גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבר מקסיקני לקונגרס: רק בת 29, הכירו את הכוהנת החדשה של כת החוב האמריקאית

הכירו את אלכסנדריה אוקסיו קורטז, שבגיל 29 הפכה לאישה הצעירה ביותר שנבחרה לקונגרס האמריקאי • רק לפני 20 חודשים היא עוד הגישה משקאות בניו-יורק - כעת פתרונותיה הרדיקליים להצלת כלכלות ארה"ב והעולם הצליחו ליפול על אוזניים קשובות של הציבור ושל כלכלנים מומחים בעלי שם וניסיון

אלכסנדריה א' קורטז/ צילום:רויטרס
אלכסנדריה א' קורטז/ צילום:רויטרס

אלכסנדריה אוקסיו קורטז (Alexandria Ocasio-Cortez). תזכרו את השם.

לפני 20 חודשים היא הגישה משקאות בבר מקסיקני ביוניון סקוור בניו-יורק. בעוד 20 חודשים היא תהיה הפרצוף החדש של אמריקה. כעת ובינתיים, בגיל 29, היא חברת הקונגרס הצעירה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. למרות גילה וניסיון החיים הלא רב שלה, היא אינה נמנעת מלייעץ איך ניתן להציל את כלכלת העולם ואת האנשים העובדים.

הפתרונות של אוקסיו קורטז פשוטים. למעשה, המילה 'פתרונות' בריבוי היא הגזמה. מדובר בפתרון אחד: "הכול כלול". איך מתמודדים עם הבעיה הקשה של מערכת הבריאות האמריקאית? הממשלה תשלם. איך מממנים את שכר הלימוד באוניברסיטאות? גם כאן אין בעיה, הממשלה תשלם. מחפשים עבודה ולא מצליחים למצוא? אין בעיה, הממשלה תתחייב להעסיקכם תמורת 15 דולר לשעה פלוס הטבות וביטוח רפואי.

סל התופינים הזה אינו מספיק למלצרית הצעירה שהפכה בן-לילה למדינאית. בהזדמנות זו היא גם מקדמת "ניו-דיל" חדש וירוק, תוכנית שעל פיה עד שנת 2035, כל בית, מפעל, מכונית, רכבת או מטוס יפעלו אך ורק על אנרגיה מתחדשת ונקייה. ללא פרטים של ממש מומחים מעריכים את עלות התוכנית בטריליונים דו-ספרתיים של דולרים.

ואיך ימומן כל הטוב הזה? אוקסיו קורטז מציעה להעלות את המסים הפדרליים על המשתכרים יותר מ-10 מיליון דולר ל-70%. מספר האמריקאים שהשתכרו ב-2016 יותר מ-10 מיליון דולר היה כ-16,000, כ-0.05% מכלל משקי הבית.

בהנחה שהמס הפדרלי השולי על משקי בית אלו, העומד כיום על 37%, יעלה ל-70% ובה בשעה הדבר לא ישנה כלל את הסכומים המדווחים, דרגת מס החדשה זו תכניס בסך-הכול עוד כ-80 מיליארד דולר בשנה. כך על פי חשבון שערך ה"וושינגטון פוסט". מדובר על בקושי 22% מעלות הריבית על החוב הנוכחי, כ-7% מהגירעון הצפוי לשנת 2019, 5% מחובות הסטודנטים שגם אותם אוקסיו קורטז רוצה להעלים, ואולי 3% מעלות התוכניות החדשות.

בהתחשב בעובדה שהחוב הנוכחי של הממשלה הפדרלית נושק לרף 22 טריליון הדולר, שלא לדבר על ההתחייבויות בשיעור של לפחות מחצית הסכום הזה, ובהתחשב בעובדה שהגירעון השנתי צפוי להגדיל את החוב בעוד 1 עד 1.5 טריליון דולר בכל שנה מתשע השנים הבאות, אפשר היה לצפות כי הצעה להוסיף תוכניות שעלותן המוערכת היא לפחות 10 טריליון דולר, ועל פי אחרים אולי 40 טריליון דולר, לא תזכה לתשומת לב של ממש. ולא היא.

עוד לא יבשה הדיו על ה"תוכנית" בת עשר השורות וכבר ארבעים חברי קונגרס ושלושה סנאטורים דמוקרטיים, שניים מהם הרואים את עצמם מועמדים לנשיאות, קפצו על העגלה והצטרפו להצעה. זאת למרות העובדה ששום חשיבה יסודית או ניתוח ממשי לא נעשו ביחס לתוכניות, אשר כל אחת מהן פירושה בוקה ומבולקה מוחלטות בחלקים מרכזיים של הכלכלה והחברה האמריקאיות.

רמזי המיתון נראים בכל פינה

אם זו ההתייחסות היום, שעה שהכלכלה על פי כל דיווח רשמי נמצאת במצב מצוין, שוו בנפשכם מה יקרה כאשר המיתון, שרמזים גלויים שלו כבר נראים בכל פינה, יתרחש באופן רשמי. לקול רעש האוויר שייצא מהבלון יתחילו להתפשט להם הפאניקה ועימה הביקוש לרעיונות חדשניים, משוגעים ככל שיהיו.

עד הבחירות הבאות לנשיאות בנובמבר 2020 הכלכלה האמריקאית תהיה במיתון. הצללים הארוכים של הסטגפלציה משנות השבעים של המאה הקודמת יחזרו ויזכו לתשומת הלב התקשורתית. מדובר בקומבינציה של מחירים הממשיכים להאמיר בגין הגירעונות הממשלתיים התופחים, ביחד עם גידול שלילי בגין נטל החוב הבלתי אפשרי שנערם בעשור העליז של ריבית אפס.

זעם ההמונים, שכבר עתה מבעבע, יופנה לנשיא ולמפלגתו שיואשמו במצב. מדובר בגמול הגיוני למי שמרבה היום לתבוע קרדיט על ה"צמיחה", או כלשון טראמפ עצמו ה"כלכלה מדהימה שכמוה לא הייתה זה עשורים רבים".

בעוד משקיעים רבים ילמדו, כמו המשק כולו, עד כמה מינוף ואשראי, שהם כנפיים בדרך למעלה, הופכים לאבנים כבדות בכיסים בדרך למטה, יצטרפו לאוקסיו קורטז עוד רבים אחרים בקריאה למסות את העשירים, המרוויחים הגדולים של העשור האחרון, ולהנהיג תוכניות ממשלתיות חדשות, הזויות ככל שיהיו, לכל אורך ורוחב הכלכלה.

בספרו מ-1841 "הזיות מאוד פופולריות ושיגעון ההמונים" ( Extraordinary Popular Delusions and the Madness of Crowds ) הצביע הסופר והעיתונאי הסקוטי צ'רלס מקיי על תופעה מעניינת: "בזמן המגפה הגדולה בלונדון בשנת 1655... אנשים היו מכורים לנבואות, לכשפים ולסיפורי אגדות של נשים זקנות יותר מאשר אי פעם קודם לכן או מאז".

כמו אז גם הפעם, שעה שהחדשות הרעות ייערמו, למעטים יהיה זמן או סבלנות להבין מה בעצם קרה כאן. עוד פחות יבינו את מידת אחריותו של הפדרל ריזרב ושיטת הפייק כסף שהוא ייצר למצב שאליו הם נקלעו. בודדים, אם בכלל, ילמדו כי גאות כלכלית ובום בשוק המניות היסטוריים באורכם, הבנויים על בועת אשראי בשיעור היסטורי, סופם קריסה בממדים היסטוריים, בדיוק כמו ב-1929. מי ישים לב בכלל לקולותיהם של כמה פרשנים אזוטריים שגרסו כי לא ניתן לבנות עושר על חוב אינסופי וכי מעולם בהיסטוריה האנושית שום אדם, תאגיד, חברה או מדינה לא הצליחו לגדול ולהתעשר באופן בר קיימא באמצעות גידול מתמשך בחוב.

או אז המכשפים הכלכליים וסיפורי האגדות של מלצריות צעירות יזכו לקהל עצום של מעריצים. מה שנשמע היום קיצוני יהפוך להיות הזרם המרכזי. אם רק נגדיל את החוב עוד קצת, אם רק נעביר את כל אמריקה לאנרגיה ירוקה בפרויקט ענק שימומן על ידי המסים החדשים על העשירים ועל התאגידים, אם רק נבטיח רפואה בחינם, אם רק ניישם תוכנית של הבטחת עבודה לכל דורש (כולל שוהים "בלתי רשומים", שהרי גם הם בני אדם).

הרפובליקאים שבגדו בעקרונותיהם ההיסטוריים הבסיסיים ביותר - ממשלה קטנה ותקציב מאוזן, יישאו באשמה על מדיניות הפד, אשר הנשיא נלחם כעת בכוח שלא תשתנה. כמה אירוני. והדמוקרטים החדשים, אוקסיו קורטז וחבריה, יהיו הדבר המגניב החדש.

כבר היום, כאשר כלכלת הבועה בשיאה ופורחת בעיקר במדינות הדמוקרטיות ביותר, קרי ניו-יורק וקליפורניה, רוב הדמוקרטים מעדיפים סוציאליזם על קפיטליזם, כך על פי סקר של גאלופ מיולי-אוגוסט 2018. בקרב כלל המילניאלס, אמריקאים בגילאי 18-30, רק 45% רואים קפיטליזם כדבר חיובי לעומת 51% המעדיפים סוציאליזם. שוו בנפשכם מה יהיו המספרים וכמה פופולריים יהיו מסריה של אוקסיו קורטז בשעה שהשווקים ייחתכו ב-50% והאבטלה, גם הרשמית, תחזור לממדים של לפני עשור.

האינטלקטואלים בשירות הכת  

כמו כל כת, גם בזו יש ויהיו אינטלקטואלים וגורואים בשפע. כבר היום קולם נשמע. אחד כזה, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, סבור כי שיעור המס הנכון צריך דווקא לעמוד על 84%, אשר יחד עם המס המדינתי בקליפורניה יעמיד את שיעור המס השולי הגבוה על 97%. תומך נלהב נוסף של אוקסיו קורטז הוא חתן פרס נובל פרופ' פול קרוגמן. הוא כבר טרח והסביר כי תוכניותיה "אינן שיגעון... הן מתיישבות עם מחקר כלכלי רציני". אין זאת כי גם המחקר הכלכלי הרציני אינו אלא עתה פוליטיקה פופוליסטית.

מאז 1971 הממשלה הפדרלית אינה עושה כמעט דבר מלבד לגדול, ליישם עוד תוכניות ולנפח את חובותיה העומדים היום ביחס לתמ"ג בשיא שכמוהו הושג רק פעם אחת בהיסטוריה, בשיאה של מלחמת העולם השנייה.

אך מאז 1971 הכלכלה הולכת ומתדרדרת, לפחות ככל שהדברים אמורים ביחס ל-75% מהאוכלוסייה. הגיוני לחשוב שניסיון של כמעט 50 שנה הוא די והותר וכי למי שהוא גם פרופסור, גם חתן פרס נובל וגם פרשן ב"ניו-יורק טיימס" יספיק פרק הזמן הזה כדי להסיק מסקנות. אך מה המסקנה שאליה הגיע הגורו הגדול של כת החוב מכל זה?

במאמר מאוגוסט 2016 ב"ניו-יורק טיימס" הסביר פרופ' קרוגמן: "הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לעשות הוא להגביר באופן חד את ההשקעה הציבורית בכל דבר ותחום... איך נשלם על כל ההשקעות האלו? לא נשלם! לא עכשיו, לא בשום זמן בעתיד הנראה לעין. כעת יש הצדקה רק לעוד חוב ממשלתי".

ואיך כל הפלונטר הזה של עוד חובות ייפתר אי פעם? מסתבר כי פופוליסטי כל העולם התאחדו, בהשאלה מהביטוי של קרל מרקס. כמו קיצוצי המס של הנשיא טראמפ כך גם החובות של קרוגמן ישלמו בעד עצמם: "ההשקעות ישלמו בעד עצמן... הוצאות היום משמעותן כלכלה גדולה יותר אחר כך, וזו תביא לתשלומי מסים גבוהים יותר שיהיו גדולים יותר מהריבית על החוב".

כבר כמעט חמישים שנה הממשלה הפדרלית "משקיעה" - זהו הביטוי המכובס להוצאות ממשלתיות, והדרך היחידה שעלויות הריבית נמצאות איכשהו תחת שליטה היא המניפולציה של הבנק המרכזי בשערי הריבית וקניית חוב ממשלתי בכסף מודפס (הרחבה כמותית). וגם כך צפויה הריבית להפוך להוצאה הגדולה ביותר בתקציב, יותר מ-900 מיליארד דולר לשנה בתוך עשור לפי הערכות משרד התקציבים של הקונגרס.

כבר חמישים שנה שהיחס בין הגידול בחוב של המשק האמריקאי לגידול בצמיחה הולך ומתרחב. ב-2017 גידול של 3.5 דולרים בחוב הביא לגידול של 1 דולר בתמ"ג, לעומת יחס של 1 לכ-1.5 דולרים בשנות החמישים והשישים. אבל הכוהנים הגדולים של דת החוב, מטראמפ ועד קרוגמן, עדיין מטיפים כי ה"חובות ישלמו בעד עצמם דרך גידול".

איפה התקציב המאוזן של קנדי וקלינטון

הבחירות של 2020 יהיו קריטיות ביותר לעתידה של אמריקה. כפי שהדברים נראים כעת רק נס יכול למנוע את השתלטות הדמוקרטים החדשים, המאמינים בדת החוב וב"הכול כלול", על מה שהייתה פעם מפלגתם של ג'ון קנדי וביל קלינטון, נשיאים שקיצצו במסים ושמרו על תקציב ממשלתי מאוזן, ואשר הפחתה מתמשכת בגירעון ובחוב הממשלתיים הייתה חלק מרכזי ממדיניותם הכלכלית.

קרל מרקס אמר כי הקפיטליזם טומן בחובו את הזרעים שיביאו את חורבנו. הוא סבר כי בעלי ההון (הקפיטל) השולטים באמצעי הייצור יצברו כל כך הרבה הון שעה שהם לוחצים, מבחירה או בלית ברירה, את שכר הפועלים מטה עד לעוני מוחלט. או אז הפועלים כבר לא יוכלו לקנות את המוצרים שבעל הקפיטל מבקש לייצר, וכך השיטה "תייבש" את עצמה בהעדר לקוחות (העובדים) שהם מקור הביקושים, נשמת אפה.

אך גם כאן, בנוגע לעתיד הקפיטליזם, נראה שלקפיטליסט בנג'מין פרנקלין, אחד האבות המייסדים של אמריקה, הייתה אבחנה יותר מדויקת: "כאשר אנשים יגלו", כתב פרנקלין,"כי הם יכולים להצביע עבור עצמם כסף (מהמדינה) זה יהיה הכרוז שיכריז על קץ הרפובליקה".

איך בפועל השיטה הזו עובדת היטיבה להסביר אוקסיו קורטז: "אנשים שואלים איך משלמים עבור כל זה? אני מוצאת את השאלה מוזרה... אנחנו פשוט משלמים", אמרה באחד מראיונותיה. פשוט, קל ומובן.

וכך עם האמונה כי אמריקה, עם שיטת הפייק כסף שלה והחובות עד מעל האוזניים, היא כלשון אוקסיו קורטז "מערב פרוע - היפר קפיטליסטית", לעומת העבר "כאשר המדינה הזו נוסדה לא היינו מדינה או אומה קפיטליסטית", צועדת אמריקה לקראת הבחירות החשובות בתולדותיה. מסוממת על ידי הפדרל ריזרב ובנקאי וול סטריט, אבודת דרך ומונהגת על ידי פופוליסטים משמאל ומימין. עתה רק צריך להופיע המיתון והקוקטייל הקטלני יהיה מושלם. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים