גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות נחשפים: מעט יצירתיות, הרבה שמרנות והפתעות בטכניון

מדיניות ההשקעות של המוסדות האוניברסיטאיים בישראל שמרנית, אחידה יחסית ומתעלמת מהשינויים בשוק – כך עולה מניתוח הרכבי התיקים שהגיע לידי "גלובס" ● בארה"ב המצב שונה לחלוטין, והמשקיעים הפרטיים עוקבים אחר הגישה המתקדמת של הרווארד וייל ● עם זאת, כמה מהאפיקים שבחרה האקדמיה המקומית עשויים להעיד על תחילתו של שינוי

אוניברסיטת תל-אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
אוניברסיטת תל-אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"אוניברסיטת הרווארד מוסיפה שקדים לתיק ההשקעות שלה" - כך דיווח בחודש מרץ ה"וול סטריט ג'ורנל", לאחר שקרן ההשקעות האוניברסיטאית המפורסמת בעולם רכשה כ-6,000 דונם של מטעי שקדים באוסטרליה. הקרן בחרה בשקדים על-סמך הערכת מנהליה כי זהו אחד מהאפיקים האטרקטיביים ביותר כיום בעולם, שיסייע להגדיל את העתודות הפיננסיות המשמעותיות של אוניברסיטת העילית, אשר הוציאה מקרבה מספר זוכי פרס נובל בכלכלה.

מדיניות קרנות ההשקעה (Endowment funds) של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב עומדת בקביעות במוקד תשומת הלב של עולם ההשקעות. הקרנות של האוניברסיטאות האמריקאיות המובילות, כמו הרווארד ושל ייל, מהוות לרוב תו תקן לניהול תיק חיסכון משמעותי ללא לחצים שיווקיים שמטים את שיקולי ההשקעות. לאורך השנים בתי השקעות, וכן משקיעים מוסדיים ופרטיים, עוקבים אחר המדיניות שמתווים מוסדות המחקר המובילים בתחום זה, מתוך הנחה שאלה פועלים לפי השיטות המתקדמות ביותר, ונסמכים על מיטב המוחות הכלכליים.

מעטים יודעים כי גם לאוניברסיטאות בישראל יש כספים המנוהלים בתיקי השקעות, ועוד פחות יודעים מה נעשה בתיקים האלה. עם זאת, הודות לנתונים שהגיעו לידי "גלובס" בסיוע עמותת "הצלחה" התאפשר לנו לבחון לראשונה את הרכבי תיקי ההשקעות של כל המוסדות האוניברסיטאיים בישראל (פרט למכון ויצמן). השורה התחתונה: התיקים אחידים ושמרניים יחסית. מי שיחפשו שם אפיקים חדשים ומבטיחים, כמו השקדים - ברוב המקרים יתקשו למצוא.

מעט קרנות חיצוניות והשקעות חלופיות

לאחרונה הגישה עמותת "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת - פנייה לאוניברסיטאות בבקשה לקבל פרטים בדבר "הרכב תיק ההשקעות והנכסים של המוסד האקדמי, לרבות השינויים שחלו בו (סוגי הנכסים, שווי מוערך וכמויות והשינויים בהם) לשנים 2016, 2017 ו-2018". בנוסף, אם תיק הנכסים מנוהל בידי גורמים חיצוניים, כמו בתי השקעות, האוניברסיטאות התבקשו לנקוב בשמם.

"כפי שאנחנו מצפים מגופים אחרים שנאמנים על כספי ציבור לפרט ולהנגיש את האופן שבו מנוהלים נכסים ציבוריים, כך יפים הדברים לגבי תיקיהם של מוסדות אקדמיים המכילים נכסים וזכויות בהיקפים ניכרים", אומר ל"גלובס" עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה" שהגיש את הפנייה, "הדבר מגביר את יכולת הבקרה והביקורת על אותם כספים ופותח פתח לדיון באופן הראוי להשקעתם וניהולם, ובקווים המנחים הנכונים בהיבטים של יעילות, סיכון ואתיקה".

