אלפי האנשים שעוברים מדי יום בצומת הסואן של הרחובות מנחם בגין וקפלן בסמוך למגדלי עזריאלי בתל-אביב, לא מודעים לכך שבאחד החדרים בבניין שמתנשא מעליהם מוכרע בימים אלה עתידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עתיד המערכת הפוליטית ואולי אפילו גורל המדינה.
באחת הקומות הגבוהות של מגדל קריית ראש הממשלה ברחוב מנחם בגין 152, מסביב לשולחן עץ ארוך, בחדר נטול חלון ומחניק למדי, מצטופפים בכירי הפרקליטים בשירות הציבורי ומנתחים מזה שבועות את שלל הראיות שנאספו בחקירות המשטרה ורשות ניירות ערך בתיקים 1000, 2000 ו-4000, שבשלושתם חשוד בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בשוחד ובמרמה והפרת אמונים. הצוות הרחב הזה - צוות היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט לבחינת תיקי ראש הממשלה - מתכנס 3 פעמים בשבוע. הישיבות נערכות במשך שעות ארוכות, לעתים מ-9:00 או 10:00 בבוקר עד 22:00 בלילה.
לפי ההערכות, למרות מאמצי נתניהו וסנגוריו לדחות את הכרעת היועמ"ש לתקופה שלאחר הבחירות, רבים הסיכויים שההחלטה הסופית האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו, באיזה תיקים ובגין אילו עבירות, תתקבל עד סוף פברואר הקרוב. הדבר הזה אפשרי מבחינת היועמ"ש, שכן עבודת צוות מנדלבליט על ניתוח תיקי 4000 ו-1000 כבר הושלמה, וגם העבודה על תיק 2000 לקראת סיום. עוד שתיים-שלוש פגישות וזהו. כמעט הכול מוכן להחלטה לגבי השימוע.
"תיק 1000"
מי שבשום אופן לא מוכן לה הוא כידוע החשוד המרכזי - ראש הממשלה נתניהו - שבשבועות האחרונים מפעיל בדרכים שונות לחץ גדול על מנדלבליט לדחות את ההחלטה לאחר הבחירות לכנסת שייערכו ב-9 באפריל, בטענה כי החלטה כעת תפגע בטוהר הבחירות.
גורמים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו התרעמו בפנינו בימים האחרונים על הבקשה לדחות את ההכרעה על שימוע. בקשה שנשענת, בין היתר, על הטענה של נתניהו כי הפרקליטות מרכזת מאמץ חריג לסיים את הטיפול בתיקים. לדבריהם, "עד היום מעולם לא קיבלנו תלונה על כך שאנחנו עובדים מהר. אנחנו רגילים לקבל תלונות הפוכות - על טיפול איטי מדי. חבל שהחיצים נשלחים באופן הזה לכיוונו של היועמ"ש".
לדברי הגורמים הללו, "בניגוד למה שנרמז, מנדלבליט לא שש אלי קרב. הוא רוצה לקדם את הטיפול בתיקים, אבל הוא לא מתעלם מהקשיים ולא מובל באף לשום מקום. מנדלבליט לא חותר לא לסגירה של התיקים ולא להגשת כתב אישום על שוחד בכל מקרה, הוא רק מנסה לברר מה יש בהם ומה אין בהם".
נתחיל בשורה התחתונה המסתמנת: לפי ההערכות, בתיק 4000, המכונה גם "תיק בזק", צפוי היועמ"ש לקבל את המלצות המשטרה וצוות הפרקליטים המלווה ולזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי בגין קבלת שוחד.
"תיק 4000"
נזכיר כי במרכז תיק 4000 נחקר החשד שנתניהו קיבל החלטות רגולטוריות שיש להן משמעות כלכלית מרחיקת לכת לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך ששאול אלוביץ, לשעבר הבעלים של בזק ושל אתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. ההטבה המשמעותית ביותר ניתנה ביוני 2015, אז נתניהו בתפקידו כשר התקשורת אישר את מיזוג בזק ו-yes. לשיטת התביעה, זה "האקדח המעשן" של ההטבות הרגולטוריות שנתן נתניהו.
בתיק 1000 - תיק המתנות העוסק ביחסי נתניהו ואיל ההון ארנון מילצ'ן - צפוי היועמ"ש לדחות את המלצות המשטרה והצוות המלווה בראשות פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי, להעמיד לדין את ראש הממשלה ומילצ'ן בגין שוחד. עם זאת, מנדלבליט צפוי להורות על העמדתו לדין של נתניהו בכפוף לשימוע בגין מרמה והפרת אמונים. אפשרות נוספת היא שתיק 1000 ייסגר.
על המדוכה של צוות מנדלבליט נותר רק תיק 2000, אולי המורכב משפטית משלושת התיקים. אל הדילמות וחילוקי הדעות שנותרו בנוגע להכרעות בשלושת התיקים נגיע בהמשך הכתבה.
"תיק 2000"
"מנדלבליט משתדל להיות יעיל ותכליתי"
צוות מנדלבליט לבחינת תיקי נתניהו כולל כיום כ-20 פרקליטים ומשפטנים בכירים אחרים. הבסיס ונקודת המוצא לעבודת הצוות, "הניירות שמונחים על השולחן", הוא חוות-הדעת המפורטות והמנומקות שהכינו הפרקליטים שמלווים את תיקי נתניהו בראשות עו"ד בן-ארי. חוות-דעת שמשתרעות על פני 800 עמודים ומצביעות באופן חד-משמעי על הצורך בהעמדתו לדין פלילי של ראש הממשלה בגין שוחד בשלושת התיקים. שכן על-פי אותן חוות-דעת, נתניהו פעל בשחיתות ביחסיו עם מילצ'ן, מוזס ואלוביץ, העדיף את האינטרסים הפרטיים שלו על פני האינטרס הציבורי, הפר את אמון הציבור ומעל בשליחותו הציבורית.
מתוקף המשימה שהוטלה עליה, אבל גם מתוקף מעמדה וההערכה אליה, עו"ד ליאת בן-ארי, הג'ינג'ית במראה אך גם באופי, היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך הזה. כפרקליטה שליוותה מקרוב את חקירות נתניהו ושאר החשודים היא מכירה את הראיות אולי טוב מכולם. לצדה נמצא כל העת עו"ד יונתן תדמור, הסגן שלה בפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. בן-ארי ותדמור הם גם היחידים מבין הפרקליטים המלווים את תיקי נתניהו שיש להם כבר ניסיון עם ראש ממשלה בחקירה, ועוד כזה שגם הועמד בהמשך לדין. השניים היו התובעים המובילים במשפט הולילנד שהסתיים בהרשעתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בשוחד.
מלבד בן-ארי, הצוות שליווה את תיק 4000, המשמעותי מבין שלושת התיקים, כולל גם את עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. תירוש החלה את דרכה המקצועית במשרדו של היועמ"ש לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, ובשנת 2001 החלה את עבודתה ברשות ניירות ערך. היא ניהלה והובילה תיקים רבים ומורכבים, בהם תיק פסגות, תיק פרשת השופט לשעבר דן כהן ותיק סימנס. במהלך חקירת תיק 4000 הייתה זו תירוש שחשפה באחד מדיוני המעצר כי "החשדות בתיק 4000 הם למתן שוחד וטובות הנאה של עד כדי מיליארד שקל".
בצוות בפרקליטות שליווה את תיק 4000 ומשתתף היום בישיבות אצל היועמ"ש יש 3 פרקליטים נוספים, שאת עובדת השתתפותם בישיבות ההכרעה אצל מנדלבליט אנחנו חושפים כאן לראשונה. הראשון הוא עו"ד אבי ארוניס, פרקליט ותיק במחלקת ניירות ערך, שעסק, בין היתר, בתיק סימנס. במהלך הדיונים שעסקו בחילוט רכושו של אלוביץ התגלע עימות בינו לבין פרקליטו של אלוביץ, ז'ק חן, שהטיח בארוניס: "אתה בריון, אתה מתנהג כשוטר ולא כפרקליט".
פרקליט נוסף בצוות הוא עו"ד אמיר טבנקין, שבין היתר ניהל את תיק הרצת המניות בחברת מנופים של ג'קי בן-זקן. עבור חובבי הטריוויה נספר שאמיר הוא נינו של יצחק טבנקין, מאבות התנועה הקיבוצית. פרקליטה נוספת שחברה בצוות היא עו"ד ניצן וולקן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בראש השולחן יושב מטבע הדברים היועמ"ש מנדלבליט שמנהל את הדיונים, ולדברי גורמים המעורים בעבודת הצוות, הוא עושה זאת בסבלנות ובמקצועיות. "ניכר שהוא בא לעבודה, מאוד עובד. הוא משתדל מאוד להיות יעיל ותכליתי. אני מתרשם בצורה בולטת שהוא לא נותן לרעשי הרקע - הפרסומים בתקשורת, האמירות של נתניהו ומקורביו או של אנשים אחרים - לבלבל אותו יותר מדי". לדבריהם, "אין שם טקסיות בעבודה הזאת. גם בגלל שמנדלבליט הוא אדם צנוע וכמעט חסר פוזה, וגם בגלל שהחדר שבו נערכים הדיונים פשוט לא מאפשר טקסיות". צפוף שם, וכאמור, זה חדר בלי חלונות.
אפרופו היעדר החלונות בחדר - כמו שקורה לפעמים במקומות עבודה אחרים, חלק מהזמן הנוכחים מתווכחים האם להדליק או לכבות את המזגן ועל איזו טמפרטורה להפעיל אותו. "כבר נוצר שם הווי סביב זה שאין חלון, ואין חמצן, ויש מאבקים על חום וקור", אומר אחד מחובבי הקור. המחלוקת על הטמפרטורה, אגב, חוצה קבוצות ומגדרים. בכלל, מי שמדמיין את חברי הצוות, בכירי הפרקליטים בארץ, נהנים מתנאי גורמה, צפוי להתאכזב. התקרובת כוללת בעיקר בקבוקי מים, קפה בוץ או לכל היותר קפה הפוך או קולה זירו שהנוכחים רוכשים בבית הקפה שבקומה הראשונה של הבניין.
הגורמים המכירים את עבודת הצוות מעידים כי מנדלבליט מתכונן לדיונים מבעוד מועד ומרבה לשאול שאלות את אנשי צוות בן-ארי שליוו את החקירות ואחראים לכתיבת חוות-הדעת ולהקשות עליהם. פעמים רבות, מנדלבליט או בכירים אחרים בחדר לא מסתפקים בנאמר בחוות-הדעת, וצריך לפתוח "חומר גולמי" מתוך החקירות ולעיין בו. כמו למשל מסמך מסוים, הודאה של חשוד או של אחד משלושת עדי המדינה. מנדלבליט, חשוב להבהיר, עדיין לא מגבש פורמלית את מסקנותיו תוך כדי הישיבות, אולי כן "מגבש בלב" אבל לא בקול רם.
עבודה שכל פרקליט היה שמח לקחת בה חלק
גורמים המעורים בעבודת הצוות אומרים לנו שהעבודה היא מאוד מעניינת ומאתגרת וגם בעלת חשיבות היסטורית, ויש להניח שכל פרקליט היה שמח לקחת בה חלק. עם זאת, לדבריהם, עומס העבודה והשעות הארוכות מביאים לכך שהדבר הפך לשגרה עבור הנוכחים, שפשוט מביאים לדיון את הניסיון שלהם ולעתים שוכחים שהתיק עוסק בפרסונות כל-כך חשובות. "זאת העבודה שלך, לפעמים היא מעיקה, ולפעמים אתה חושב על הילד בבית שבמקום להקפיץ אותו לחוג אתה שוב בעבודה. אבל אין מה להתלונן".
אז עבודת צוות מנדלבליט היא רצינית ומאומצת, אבל מדי פעם, בעיקר בתחילת ובסוף ימי העבודה, יש גם הפוגות קומיות. מישהו זורק בדיחה שלא קשורה בהכרח לנושאי הדיון, או שמדברים על הנושא החביב על מנדלבליט - כדורגל: איך היה המשחק הזה ואיך שיחק השחקן ההוא. ההומור הפנימי בין היועמ"ש, עוזריו והמשנים שלו לא תמיד מובן עד הסוף על-ידי חברי הצוות האחרים.
מלבד מנדלבליט משתתפים בדיונים, כאמור, בכירי משרד המשפטים והפרקליטות. פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מאוד נוכח בהם. ניצן מסתייע בעוזרו, עו"ד אסף שביט, שמשתתף גם הוא בדיונים הרי-הגורל. לפי הגורמים שעמם שוחחנו, שני האנשים הדומיננטיים הנוספים בדיונים, מלבד ניצן ומנדלבליט, הם המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי; והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר.
באופן מכליל אפשר לומר שאם עו"ד בן-ארי היא הסמן הימני התקיף של הגישה ביחס לנתניהו, אז למברגר ונזרי נוטים לגישה לוחמנית פחות, בעיקר בכל הקשור לתיק 2000. למברגר מרבה להקשות על הצוות של בן-ארי בשאלות חריפות שמציגות את נקודות התורפה בתזה המפלילה. נזרי הוא מרוכך יותר מבן-ארי בגישתו למעשים של נתניהו, אבל זה לא אומר שהוא טומן ידו בצלחת במהלך הדיונים - בדיוק להפך. לדברי הגורמים המעורים בנעשה בצוות, נזרי לא שותק בדיונים, וניכר עליו שחשוב לו לברר את כל הפרטים ולרדת לחקר האמת.
על הרקע הזה נציין כי בעוד 10 חודשים, בדצמבר 2019, יסיים ניצן את תפקידו כפרקליט המדינה. שני המועמדים הבולטים להחליפו הם למברגר ובן-ארי. אין ספק כי האופן שבו השניים פועלים ביחס לתיקי נתניהו יהווה משקל בשאלה מי מהם מתאים למלא את התפקיד ובפוליטיקה שסביב המינוי החשוב.
כמו כן, ב-27 בנובמבר 2018 חשפנו ב"גלובס" כי היועמ"ש החל להפעיל צוות חשיבה של פרקליטים נוסף לצוות בן-ארי כדי שיבחן את תיקי ראש הממשלה. ואכן, אנשי הצוות הזה - המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, עמית מררי, ועורכי הדין יונתן קרמר ורעות גורדון שהובאו מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - משתתפים בדיוני צוות מנדלבליט. לפי גורמים המעורים בעבודת הצוות, מררי פחות דומיננטית בדיונים מלמברגר, ניצן ונזרי. "היא פחות מדברת וממעיטה בשאלות, אבל ניכר עליה שהיא מקשיבה קשב רב, ואין ספק שיש לה, לקרמר ולגורדון תפקיד חשוב בגיבוש חוות-הדעת הסופית של היועמ"ש".
יש, אגב, גורמים בפרקליטות שגם היום לא ממש אוהבים את התפקיד שנתן מנדלבליט למררי-קרמר-גורדון וסבורים כי אין צורך בעוד גורם שייעץ ליועמ"ש.
פרקליטים בכירים נוספים שחברים בצוות מנדלבליט ושותפים לתהליך ההכרעה הם מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש; פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן, שליווה את תיקי 1000 ו-2000 מראשיתם ונשאר במעגל מקבלי ההחלטות; ועו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ששימשה שנים כפרקליטת מחוז ירושלים.
עוד שותפים הם העוזרים של מנדלבליט לעניינים פליליים - עורכי הדין חגי הרוש ועדי מנחם. השניים הם אומנם זוטרים בהיררכיה ולא שותפים ישירים לקבלת ההחלטות, אבל מוערכים מאוד על-ידי היועמ"ש, מייעצים לו ושותפים לתהליך הכתיבה של חוות-הדעת.
גם גיל לימון, עוזרו הבכיר ואיש אמונו של מנדלבליט, מלווה את תהליך העבודה. לימון הולך עם מנדלבליט דרך ארוכה, עוד מימיו בפרקליטות הצבאית. הוא שימש כעוזרו כשהיה מזכיר הממשלה ונחשב אחד מאנשי סודו של היועמ"ש.
כמו כן משתתפים בדיונים על תיקי 1,000 ו-2,000 עורכי הדין אלון גילדין, קרן צבירן והדר וינשטיין מפרקליטות מחוז תל-אביב, מיסוי וכלכלה.
המשימה המוטלת בימים אלה על כתפי היועמ"ש ואנשיו היא מורכבת מהמון בחינות וסיזיפית למדי. תוצרי חקירות תיקי 1000, 2000, ו-4000 כוללים אלפי עמודי תמלול של חקירות ועדויות של עשרות רבות של עדים ו-3 עדי מדינה: ניר חפץ, שנחשב למקורב מאוד לבני הזוג נתניהו; שלמה (מומו) פילבר, לשעבר מנכ"ל התקשורת; וארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה.
גורם המעורה בעבודת הצוות אמר לנו שגם אם מנדלבליט היה רוצה בכך, מדובר במשימה בלתי אפשרית לקרוא את כל החומרים שנאספו בחקירות. לכן, כאמור, הכלי המרכזי בדרך לגיבוש עמדה סופית הוא חוות-הדעת של צוות בן-ארי. על בסיסן היועמ"ש יגבש - ובעצם כבר מגבש - את חוות-דעתו הסופית בתיקי ראש הממשלה. אחר-כך יבוא השימוע, מאוחר יותר אולי גם יגיע המשפט הפלילי, בדרך יש לנו בחירות. בעצם עוד כמעט הכול לפנינו.
הדילמות המרכזיות
1. הוויכוח לגבי גורל תיק 2000: עורכי הדין רז נזרי ומומי למברגר בעד סגירת התיק, עו"ד ליאת בן־ארי ופרקליט המדינה שי ניצן בעד הגשת כתב אישום.
אחת ההתלבטויות הקשות ביותר שבהן מתלבט צוות היועמ"ש נוגע לגורל תיק 2000 העוסק בפגישות של ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", צמרת משרד המשפטים נחלקה בעניין הזה לשני מחנות מרכזיים: בעוד שהמשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי, והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, תומכים בסגירת תיק 2000 - עו"ד בן-ארי ופרקליט המדינה שי ניצן תומכים בהגשת כתב אישום נגד נתניהו. מי שיצטרך להכריע בוויכוח הוא כמובן מנדלבליט, שלפי ההערכות נוטה לכיוון מחנה נזרי-למברגר.
המקור לוויכוח המקצועי בנוגע לתיק 2000 הוא שמבין שלושת התיקים, מדובר בתיק המורכב ביותר מבחינה משפטית. נזכיר כי לפי ממצאי החקירה, כפי שמסרה המשטרה בסיכומיה בפברואר 2018, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם.
במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום". עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור.
לפי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות שבוצעו לכמה שיחות שניהלו נתניהו ומוזס, השניים דנו במספר כיווני פעולה: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", צמצום תפוצת העיתון וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע שלו. זאת, בנוסף לפעולות שעשה נתניהו כדי לתווך בין מוזס לבין בעלי הון לרכישת "ידיעות אחרונות".
כבר בתחילת החקירה חשפנו כי מנדלבליט ובן-ארי לא רואים את התיק הזה עין בעין. לפני כשנה, ב-13 בפברואר 2018, פרסמנו כי "קיימת מחלוקת בין בן-ארי לבין מנדלבליט באשר למשמעות התנהגותו של נתניהו בתיק '2000'. בעוד שבן-ארי סבורה כי 'הדיל' המושחת לכאורה שאליו חתרו נתניהו ומוזס, כעולה מהראיות, מגיע לכדי עבירת שוחד מצד נתניהו - מנדלבליט סבור אחרת. היועמ"ש סבור, לפחות בשלב זה, כי ההתנהגות של נתניהו ומוזס אינה ראויה, אך היא לא מגיעה לכדי שוחד".
כעת, כשאנחנו בישורת האחרונה של טיפול הפרקליטות בתיקי נתניהו, מתברר, כאמור, שהמשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד נזרי, והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד למברגר, סבורים כי אין בתיק הזה די ראיות להעמדה לדין פלילי של נתניהו. אומנם תיק 2000 מגובה בהקלטות של שיחות נתניהו-מוזס (שאותן חשף בזמנו גיא פלג ב"חברת החדשות"), אבל אבן-הנגף הראייתית שלו היא שהדיל המושחת לכאורה שעליו דיברו השניים לא בהכרח מומש. בנוסף, היועמ"ש והפרקליטות, כעניין של מדיניות, לא ששים לנהל הליך פלילי שעסק במערכת יחסים בין ראש ממשלה לבין מו"ל של עיתון. זאת, בעיקר על רקע העובדה שפגישות ומערכות יחסים של תן-וקח בין פוליטיקאים בכירים לבין עיתונאים היא דבר שבשגרה.
תיק 4000 הוא במידה רבה "תמונת מראה" חמורה יותר של תיק 2000. הסיבה המרכזית לחומרה הרבה שרואה הפרקליטות בתיק הזה היא שבניגוד לתיק 2000 שבו לא יצא 'הדיל' בין נתניהו למוזס לפועל, בתיק 4000 הובילו בפועל נתניהו ואנשיו לכאורה שורה של הטבות שנאמדו במאות מיליוני שקלים שניתנו לבזק. התנהלות זו נחשפה בחלקה הגדול על-ידי גד פרץ ב"גלובס".
הגורמים המעורים בעבודת צוות מנדלבליט אמרו לנו שגם אם לא יוגש כתב אישום נגד נתניהו ומוזס בתיק 2000, התיק הזה יהיה חלק מהרקע העובדתי לכתב האישום בתיק 4000.
2. ההתלבטות בשאלה האם להעמיד לדין את שרה נתניהו שאינה עובדת ציבור, בגין עבירה של לקיחת שוחד שהיא עבירה של עובדי ציבור
תיק 4000 הוא, כאמור, התיק הגדול והכבד ביותר שבו מסובך ראש הממשלה. במרכזו החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי-עתק לטובת קבוצת בזק, זאת בתמורה לכך שאלוביץ, בעל השליטה לשעבר בבזק ושל אתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. חשודים נוספים הם איריס אלוביץ, רעייתו של שאול; בנם אור; סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר; איש העסקים זאב רובינשטיין; ועמיקם שורר, שהיה בכיר בבזק.
לפי ההערכות, וכעולה מדיוני צוות תיקי ראש הממשלה, היועמ"ש צפוי לקבל את עמדת הפרקליטים שליוו את חקירת תיק 4000 ובראשם עו"ד בן-ארי, ולהעמיד לדין את ראש הממשלה ואת אלוביץ בגין קבלת ומתן שוחד בהתאמה, בכפוף לשימוע. עם זאת, רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, עשויה לצאת מהפרשה ללא כתב אישום או זימון לשימוע. זאת, למרות שהראיות מצביעות עליה כעל אחת מ"כוכבות" הפרשה.
החקירה, נזכיר, הולידה שורה ארוכה של תכתובות, עדויות וראיות נוספות לכך ששרה נתניהו שיחקה תפקיד מרכזי במערכת היחסים הזאת. אחת הראיות למודעות של שרה נתניהו, לגישת צוות בן-ארי, היא תכתובת שנערכה בינה לבין איריס אלוביץ, רעייתו של שאול אלוביץ, החשודה במתן שוחד.
יתר על כן, כבר ביוני 2017 פרסם כתב "גלובס", גד פרץ, את החשד שלפיו בזמן שבבזק המתינו לאישור עסקת המיזוג עם yes על-ידי ראש הממשלה, הייתה זו עו"ד לינור יוכלמן, לשעבר מזכירת בזק, שאמרה שאין מה לחשוש, כי שרה נתניהו כבר הבטיחה לאיריס אלוביץ בארוחת ערב משותפת של בני הזוג כי האישור יגיע בקרוב.
כמו כן, התחקיר שערך גידי וייץ ב"הארץ" על ההתנהלות באתר וואלה בכל הקשור לזוג נתניהו, ובהמשך תחקיר "המקור" בערוץ עשר, חשפו ביתר שאת את עוצמת הקשרים של שרה נתניהו עם הזוג אלוביץ ועם בכירי וואלה. למשל, כיצד ידיעות שנכתבו על תלונות של עובדי מעון ראש הממשלה נגדה "נעלמו" מהאתר, איך כותרות נשכניות נגד בני משפחת נתניהו התפוגגו לפי דרישתה, ואיך הובלטו ידיעות על הופעות של גב' נתניהו שלוו בתמונות מחמיאות.
ואם לא די בכך, גורמים המעורים בחקירה אמרו לנו שיש עוד חומרים שכשיצאו עלולים להביך את הגברת נתניהו. "כל מיני דברים לגבי הסיקור בוואלה ששרה נתניהו מבקשת מאלוביץ והם לעתים צהובים. למשל, הרבה בקשות לגבי תמונות".
לאחר ניתוח הראיות בתיק הגיע צוות הפרקליטים המלווה למסקנה כאמור כי לצדו של ראש הממשלה, שהוא כאמור הגורם הבכיר והמרכזי החשוד בקבלת שוחד בתיק 4000, יש להעמיד לדין גם את שרה נתניהו בגין ביצוע בצוותא של המעשים, ולמעשה להטיל עליה אחריות פלילית לשותפות שלה עם בעלה. ואולם זה לא דבר פשוט להעמיד לדין אדם שאינו עובד ציבור בעבירה של לקיחת שוחד - שהיא עבירה של עובדי ציבור. בשביל לעשות זאת צריך היה להוכיח כי נתניהו הבינה שהיא קיבלה את הסיקור המוטה לטובתה בוואלה בעד פעולה הקשורה בתפקידו של בעלה, ראש הממשלה.
צוות בן-ארי הגיע למסקנה שיש די ראיות להוכחת המודעות של שרה נתניהו. אבל, כאמור, הגורמים הבכירים יותר במשרד המשפטים שמשתתפים בדיונים, בהם, המשנים ליועמ"ש - עורכי הדין למברגר, נזרי, וכנראה גם עו"ד מררי - לא רואים עין בעין עם צוות בן-ארי. הם הגיעו למסקנה כי מהראיות צץ ספק שהגברת נתניהו הייתה מודעת לקשר הישיר בין הבקשות שלה לסיקור מוטה בוואלה לבין הפעולות של ראש הממשלה לטובת בזק. לפי ההערכות, מנדלבליט צפוי לאמץ את עמדת המשנים שלו.
ההחלטה המסתמנת שלא להאשים את שרה נתניהו בתיק 4000 היא גם - אולי בעיקר - עניין של מדיניות שיפוטית. האיסור על קבלת שוחד בחוק העונשין נועד למנוע שחיתות והטיה בקבלת החלטות בקרב עובדי ציבור, וספק אם שרה נתניהו יכולה להיחשב כעובדת ציבור.
3. ההתלבטות לגבי תיק 1000: שוחד או מרמה והפרת אמונים? (או כלום)
לפי החשד בתיק 1000, איש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לנתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור שרה נתניהו. בסך-הכול מדובר, על-פי המשטרה, ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2017-2006. על-פי המשטרה, נתניהו פעל עבור מילצ'ן בשורה של נושאים הנוגעים לשוק התקשורת, פעל כדי לסייע לו לקדם השקעה בערוץ 2, וניסה לסייע לו לקדם מיזם מסחרי בהשתתפות קונצרן טאטא ההודי.
ב-13 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו ואת מילצ'ן בגין קבלת ומתן שוחד בהתאמה. בהמשך הגיע צוות בן-ארי למסקנה דומה, ולפיה יחסי נתניהו ומילצ'ן מגיעים לכדי שוחד. ואולם הדיונים בשבועות האחרונים של צוות מנדלבליט הביאו את רוב הגורמים הבכירים בפרקליטות, וכנראה גם את היועמ"ש עצמו, למסקנה כי לא מדובר בתיק שוחד, אלא במרמה והפרת אמונים לכל היותר. זה קרה, בין היתר, בגלל שינויים בגרסתו של מילצ'ן באשר לטיב היחסים עם נתניהו, אבל בעיקר בשל העובדה שהיועמ"ש ויועציו הבכירים השתכנעו במידה רבה שבין נתניהו למילצ'ן שררו לאורך השנים יחסים חבריים קרובים.
החברות הקרובה בין השניים והעובדה שהמתנות ניתנו לאורך שנים רבות, מעלות ספק בכך שמדובר היה במערכת שוחדית ומחזקות את הנרטיב לפיו המתנות ניתנו בין חברים. כלומר, ללא קשר לאינטרסים העסקיים של מילצ'ן ולניסיון שלו לעשות שימוש בכוח של נתניהו לטובתו. בנוסף, בקרבת היועמ"ש סבורים כי הפעולות והמאמצים שנתניהו ביצע למען אינטרסים של מילצ'ן תאמו במידה רבה לפחות לאינטרס הציבורי הרחב, או שהיו מינוריות, בוודאי כשמשווים אותן למהלכים שנתניהו קידם לפי החשד עבור אלוביץ. יש הבדל משמעותי בין פעולות כגון קידום חוק להארכת פטור ממס לתושב חוזר (חוק מילצ'ן), או קידום מיזם מסחרי בבקעת הירדן - שתאמו לאינטרסים של מילצ'ן, אך גם לאינטרס הציבורי הרחב - לבין ההחלטות שהתקבלו בנוגע לקבוצת בזק ולא תאמו לאינטרס הציבורי.
אז טענת החברות הקרובה עם מילצ'ן שהעלה נתניהו צפויה לחלץ אותו מהאישום החמור בשוחד בתיק 1000, אבל מנגד היא מחזקת את החשד שנתניהו עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים ביחסיו עם אלוביץ.
על הרקע הזה נזכיר, כי בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בנוגע לעבירה של הפרת אמונים שניתן בעניינו של שמעון שבס, תואר מקרה שבו איש ציבור ביצע פנייה כדי לקדם אינטרסים של חבריו. שבס הורשע על-ידי הרכב מורחב של העליון באחד מאישומי הפרת אמונים, בכך שבהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הוא בסך-הכול "הרים טלפון" לרשויות התכנון כדי להחיש את הטיפול בשני מיזמי נדל"ן של חבריו, האחים שולדנפריי. עוד נקבע בפסק דין שבס כי "אף כי לפי הממצאים שנקבעו לא פעל שבס לטובת אינטרס כלכלי אישי שלו - הרי שחבריו, שנהנו מפעולותיו, היו בעלי אינטרס כלכלי מובהק לעצמם בפעילויות אלה". השופטים גם הדגישו כי "אין בעובדה ששבס קידם בפעילותו גם אינטרס ציבורי כדי להפחית מטיבו ומעוצמתו של ניגוד העניינים שהוא היה נתון בו".
נתניהו הודה כי עסק בעניינים שהשפיעו על מצבו של חברו מילצ'ן. למשל, הוא פעל לקדם את הארכת הפטור ממס לתושב חוזר מעל 10 שנים ("חוק מילצ'ן") - הטבה שהיה לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. סנגורי נתניהו אישרו בזמנו כי ראש הממשלה פנה בעניין זה לבכירים באוצר, ובהם לשר האוצר דאז, יאיר לפיד. כשבצמרת משרד המשפטים משווים את ההתערבות הזאת של נתניהו שהשפיעה על מצב חברו הקרוב מילצ'ן למקרה של שבס-שולדנפריי ולמקרים אחרים, הם מגיעים כנראה למסקנה שנתניהו עבר עבירה של הפרת אמונים. עם זאת, קיים עדיין סיכוי שמנדלבליט יגלה גישה מרוככת יותר ויחליט לסגור את תיק 1000.
"ראש הממשלה עומד על זכותו להליך הוגן"
פרקליטיו של נתניהו, עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא, עמית חדד, אריאל כפרי והשופט בדימוס עודד מודריק, מסרו כי "כבר 3 שנים שהציבור שומע על עמדת גורמי האכיפה באמצעות שטף בלתי פוסק של הדלפות לא חוקיות מהחקירות, מהמלצות המשטרה ומתוך 'חומר הראיות', שטרם נמסר בכלל לפרקליטיו של ראש הממשלה. ראש הממשלה עומד על זכותו להליך הוגן ומשמיע ביקורת לגיטימית על שיטפון ההדלפות ועל ריצת האמוק חסרת התקדים להגיש נגדו כתב אישום בכל מחיר ערב הבחירות, בלי שיהיה לו הזמן המינימלי להשיב לטענות".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה נתניהו, אנשי העסקים ארנון מילצ'ן, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ, סטלה הנדלר, עמיקם שורר וזאב רובינשטיין הם עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.
כתבות
ני"ע
