דורון ברזילי - ראש לשכת עורכי הדין לשעבר / צילום: שלומי יוסף
עו"ד דורון ברזילי, קודמו של אפי נוה בתפקיד ראש לשכת עורכי הדין, שותפו לדרך ובהמשך אויבו המר, מתעקש השבוע שאין בלבו שמחה לאיד. "אני מאחל לכולנו שחזקת החפות במקרה הזה תתברר כנכונה", הוא אומר על הפרשה שזכתה לכינוי "פרשת המין והמינויים", "אסור שאפילו עשירית ממה שפורסם יתגלה כנכון כי זה כאוס עצום ופגיעה מערכתית עצומה".
ואם החשדות בכל זאת נכונים? עם כל הדם הרע והביקורת שלך על נוה, יכולת להאמין שהוא יידרדר למחוזות כאלה?
"חשבתי שאפי הוא אדם יהיר, כוחני, נטול רסן, ללא הבחנה בין טוב לרע, שרק האינטרס האישי מוביל אותו. מדובר במקרה של שיכרון כוח וניתוק מהמציאות. אבל לא, לא תיארתי לי שזה יגיע לאן שהגיע".
ברזילי, צריך לציין, לא היה צריך לחכות להתפוצצות הפרשה האחרונה כדי לתקוף בכל הכוח את מחליפו בתפקיד. לחשדות הדרמטיים שהותרו לפרסום בשבוע שעבר - שעל פיהם, נוה פעל לקידום שופטים תמורת שוחד מיני - קדמה כזכור פרשה מינורית יותר, שגם היא לא בדיוק מוסיפה כבוד לנוה או לגוף שהוא מייצג, שבה כבר הוגש נגדו כתב אישום לאחר שניסה - על-פי האישומים - להבריח את זוגתו בביקורת הגבולות, על רקע מאבק הגירושים שהוא מנהל. "אדם שעושה דבר כזה, שמנסה לשבש הליכי משפט בזמן שהוא ראש לשכת עורכי הדין, הוא אדם ששיקול הדעת שלו פגום, וצריך לבחון אם הוא בכלל ראוי לשמש כעורך דין", אומר על כך ברזילי.
אלא שלא רק שחשיפת הפרשה ההיא לא הביאה את נוה להתפטר מהלשכה - כפי שנאלץ לעשות כעת לאחר חשיפת הפרשה החדשה - היא גם לא מנעה משאר עורכי הדין החברים בה להמשיך ולגבות את נוה בין שבקולם ובין שעל-ידי כך שהקפידו לא להתבטא בנושא.
איך אתה מסביר את זה שכל עוד היינו בגזרת הפרשה הראשונה, לא שמענו קול אחד בלשכה שקורא להתפטרות של נוה, שלא לדבר על הצעד הקיצוני יותר של השעייתו מעריכת דין?
"אפי הוא אדם מאוד כוחני והרבה אנשים חששו להביע את עמדתם בפניו. שמעתי על הרבה מאוד מקרים של אנשים שחששו להתעמת איתו והעדיפו שלא להביע ביקורת מחשש שייפגעו. יש הרבה אנשים בעלי תפקידים דומיננטיים בלשכה, שחששו לתפקידם, אז הם העדיפו לספוג את הביקורת הציבורית ואת האינטגריטי שלהם ומעדיפים לא לתקוף את ראש הלשכה, אבל זה לא משקף את האופן שבו רואה את זה ציבור עורכי הדין. אחרי פרשת ביקורת הגבולות, כל חמשת המחוזות הוציאו מכתב תמיכה שאומר שצריך להמתין ולחכות. לא סתם הם שתקו, כל אחד מהאנשים האלה קיבל את ליטרת הבשר שלו: סגנים, ראשי ועדות, כל מיני כיבודים, כך שהיה להם מאוד נוח לשתוק".
מה היית מצפה שיעשו עכשיו, כשלפחות על-פי החשדות, נראה שמדובר בריקבון מערכתי ולא באירוע נקודתי בשדה התעופה?