בניגוד לאוניברסיטאות המובילות בארה"ב, אין למנהלי ההשקעות בישראל הרבה מה ללמוד מהאופן שבו מנוהלים תיקי ההשקעות האקדמיים המקומיים, אם כי יש סימנים מעודדים לשינוי מגמה. כדי להבין את פערי התפיסה בין המדינות, נחזור לתיקי ההשקעה של הרווארד וייל, שבהם מנוהלים כספים בהיקף של 39.2 מיליארד דולר ו-29.4 מיליארד דולר בהתאמה. התיקים האלה אינם מנוהלים למטרות צדקה, ואפילו לא כהשקעה פנסיונית לטווח ארוך: הכסף נועד בראש ובראשונה כדי לסייע לאוניברסיטאות הפרטיות לממן את פעילותן השוטפת. הקרן של הרווארד, לדוגמה, העבירה בשנה החולפת כ-1.8 מיליארד דולר לאוניברסיטה, כשליש מתקציב הפעילות השוטפת. מכך אפשר להבין שמדיניות ההשקעה מיועדת להשיא תשואות לא רק בטווח הארוך, אלא גם בטווח הקצר והבינוני.

תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות בישראל נחשפים

הקרנות הישראליות קטנות בהרבה, מבחינת היקפן, מאלה של המוסדות האמריקאיים המובילים: למעשה, כולן יחד לא מתקרבות לגודלן של אחת מהקרנות הללו. הנתונים מלמדים שלטכניון, שמנהל את השקעותיו באופן עצמאי ולא דרך ניהול חיצוני בבתי השקעות, יש תיק בהיקף של כ-6.7 מיליארד שקל. לאוניברסיטת בן-גוריון תיק בהיקף של כ-2.55 מיליארד שקל, לאוניברסיטת תל-אביב קרן של 2.33 מיליארד שקל, לאוניברסיטת חיפה תיק של כ-827 מיליון שקל, ולאוניברסיטת אריאל הצעירה תיקי השקעות, מזומנים ופקדונות בהיקף של כ-160 מיליון שקל. על פי הערכות, היקף הקרן הצמיתה של האוניברסיטה העברית (קרן שהאוניברסיטה יכולה לעשות שימוש רק בפירות שהיא מניבה) עומד על 1.3-1.5 מיליארד שקל.

הנתון הבולט, ואולי גם המפתיע ביותר לעיניים ישראליות, בניתוח הרכב תיקי ההשקעות של ייל והרווארד, הוא המשקל הגבוה שניתן לשני אפיקי השקעה לא-סחירים הנחשבים חדשים יחסית. הראשון הוא השקעה בקרנות חיצוניות: גידור, פרייבט אקוויטי, הון סיכון וקרנות השקעה ייעודיות בתחומי התשתיות והאנרגיה. האפיק השני הוא השקעות ישירה בנכסים אלטרנטיביים: נדל"ן, חוב פרטי לא-סחיר (הלוואות), וגם מטעי השקדים שהזכרנו בתחילת הכתבה. אפיקי ההשקעה המסורתיים - מזומנים, פקדונות ונכסים סחירים (מניות ואגרות חוב) - מהווים רק כ-42% מתיק ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד וכ-25% מהתיק של ייל.

ומהו הרכב התיקים עם האוניברסיטאות בישראל, שהוציאו גם הן כמה תיאורטיקנים ואנשי ביצוע מובילים בתחומי ניהול ההשקעות? לקרנות החיצוניות ולאפיקים האלטרנטיביים אין כמעט זכר במרבית תיקי ההשקעות של שמונה האוניברסיטאות הישראליות (העברית, הפתוחה, אריאל, בר-אילן, הטכניון, בן-גוריון בנגב, חיפה ותל-אביב). מניתוח הרכב התיקים של חלק מהאוניברסיטאות האלה, עולה הרושם שהם מנוהלים בשמרנות רבה, ללא מתן ביטוי למגמות של העשורים האחרונים. בין 90% ל-100% מההשקעות המנוהלות בתיקים מושקעים בפיקדונות, נזילים ונכסים סחירים.

