף של כל גיוס הון לאחר השלמת ההנפקה הראשונית.

השקעות ג'נריישן קפיטל שהושלמו
 השקעות ג'נריישן קפיטל שהושלמו

שלוש השקעות ב-226 מיליון שקל

עד היום ביצעה הקרן שלוש השקעות בהיקף כספי של כ-226 מיליון שקל. בתחילת יולי אשתקד רכשה הקרן 49% מחברת ההסעות בון תור, בכ-102 מיליון שקל. לאחר מכן ביצעה עוד שתי עסקאות במהלך חודש ספטמבר אשתקד - רכישת 50% מחברת להב הרים ירוקים הפועלת בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית בכ-34 מיליון שקל, וזמן קצר לאחר מכן רכשה 50% מחברת רפק אנרגיה ב-90 מיליון שקל.

רפק אנרגיה מחזיקה בכ-82% בשתי תחנות כוח הנמצאות בשלבי הקמה בצפון הארץ: רמת גבריאל ואלון תבור. היקף ההשקעה הכולל בתחנות נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל. לשתי התחנות הסכמי מימון מול דויטשה בנק ובנק מזרחי ומממנים נוספים, הן נמצאות בשלב מתקדם של הקמה וצפויות להתחיל לפעול באמצע 2019, עם הספק מצרפי של כ-146 מגוואט חשמל ו-80 טונות קיטור.

בראיון ל"גלובס" בחודש שעבר העריך בלשה, כי "העשור הקרוב יהיה עשור של קפיצת מדרגה בהשקעה בתשתיות בישראל. המדינה שמה דגש על השקעה בתחום בכל הסגמנטים. מאז שנות ה-90 ההשקעות בתחום נמצאות בעלייה, אבל ישראל עדיין נמצאת בפיגור גדול לעומת העולם המפותח. תחום הגז הטבעי מתפתח במהירות ונבנות תשתיות בכל הארץ, ובמקביל ייצור החשמל עובר בהדרגתיות לידיים פרטיות".

"העולם הסולארי מעניין מאוד. אם המדינה רוצה להגיע ליעד שלה, של 20% הפקת חשמל מאנרגיה סולארית ורוח, יהיו השקעות גדולות מאוד בתחום בשנים הקרובות. גם בתחום המים, כידוע, צפויות השקעות גדולות מאוד בשנים הקרובות, בגלל שפשוט אין ברירה".

זינגר ציין באותו ראיון, כי "קרנות ציבוריות בתחום התשתיות קיימות בעולם כבר הרבה מאוד שנים. זה כלי שנמצא בהתפתחות, עולם שהולך וגדל לאורך השנים. לקרן אין תאריך סיום והיא לא מתפרקת, היא מתאימה מאוד לעולם התשתיות, עם מגוון כלים כמו הגנות מדינה למשל, והיא צפויה לספק תשואה גבוהה יחסית ויציבות לטווח ארוך עם קורלציה נמוכה מול השוק".