"אני חושב שכל חברי הלשכה שנהנו ושתקו ולא העזו להרים קול, ראוי ונכון שיפנו את מקומם. ילכו לבחירות, והציבור יזכה ללשכה חזקה ואיתנה. אם באמת רוצים להפיק לקחים, זו הזדמנות לעצור, לעשות ריסטרט, ללכת לדין הבוחר, לקבל את הלגיטימציה, וההרכב החדש יוביל את הלשכה למקומות שהיא צריכה להיות בהם".
"אפי עשה הכול הפוך"
את הביקורת הנוקבת של ברזילי על נוה צריך כאמור לקחת עם גרגיר של מלח. לפני שלוש שנים וחצי, לאחר קדנציה אחת כראש הלשכה, הובס ברזילי בבחירות על-ידי נוה ששימש אז מספר 2 שלו. השניים אומנם החלו כשותפים - ברזילי כראש הלשכה ונוה כיו"ר ועד מחוז תל-אביב, המחוז החזק והמשמעותי ביותר בלשכה - אולם זמן קצר מאוד לאחר תחילת הקדנציה של ברזילי, ביצע נוה סיבוב פרסה וחבר למתנגדיו.
"הוא ניסה 'לסחוט' אותי ולחייב אותי לשלש ולהכפיל את תקציב מחוז תל-אביב באמתלות שונות ומשונות", אומר ברזילי. "אחר כך הוא עבר לאופוזיציה וכל ראשי המחוזות לחמו נגדי, כך שלמעשה נוצר מצב שהן במועצה הארצית של הלשכה (שמקבילה לכנסת) והן בוועד המרכזי (מעין ממשלה) והן במחוזות לא היה לי רוב. זו הייתה קדנציה מורכבת, מלאת אתגרים, שהתמודדתי בה עם אופוזיציה לעומתית, תוקפנית וחסרת גבולות. לא היה לי רוב, כך שלא יכולתי לפעול".
נפגעת ממנו?
"ודאי שנפגעתי. ראיתי בו שותף לדרך, ולהתנהלות שבה הוא בחר לא הייתה שום סיבה. לא היה מאחורי זה דבר וחצי דבר מבחינת מדיניות, אלא נטו שיקולים קרים כדי לראות איך הוא יכול לבנות את עצמו לראשות הלשכה בעוד ארבע שנים. הרגשתי שהוא מועל בהבטחות לבוחרים שלנו: לפעול לקידום משוב השופטים, להפחית את דמי החבר, לפעול נגד הצפת המקצוע - הרבה דברים שהיו בדמם של עורכי דין, ולצערי אפי עשה הכול הפוך. אני חשבתי שזו בגידה באמון".
ממה שנחשף בינתיים, אפשר להגיד לזכותו של נוה שבפוליטיקה הוא די מוצלח.
"מיומו הראשון בתפקיד התוכנית שלו הייתה להשתלט על מוקדי הכוח בלשכה ולעשות הכול כדי להיות ראש הלשכה. הוא לא בחל בדבר ובין השאר, מעל בכל האג'נדה שהביאה לבחירתנו, כמו משוב השופטים, שאני הובלתי, והוא התנגד לו".
הפוליטיקה הפנימית שהסעירה באותם ימים את הלשכה, ובתוכה גם נושא משוב השופטים, הופכת במבט לאחור למעניינת במיוחד כשנזכרים שבמהלך המאבק בין ברזילי לנוה התייצבו ראשי מערכת המשפט, ובראשם נשיא העליון דאז השופט אשר גרוניס, באופן מובהק דווקא בצד של מי שכיהן אז כיו"ר ועד תל-אביב. נוה הקים מעין "לשכת צללים" - גוף שפעל במקביל ללשכה וערך כנסים ואירועים שאליהם שמחו השופטים להגיע, בזמן שהם מחרימים את האירועים המקבילים של הלשכה, בשל התעקשותו של ברזילי על משוב השופטים.
השופטים העניקו לגיטימציה להתארגנות של נוה ולכנסים שלו, אולי היום מישהו שם צריך להכות על חטא? קיבלת למשל טלפון מנשיא העליון דאז גרוניס שהוביל את החרם נגדך?