מצב זה לא נובע ככל הנראה מכך שתיקים אלה מנוהלים בידי גופים שמרניים במיוחד. בניגוד למצב בטכניון, מי שמנהל את רוב ההשקעות בתיקי האוניברסיטאות הם בתי השקעות בולטים כמו אלטשולר שחם, פסגות, אקסלנס וילין לפידות, שמנהלים את התיקים האקדמיים לצד עבודה מול לקוחות תאגידיים, מוסדיים ופרטיים.

התיק המעניין של אוניברסיטת ת"א

הדוגמה הראשונה לכך היא תיק ההשקעות של האוניברסיטה העברית בירושלים. 49% ממנו מושקע באג"ח ישראליות (שקליות וצמודות), 39.3% מהתיק במניות בישראל ובחו"ל, ו-11.8% במזומן ובמט"ח. אפיק ההשקעה המרכזי באוניברסיטה הפתוחה הן אג"ח קונצרניות (41%) ואחריהן פקדונות בנקאיים (21%) מניות (15%), פר"י (15%) ואג"ח ממשלתיות (8%).

באוניברסיטת אריאל לא פחות מ-83.7% מתיק ניירות הערך, שהיקפו קטן יחסית ועומד על פחות מ-50 מיליון שקל, מושקע באג"ח מדינה. היתר מושקע במניות ישראליות (6.7%), זרות (7.2%) ומזומנים (2.5%). תיק ניירות הערך האמור אינו כולל מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-110 מיליון שקל, שמוחזקים בנוסף במערכת הבנקאית ומשמשים את האוניברסיטה.

התיק של אוניברסיטת חיפה גדול יותר מזה של אריאל (827 מיליון שקל) והרכבו מאוזן יותר, אך גם הוא מוקדש כולו לאפיקי ההשקעה המסורתיים: אג"ח קונצרניות (37.2%) פקדונות ומזומנים (22.5%), מניות (20.7%) ואג"ח ממשלתיות (19.6%). בטכניון, המחזיק בתיק הגדול ביותר מבין אלה שנבחנו, אפיק ההשקעה המוביל הוא נכסים צמודי מדד (44.9%), ואחריו מניות וניירות ערך אחרים (29.6%), נכסים שקליים לא צמודים (21.9%) ונכסים מט"חיים וצמודי מט"ח (3.5%).

שלושת התיקים הפחות שמרניים מבין אלה שנסקרו שייכים לאוניברסיטאות תל-אביב, בר-אילן ובן-גוריון בנגב. בתיק של בר-אילן בולט אפיק ההשקעות הלא-סחירות, המהווה 22% מהתיק, לצד האפיקים המסורתיים: מניות (27.6%), אג"ח קונצרניות (17.8%), אג"ח ממשלתיות (16.6%) פקדונות ונזילים (15.9%).

בתיק ההשקעות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוקצים 11.2% ל"השקעות אלטרנטיביות" והיתר למניות (31.8%), אג"ח קונצרניות (31.7%), פקדונות ונזילים (16.7%) ואג"ח ממשלתיות (9.3%). יותר מחצי מהתיק האלטרנטיבי מתמקד בקרנות פרטיות, שמהוות יותר מ-6% מהתיק הכולל של האוניברסיטה, עלייה קלה משיעור של 5% בסוף 2016.

התיק האחרון, ואולי גם המעניין מכולם, הוא זה של אוניברסיטת תל-אביב. התיק הזה ספג פגיעה קשה לפני קרוב לעשור: בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 2008 האוניברסיטה החליטה לממש את המניות שבהן החזיקה, מהלך שהתברר כטעות קשה שהביאה להחמצת ההתאוששות בשווקים בשנת 2009. גם היא, כמו אוניברסיטת בן-גוריון, משקיעה בקרנות פרטיות - אם כי בשיעור נמוך יותר של 4%, שאינו מתקרב לאלה שנהוגים בתיקים של הרווארד וייל.

ובכל זאת, מדובר במגמה מעניינת. בסוף 2017 שיעור קרנות ההשקעה הפרטיות מהתיק הכולל של אוניברסיטת ת"א היה רק 1.3%, ובסוף 2016 דובר על 0.3% סמליים בלבד, כך שניכר מעבר להתמקדות גדולה יותר בהשקעות אלטרנטיביות. הרוב המוחלט של הכספים מוחזקים עדיין באפיקים המסורתיים: אג"ח קונצרניות (42%), מניות (26%), אג"ח ממשלתיות (13.9%), קרנות כספיות, פקדונות קצרים ומזומנים (9.4%) ופקדונות לטווח ארוך (1.9%).

עוד עולה מהנתונים כי תיק החוב העסקי של האוניברסיטה נשען במובהק על אג"חים ושטרי הון בדירוגים גבוהים. יותר ממחצית מתיק האג"ח הקונצרניות של האוניברסיטה מושקע בחברות בדירוג A לפחות, וכמעט 40% ממנו מוחזק באמצעות שטרי הון של הבנקים, שגם הם נהנים מדירוגים גבוהים. פחות מ-8% מהתיק מושקע באג"חים בדירוגים נמוכים מ-A, שמניבים פוטנציאל תשואה גבוה בהרבה, אך זאת בסיכון גבוה בהרבה.

יותר מניות בחו"ל, פחות בישראל

כשבוחנים את תיקי הגופים המוסדיים, שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי, מורגש בשנים האחרונות מעבר לחשיפה למניות בחו"ל. אין מדובר בהפחתה שקלית חריפה של ההשקעה במניות בישראל, אלא בהזרמת יותר ויותר כספים אל שוקי ההון שמעבר לים. מציאות זו מורגשת גם, לפחות, בחלק מתיקי האוניברסיטאות.

כך, מניות בחו"ל מהוות כ-20% מהתיק של אוניברסיטת בן-גוריון, בעוד שרק 12% מושקעים במניות בישראל. לבן-גוריון גם יש חשיפה גבוהה יחסית לחוב של חברות זרות, כשהאג"ח הקונצרניות בחו"ל מהוות 13.4% מהתיק הכולל, לעומת 17.6% שמהוות האג"ח הקונצרניות בישראל. האוניברסיטה העברית החזיקה 21.3% מהתיק שלה בסוף 2018 במניות בחו"ל, ואוניברסיטת ת"א - 18%. 

הטכניון השיג תשואה של 6% ב-2018

הטכניון, שמחזיק בקרן בהיקף של כ-6.7 מיליארד שקל, פירט כי בשנה האקדמית של 2018, שהסתיימה בסוף ספטמבר האחרון, הניב תיק ההשקעות שלו 6% במונחי תשואה נומינלית, כשבמונחים דולריים מדובר על תשואה שנתית של 3.1%. ב-2017 דובר על תשואות מקבילות של 4.5% ו-11.2%, בהתאמה, כשב-2016 התשואות הרלוונטיות עמדו על 3.1% ו-7.7%.

הטכניון / צלם: איל יצהר

התשואות שרשם הטכניון לשנה האקדמית לא היו חריגות ביחס לאותה תקופה, שכן הירידות בשווקים החלו באוקטובר. להשוואה, מדד ת"א-35 רשם במהלך תקופת המדידה תשואה של כ-14.5%.

את שנת 2018 סיימו המדדים בירידות: ירידה של 3.2% שרשם מדד המניות הגדולות בבורסה בתל אביב, ת"א 35 וירידה של 2.4% במדד ת"א 125, וזאת במקביל לירידות של 0.6% במדד התל בונד 60 בבורסה המקומית, כשגם מדד המניות האמריקאי המשמעותי ה-S&P 500 רשם בשנה החולפת ותשואה שלילית של 6.2%.

מכיוון שהטכניון מנהל את השקעותיו באופן עצמאי, לא ניתן ללמוד מהאמור לגבי התשואות של האוניברסיטאות האחרות, ולמעשה גם לא על התשואות שהניבו בתי ההשקעות שמנהלים עבור רובן את ההשקעות.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח