אוטובוס של חברת אפיקים באשדוד / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
הסטארט-אפ הישראלי אקסיליון, שמפתח פתרון שהופך רמזורים לחכמים, מסדיר את הרמזורים עבור הרכבת הקלה בירושלים ועבור קו המטרונית בחיפה, וכן בשדה החמישית בניו-יורק. בגוש דן מערכת החברה לא מוטמעת. בכתבה שפרסמנו באחרונה על החברה לא ששו מנהלי אקסיליון לדבר על אתגרי הביורוקרטיה הישראלית.
לעומתם, תת מזכיר התחבורה של ארה"ב בממשל אובמה, שמייעץ לחברה והתראיין אף הוא לכתבה, סיפר בתגובה על הקשיים שהוא חווה בארה"ב בתיאום פרויקטי תשתית בשל ריבוי הרשויות. גורמים ממשלתיים עימם שוחחנו אמרו כי "אם היה נרקם שיתוף-פעולה שהיה מאחד את היכולות של חברות כמו אקסיליון עם חברות ישראליות נוספות, אפשר היה לכסח את בעיית הפקקים בישראל".
עמותת Israel Smart Mobility Living Lab, שמובילה ד"ר סמדר איצקוביץ' יחד עם אלוף במיל' איציק תורג'מן, שואפת לפתור בדיוק את הכשל הזה. בסוף השבוע שעבר הציגה איצקוביץ' בעיירה דאבוס שבשוויץ את "אמנת המידע בתחום התחבורה החכמה", במתחם זרוע הייעוץ של תאגיד הענק טאטא ההודי.
הרעיון של אמנת המידע (Data trust) פותח באוניברסיטת MIT בהובלת פרופ' סנדי פנטלנד החבר בפורום הכלכלי העולמי, ובאמצעותו מבקשת איצקוביץ' "לאפשר שיתופי-פעולה ומידע באופן שיניח את התשתית לשיתוף-פעולה בין חברות וערים, ולהאיץ את היישום של טכנולוגיות חכמות בתחום התחבורה". בשיחה עם "גלובס" אומרת איצקוביץ', שהמסר בדאבוס הוא ש"העידן הבא בטכנולוגיה יהיה אינטגרציה של תחומים, ושילוב הטכנולוגיות הזה לא יוכל להתרחש ללא שיתופי-פעולה. תם העידן שבו כל חברה רוצה להיות הווייז הבאה לבדה. אם אתה לא משתף פעולה לא תוכל להגיע למוצר מהפכני בתחום העיר החכמה".
את העמותה הקימה איצקוביץ' בעקבות ניסיון מוצלח בפרויקט תחבורה אותו הובילה במסגרת תפקידה כראש האגף לפיתוח תעשייה ומובילת עיר חכמה בעיריית אשדוד, תחת ראש העיר יחיאל לסרי. "בנינו מפת בטיחות מקוונת, שבה ניתן היה לראות בכל רגע נתון מה קורה בכבישים - איפה יש עומס תנועה, איפה הדרך חסומה. למפה אפשר להכניס את מה שנקרא 'תוכנית התערבות' ולראות בין רגע כיצד היא משתנה: לדוגמה, ראינו בצומת מסוים שיש סכנה להולכי רגל - הכנסנו לשם מעבר חציה ולפתע הסכנה נעלמה", מספרת איצקוביץ'.
מפת הבטיחות הייתה תולדה של שיתוף-פעולה בין מובילאיי שתרמה את החיישנים, איתוראן, חברת האוטובוסים אפיקים, ומפתחת מפות התלת ממד סימפלקרס שהפכה את המפה העירונית מדו-ממדית לתלת-ממדית, יחד עם עיריית אשדוד. "זו עיר חכמה - ישבנו כל השותפים ביחד וכל אחד מהם שם את הטכנולוגיה שלו וביחד בנו מוצר שלא קיים בשום מקום בעולם. מפה חמה שמראה מה קורה בעיר בכל רגע. העיר הרוויחה בגדול כי היא יכולה להכניס תכניות התערבות מבוססת מידע, וכי היא עוזרת למקבלי החלטות לקבל את ההכרעות הנכונות לגבי התחבורה. בנוסף המערכת הופכת את אשדוד לערוכה יותר לכניסת הרכב האוטונומי בשל העובדה שהמפה הזאת עומדת להיות ברזולוציה של 10 ס"מ".
פיילוט נוסף שנערך באשדוד לאחרונה כלל את החברות פורסייט שמתמחה בראייה ראייה ממוחשבת ו-NoTraffic Blue White Robotics שערכו ניסוי במוצר למניעת התנגשות בין הולכי רגל למכוניות.
לדברי איצקוביץ', "החברות יכולות להרוויח מוצר היברידי לערים, שמאוחר יותר, לאחר שהן עשו פיילוט בעיר אמיתית, הן יכולות למכור במקומות אחרים". שיתוף-פעולה אחר שאיצקוביץ' הייתה מעורבת בו, ושיכול להדגים את הפוטנציאל הגלום בעיר בעלת תשתית חכמה, הוא הסכם שנחתם בסוף השנה שעברה עם חברת STE מסינגפור. איצקוביץ' אומרת כי סינגפור שואפת להיות הראשונה בעולם שתפעיל תחבורה ציבורית אוטונומית, ובשל היעדר תשתית מקומית מתאימה היא ביקשה להקים את אתר הניסויים באשדוד: "הם באו לישראל לרקום שיתופי-פעולה עם סטארט-אפים ישראליים, לראות שהטכנולוגיה עובדת ואז להביא אותה כמוצר מוגמר לסינגפור כדי להפעיל שם תחבורה ציבורית אוטונומית".
תוכנת הרמזורים היא מימי חלונות XP
את הניסיון שלה רוצה איצקוביץ' להרחיב לכל הארץ ולשם כך היא פועלת בימים אלה לצירוף עוד ועוד חברות שיתחילו בשיתופי-פעולה. אחת מהן היא אקסיליון.
אורן דרור, מנכ"ל אקסיליון, אומר: "לצערי, הפקידות המקצועית במשרד התחבורה אינה מוכנה לשינויים ואינה פתוחה לחדשנות. כמעט כל הצמתים בישראל מתוכננים בתוכנה של המדינה משנות ה-90 שנקראת ענבר, עובדת ב-visio וב-access ורצה על חלונות XP. מהנדסי התנועה עובדים איתה, מתכננים תוכניות רמזור פעם ב-5-10 שנים, ועל כן האפקטיביות של הרמזורים נמוכה. התוצאה היא שלא קיים אפילו רמזור אחד חכם בכל גוש דן.
"משרד התחבורה בעצמו כותב על התוכנה שהמדינה מימנה במיליוני שקלים בשנה, שאם המדינה מפתחת, מתחזקת וכופה שימוש בתוכנה חינמית, הרי שלגופים מסחריים אין סיבה להציע חדשנות ותוכנה תחליפית. זו הסיבה שחברות ההייטק הישראליות בוחרות לעזוב את ישראל ולא להשקיע מאמצים. אך כיוון שכך, כל ה-3.5 מיליון איש שגרים בגוש דן ימשיכו לבלות שעות בפקקים, הרמזורים לא יעבדו באופן מיטבי, ולא תהיה העדפה לתחבורה ציבורית בכל גוש דן. שלא לדבר על כך שאחת הסיבות לעלייה בנפגעי הולכי רגל היא האפקטיביות הנמוכה של חלוקת זמן האור הירוק ברמזורים".
הבעיה, מאבחנת איצקוביץ' על סמך ניסיונה רב השנים באשדוד, היא ש"עיר לא בנויה לעשות שיתופי-פעולה עם חברות עסקיות. היא לא בנויה לעבוד עם סטארט-אפים וכמה חברות בו זמנית, יחד עם האקדמיה וחוקרים מעמותות אחרות. היא לא בנויה לעשות פיילוטים שמשתתפת בהם קבוצה של חברות פרטיות. מבחינה משפטית היא לא בנויה כי היא מחויבת להוציא מכרז, להוציא קול קורא לכל אחד ואחד מהגורמים האלה, וכל זה דורש המון זמן ומתיש את המערכת. הסטארט-אפים, מצידם, לא יודעים איך לגשת, למי לגשת, ממי לבקש, ולא פחות חשוב - איך ליצור תשתית של אמון. הכוונה היא ליצור הסכם משפטי שיוצר אמון בין כל מי שמעורב בפרויקט. מעין אמנה איך לשמור על הקניין הרוחני (IP) ועל הפרטיות".
הפתרון שהיא מציעה הוא "הסכם משפטי שכולם חתומים עליו ושמקובל על כולם". לדבריה, יש כבר טיוטה ראשונית של ההסכם, "שמבוסס על הפיילוט שנערך באשדוד ושבו כל אחד מגדיר גבולות גזרה - במה נוגעים ובמה לא, מה סוג המידע שמוכנים לשים על השולחן לטובת הפיילוט ומה לא".
החזון של איצקוביץ' תופר את כל המילים השיווקיות של העשור האחרון לכדי מכונה יעילה שרווחת התושב לנגד עיניה: "בינה מלאכותית מתבססת על איסוף מידע, וברגע שניתן לאסוף מידע רב ממקורות שונים מתאפשר חיזוי ברמות שלא הכרנו עד כה. למשל שביום מסוים, בגלל מזג האוויר או חג או שעה, יהיו כנראה פקקים. ואם כך, המערכת יכולה להיערך מראש ולהחליף את תוכנית הרמזורים, לפתוח עוד נתיבים, להציב עוד שוטרים ולהתריע בפני נהגים שיסעו בדרכים חלופיות.
"כשמדברים על סביבה ומזג אוויר וזיהום אוויר, ועל אנרגיה וחיסכון באנרגיה וסייבר, הכל מתחבר אחד לשני. היום אין תשתית שיכולה לחבר את הכל וליצור מזה תובנות וידע. כשיש מערכת אחת אפשר להכניס תוכנית התערבות ולראות מיד איך כל שינוי משפיע. אם מישהי נפלה, אז עמוד תאורה שיש עליו מצלמה מבין שקרה משהו חריג, משדר את המידע למוקד שמודיע למד"א, ובהמשך פותח נתיב אור ירוק לאמבולנס ובמקביל מיידע את בית החולים בפרטי המקרה ומכין את התיק שיקבל אותה. הטכנולוגיה קיימת, אבל כדי לבוא לידי ביטוי היא חייבת להיות תוצר של שיתוף של כמה טכנולוגיות וכמה שותפים. היום אין פלטפורמה שיכולה לעשות את זה, ועד שעיר תחבר את כל השחקנים, עם כל ההסכמים המשפטיים, ייתכן שתעבור שנה. את הזמן הזה אנחנו שואפים לקצר".
לעקוב אחר אירועי 'כמעט פגיעה'
חברה נוספת שתשתף פעולה במיזם היא נציגות מקומית של חברה רב לאומית שמפתחת מצלמות חכמות, שיודעות לאתר אירועי בטיחות ולדווח עליהם למוקד בלי לשדר וידאו או לשמור אותו. בכיר בנציגות מסביר את הפוטנציאל ל"גלובס": "זו מהפיכה רצינית: מבחינת פרטיות, אם אדם הולך לבד ברחוב ובא לו לבעוט בפחית או לשרוק או לרקוד, זה לא עניינו של איש והמצלמות לא ידווחו על זה כלל, לא ישדרו את התמונות וגם לא ישמרו אותן. לעומת זאת, אם אדם הולך לבד בסמטה חשוכה ושני אנשים אחרים מתקרבים אליו ונמצאים במרחק קטן מאד ממנו במשך זמן רב, המצלמה יכולה להתריע למוקד, ואם איש בטחון שם ירצה לראות את הווידאו ולקבל החלטה הוא יוכל לעשות זאת.
"זה דומה למה שאורקם של פרופ' אמנון שעשוע עושה. ההבדל הגדול הוא שמבחינה עסקית וטכנולוגית, ההתמקדות שלנו היא בבטיחות בערים. בכלל, הנושא של מצלמות חכמות קבועות, להבדיל מכאלו שמותקנות על כלי רכב או הולכי רגל, הוא תחום טכנולוגי בפני עצמו וצפוי לעשות מהפיכה מוחלטת בהתנהלות במרחב הציבורי בעשורים הקרובים. בזכות היכולת לעשות זאת בלי שמירת וידאו, זה גם לא יפגע בפרטיות ולא ייצור מישטור של המרחב הציבור".
אבל הפוטנציאל הכי גדול, מסביר הבכיר, הוא במה שמכונה "אירועי כמעט נפגע": חציית כביש בריצה, אירועים שבהם מכונית כמעט פוגעת במישהו ואף אחד לא מדווח על זה, אנשים עם עגלות שיורדים לכביש כי המדרכה מלאה ג'יפים שחונים עליה. אירועים מסוג זה מתרחשים בתדירות גבוהה כל הזמן ולעיר אין מושג עד שלא נהרג מישהו. תאר לעצמך שהיה מעקב על אירועי 'כמעט שנפגע' בצומת בת"א שבו ילד נדרס למוות על המדרכה לפני כשנה. פה טמונה מהפכה אמיתית".
בימים אלה מתארגן, לדברי איצקוביץ', קונסורציום של 8 חברות שיובילו את המיזם. בין החברות שנמצאות בתמונה אפשר למצוא את GM, ארגוס, Waycare, אקסילון, ו-NoTraffic. "אם מחר חדרה תרצה להיות עיר חכמה ולהפעיל פיילוט בטיחות בדרכים לילדים, היא יכולה להגיד מה התרחיש שמעניין אותה ואנחנו נחבר אותה לחברות. אם סטארט-אפ מחפש אתר ניסוי לטכנולוגיה שלו ומוכן לשתף פעולה עם חברות נוספות, נחבר אותו ל-2-3 חברות סביב פיילוט מעניין באחת הערים, והם יוכלו לעבוד בתוך חודש או חודשיים, ולא יצטרכו לחכות שנה כפי שהיה באשדוד".