"לא קיבלתי ואני גם לא מצפה, אבל קיבלתי טלפונים מגורמים בכירים במערכת המשפט שאמרו לי שיכול להיות שאם המשוב היה יוצא לדרך, אז כל מה שקרה עכשיו לא היה קורה".
איך זה קשור?
"ככל שיש לך יותר פרמטרים לבחון את ההתאמה של שופט לתפקיד, כך התהליך הוא יותר קפדני. כל הדברים שהובלתי - משוב השופטים, שימוע למועמדים לעליון - היו מתוך כבוד למערכת. אז השופט גרוניס הוליך קו מאוד נוקשה, הורה לכלל השופטים לא להשתתף באירועי הלשכה, ועודד אותם ליטול חלק באירועים של אפי. על-ידי כך, הוא ניסה לסייע לו להיבחר לראשות הלשכה ולהסיר את ה'סכנה' של משוב השופטים. אני בטוח שאם היום היה ניתן לחזור לאחור, מערכת בתי המשפט לא הייתה לוקחת צד לכאן או לכאן".
ואין בלבך כעס עליהם?
"עשיתי את מה שעשיתי כי האמנתי בחשיבות ובצורך, למרות ששילמתי מחיר אישי כבד. אף אחד לא נהנה להתעמת עם נשיא בית המשפט העליון. בסופו של דבר, אני עורך דין ויש לי משרד עורכי דין, אבל הרגשתי שאם אני לא אעשה את זה, אמעל בתפקידי. חשבתי שזה לא בסדר שמערכת השפיטה מתערבת בכל מה שנוגע ללשכת עורכי הדין, השופטים לקחו נגדי צד כדי שחלילה המדיניות שלי לא תצא לפועל".
מטעמו של גרוניס נמסר בתגובה כי הוא "אכן התנגד בזמנו באופן נחרץ למשוב השופטים, שתכליתו היחידה הייתה לפגוע בשופטים והיה נגוע בפגמים מתודולוגיים קשים. על רקע זה, נותק בזמנו הקשר בינו ובין הלשכה. עם זאת, לא היה שיתוף-פעולה בין הנשיא גרוניס ובין נוה. ראוי לזכור כי מי שבוחר את יו"ר לשכת עורכי הדין הוא ציבור עורכי הדין".
מטעמו של נוה לא נמסרה תגובה.
"הכתבה ב'עובדה' עשתה עוול"
ברזילי, 48, החל את דרכו המקצועית כעורך דין בלשכה המשפטית של רשות המסים. ב-2007 הקים משרד עצמאי, ובמקביל עמד בראש סיעת הצעירים בלשכת עורכי הדין. בבחירות ללשכה באותה שנה הוא נבחר לשמש כראש ועד מחוז תל-אביב, כמועמד מטעמו של ראש הלשכה שקדם לו, עו"ד יורי גיא-רון. ואם הסיטואציה נשמעת לכם מוכרת, אתם לא טועים: זמן קצר לאחר הבחירות חדלו ברזילי וגיא-רון לשתף פעולה, ובבחירות עצמן, ב-2011, הם התמודדו ראש בראש וברזילי עשה לגיא-רון את מה שנוה יעשה לו ארבע שנים אחר כך.
נראה שזה ממש ריטואל, שראש הלשכה ויו"ר ועדת מחוז תל-אביב מקיימים יחסים לעומתיים.
"ראש ועד מחוז תל-אביב אחראי על 70% מעורכי הדין. זו סיטואציה שמייצרת המון מחלוקות מול ראש הלשכה, כי בהרבה עניינים יש אינטרסים סותרים או תפיסות עולם שונות. תוסיפי לזה את העובדה שחוק הלשכה הוא חוק ארכאי שבמשך שנים לא שונה, מה שמייצר הרבה עיוותים".
תגיד, עם יד על הלב, באמת צריך בכלל גוף כזה כמו לשכת עורכי הדין? מה התרומה שלה בכלל מעבר להיותה כוח צרכני?
"הלשכה היא אחד הגופים המהותיים במערכת המשפט, בהנחה שהיא עובדת נכון. היא הגוף שאמור לבוא ולבחון את כל החוקים, להתריע, לבקר. היא מעורבת במינוי שופטים, במינוי יועץ משפטי לממשלה, בהחלטות הכי רגישות, והציבור צריך גוף אובייקטיבי שפועל ועושה הכול למענו".
אתה באמת חושב שהלשכה היא גוף אובייקטיבי שפועל למען הציבור?
"יש מכלול של נושאים שבהם הלשכה מייצגת את עמדת הציבור: כשהיא מעורבת ברפורמות זה אינטרס ציבורי, הפעילות שלה נגד הצפת המקצוע, גם היא אינטרס של הציבור: לציבור יש אינטרס לקבל את הטופ של הטופ של עורכי הדין".
אני מעריכה שאם נעשה סקר, רוב הציבור יאמר שהלשכה היא גוף מסואב, שעסוק בעיקר בעצמו. מאבקי האגו הרי לא התחילו עם נוה.
"הלשכה היא גוף ייצרי וטעון עם הרבה מאוד תקציבים. בגלל הדברים האלה, כשאפי נבחר, למרות שחשבתי שהוא מעל בתפקידו, זזתי אחורה. הלשכה צריכה להפיק לקחים ולבדוק איך קרה שלמרות מה שקרה, כולם שתקו. אפי הביא את היכולת לנתב את הלשכה לצרכים ולאינטרסים זרים, לדרגת רב אמן. לכן הריסוק כל-כך גדול".
ואכן, נוה אומנם לא המציא שום דבר, אבל אין ספק שהוא קבע שיאים. הברית שכרת עם שרת המשפטים איילת שקד, שלראשונה הכריעה את שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים, והאופן שבו התמסר לתוכנית "עובדה", בכתבה ששודרה בשלהי 2017, שבה נראו שופטים ועורכי דין כשהם מחפשים את קרבתו ואפילו מתרפסים בפניו, הקנו לנוה וללשכה פרופיל ציבורי גבוה מאי פעם.
כשראית את הכתבה בעובדה, הופתעת?
"מטבע הדברים, כשאנשים נפגשים בכנסים הם מדברים. להביא את זה לסיטואציה שאתה מקליט ופורס את הדינמיקה, זה מוביל לזילות של העניין. זה עשה עוול להרבה שופטים שנבחרו ביושר ובצדק, ולהרבה עורכי דין ראויים. במחי יד נפגע המוניטין שלהם ושל כלל השופטים. מעולם לא היה מצב שבו זה נראה כל-כך קיצוני - זה לא מכובד ולא נכון, ולא נתקלתי בזה בהיקפים וברמות האלה".
אתה לא חווית את הדברים האלה כשכיהנת כראש לשכה?
"אני לא הייתי חבר בוועדה למינוי שופטים, אלא היה מישהו מטעמי, כי החוק מחייב את מי שחבר להימנע מהופעות בערכאות שלום ומחוזי, ולא רציתי לוותר על זה".
ובכל זאת?
"אני לא נחשפתי להתרפסות ברמה הזו, ואני רוצה להאמין שהוועדה למינוי שופטים, למרות ההתנהלות של אפי, בוחרת בשופטים הנכונים והמקצועיים. התמונה מנקודת מבט שלו, כאילו הוא צילם, הוא ערך, הוא היה הבמאי. זה חוסר לויאליות, זו הצגת מצג חד-צדדי של המערכת הזו, והיא עשתה עוול להרבה מאוד אנשים שקיבלו את התפקיד שלהם בעבודה קשה. אפי אולי קיבל שם תדמית של מי שעל פיו יישק דבר, אבל הוא הרס במחי יד מוניטין של אנשים. אני חושב שמי שהופיעו שם בכתבה, אפסו סיכוייהם להיבחר. הם הוצגו באור מאוד שלילי, כאנשים מתרפסים, חסרי עמוד שדרה. זה חיבל להם מאוד בסיכויים להגיע לכהונה כשופטים".
בכתבה בא לידי ביטוי מאפיין נוסף של הקדנציה של נוה, הסינרגיה יוצאת הדופן בינו לבין איילת שקד. "בסופו של דבר", אומר על כך ברזילי, "ברור שמבחינת לשכת עורכי הדין, טוב שיש לך גיבוי וגישה ישירה לשרת המשפטים, זה משהו שיכול לשרת, לסייע ולקדם רפורמות. השאלה היא איפה עובר הגבול. המטרה היא שימונו שופטים שאין לגביהם מחלוקת, ואם נוצר מצב שזה לא כך, בגלל שיקולים של שמור לי ואשמור לך, זה פסול".
נו באמת, זה לא דבר חדש. תמיד היו דילים - בין הלשכה לשופטי העליון, בין הלשכה לשרים.
"אני ניזון מאיך שאפי תיאר את הדברים, שהוא והשרה מדברים כל יום. בהנחה שזה המצב, לי לא זכור מקרה כזה כראש לשכה, למרות שהם אמורים להיות מסונכרנים".
מה אתה חושב על שקד כשרת משפטים?
"היא קידמה הרבה נושאים ששרים אחרים דיברו עליהם. היא באה וחתכה, ומבחינה כללית היא עשתה טוב גם לציבור הרחב וגם לציבור עורכי הדין. אני חושב שהיא הייתה מודעת לזה שהיא לא מכירה את עולם המשפט והיא השכילה להקים סביבה צוות של אנשים שיוכל לתת לה את המענה והעזרה. היא קידמה יוזמות של ציפי לבני (שכיהנה בתפקיד לפניה) ושל אחרים, ורואים את התוצאות היום".
ואם לסיום נחזור אליך, יש לך מחשבות לחזור ולהתמודד על ראשות הלשכה?
"אני היום שמח במה שאני עושה. יש לי משרד שמתמחה בעולם הכלכלי-מיסויי. אני מוצא המון סיפוק בעבודה ונהנה להיות מאחורי הקלעים. העשייה הציבורית היא בדמי, כך שאני מניח שיבוא יום ואחזור לזה, אבל היום טוב לי בפוזיציה שאני נמצא בה".
*** חזקת החפות: בפרשת "המין והמינויים" אפי נוה הוא בגדר חשוד בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. בפרשת "ביקורת הגבולות" יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
"אם זו לא הייתה בר רפאלי, לא בטוח שזה היה מבשיל לכתב אישום"
משרדו של עו"ד ברזילי עוסק בתחומי המיסוי, צווארון לבן, משפט מסחרי ואיסור הלבנת הון. בין היתר, ייצג ברזילי את הזמר קובי פרץ, וכן את יעקב דיין, מי שכונה "המלאך המושיע" של מושתלי הכליות - שניהם הורשעו בהעלמות מס, אך ברזילי הצליח להפחית בעונשם.
בימים אלה מככבת בכותרות פרשת העלמות מס אחרת, שבה מעורבת הדוגמנית בר רפאלי. בפרקליטות החליטו להגיש נגד רפאלי והוריה כתב אישום, בכפוף לשימוע, על העלמת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים - החלטה שעוררה גם לא מעט ביקורת מצד גורמים שונים.
ברזילי נוטה להסכים עם הביקורת: "בתיק כזה, בגלל ההד התקשורתי שלו והידיעה של רשות המסים שזה ייצור עניין תקשורתי, לפעמים לגורמים השונים אצה הדרך להתקדם בו. נראה לי שזה לא גולש למישור הפלילי, ואני מאמין שלאחר השימוע, גם הפרקליטות תשתכנע שמקומו של תיק כזה הוא לא בבתי המשפט, אלא נכון יותר לסגור אותו ברשות המסים".
כלומר להסתפק בתשלום כופר?
"כן. נשמע שהושקעו כאן משאבים ניכרים, נעשו איכונים לטלפונים. אני לא מכיר הרבה תיקים שעושים בהם כאלו פעולות אכיפה, וזה מעורר שאלות. אני מזכיר לכולם שיש פה חוות דעת של אנשי מקצוע שליוו אותה בתהליך הזה ולא בטוח שאם זו לא הייתה בר רפאלי, זה היה מבשיל לכתב אישום או שימוע. אני מקווה שהרכבת הזו תיעצר והגלגל יחזור לאחור. יש תיקים רבים אחרים שהרשות לא יורדת לעומקם של הדברים, וכאן, בגלל שמדובר בבר רפאלי, עושים מעל ומעבר. בסוף יש כאן סוגיה של תושבות והיא קיבלה חוות דעת ועדכנה את הרשות. לדעתי, מפקח סביר שהיה בוחן את הדברים, היה פותר את זה במישור האזרחי. ויש פה שאלה של אכיפה בררנית: סוגיות כמו יחסי גומלין בינה לבין יצרנים (על-פי הטענה, על רפאלי היה לדווח על הנחות סלב שקיבלה כהכנסה), אלה דברים שנעשים על-ידי הרבה מאוד אמנים במשך שנים".
מרשות המסים לא התקבלה תגובה.
"לבי עם המתמחים שנכשלו, אבל איני מצטער על ההחמרה במבחנים"
אם יש נושא שמסעיר את עולם המשפט בימים אלה מלבד פרשות נוה, הרי שמדובר בבחינות לשכת עורכי הדין, או יותר נכון - בשיעור הנכשלים הגבוה שעומד לאחרונה על כמעט 70%. המספר הרב של הנכשלים הביא לניסיון לחוקק את "חוק הפקטור" שלפיו מי שקיבלו 50 ומעלה יזכו לציון עובר, אולם לבסוף הושגה פשרה מתונה יותר. כך או כך, המאבק העלה מחדש את הטענה המוכרת שלפיה לשכת עורכי הדין מתפקדת בעיקר כגילדה ששומרת על עצמה מפני הצפת התחום, תוך שהיא עוטפת זאת בכסות של שמירה על כבוד המקצוע.
בשורה התחתונה, מדובר כאן במניעת תחרות: לא בא לכם שייכנסו למקצוע עורכי דין צעירים ורעבים, שייגזלו לכם את הפרנסה.
"לבי עם כל המתמחים ועם כל אלה שמנסים מספר פעמים לעבור את הבחינות ולא מצליחים. יחד עם זאת, אני לא מצטער על כך שיש החמרה במבחני הלשכה. אני לא חושב שהדרך הראויה היא שיעשו פקטור לאוכלוסייה מסוימת שנכשלה בבחינות. יכולים להחליט על שינוי המתכונת מהיום ואילך, אבל לעשות את זה רטרואקטיבית, זו חציית קו. היום זה עורכי דין, ומחר אלה יהיו רופאים, או רואי חשבון או אדריכלים".
אבל כבר הרבה זמן מדובר על שיעור הנכשלים הגבוה בבחינה.
"חוק לשכת עורכי הדין שעוסק גם במבחני הלשכה הוא חוק ארכאי שלא שיקף את הגידול בהיקף עורכי הדין אל מול הצרכים של הציבור הרחב. הבחינה בעבר בדקה את יכולת השינון של התלמיד, וזה משהו שהיה צריך להשתנות, ובגלל זה התכנסה ועדה שלמה - ועדת פרוקצ'יה - והחליטה לשנות, וטוב שזה שונה".
ובינתיים, נראה שהצפת המקצוע באמת נעצרת. לפי פרסום אצלנו בגלובס, המכללות למשפטים סובלות עכשיו מבעיה של מחסור בביקוש.
"לימודי משפטים זו השכלה מבורכת, מצד שני התקופה היא לא קלה. יש אצלנו מעל 70 אלף עורכי דין פעילים ואין אח ורע בעולם למספר הזה (ביחס לגודל האוכלוסייה). מטבע הדברים, אנשים רואים מה קורה ואומרים לעצמם שאולי כדאי ללכת לתחום אחר. בסופו של דבר, אם נרצה או לא, השוק יעשה את האיזונים שלו".