חדשות רעות לדירוג האשראי? ישראל מדווחת על גידול ביחס החוב לראשונה מאז 2009

לפי אומדן ראשון של משרד האוצר, יחס החוב גדל מ-60.5% מהתוצר ב-2017 ל-61.2% ב-2018 • באוצר מסבירים את שינוי בעיקר בהתחזקות הדולר והאירו מול השקל אך שוכחים לציין את הגירעון הגבוה ואת הצמיחה הנמוכה מהצפוי • S&P צפויה לפרסם מחרתיים את העדכון החצי שנתי שלה על דירוג האשראי של ישראל

משה כחלון/ צילום: רפי קוץ
משה כחלון/ צילום: רפי קוץ

לאחר עשור של הורדת יחס החוב נרשם בשנת 2018 לראשונה היפוך מגמה: יחס החוב גדל מ-60.5% מהתוצר ב-2017 ל-61.2% ב-2018. באוצר מסבירים את שינוי המגמה בעיקר בהתחזקות הדולר והאירו מול השקל אך שוכחים לציין את הגירעון הגבוה ואת הצמיחה הנמוכה מהצפוי.

סוכנות דירוג האשראי S&P צפויה לפרסם מחרתיים את העדכון החצי שנתי שלה על דירוג האשראי של ישראל. כעת, לאחר הודעת האוצר צפויה הודעת S&P לעורר עניין רב בשווקים. נזכיר כי סוכנות הדירוג מודי'ס עדיין מציבה את ישראל בתחזית דירוג אשראי חיובית, שמשמעותה סיכוי גבוה להעלאת דירוג אשראי בחודשים הקרובים.

יחס החוב מהתוצר הינו אינדיקטור מרכזי באיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה. העלאת דירוג האשראי של ישראל על-ידי חברת הדירוג S&P באוגוסט השנה התבססה בראש ובראשונה על ההורדה העקבית של יחס החוב בעשרים השנים האחרונות מאזור 100% תוצר לסביבות 60% כיום. הישג נוסף של ישראל היה כרוך בעובדה שהייתה אחת משתי המדינות המערביות הבודדות שהצליחו להמשיך ולהוריד את יחס החוב גם בשנים שלאחר משבר האשראי העולמי.

שיעור החוב הממשלתי מהתוצר יעלה ל-59.7%

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2018. בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעלות ולעמוד על 61.2%. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי. באוצר מציינים כי שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעלות לרמה של 59.7%, כלומר עדיין מתחת ליעד של 60% על פי אמנת מאסטריכט, אשר נקבע במקור לשנת 2020 ולמעשה השגתו הוקדמה במספר שנים.

באוצר תולים את היפוך המגמה השנה בעיקר ב"פיחות משמעותי של השקל אל מול הדולר והאירו במהלך שנת 2018" - פיחות שהגדיל את שוויו בשקלים של החוב הנקוב במט"ח. גם שיעור האינפלציה שעלה בהשוואה לשנים קודמות (ומשפיע על חלק החוב הצמוד למדד). גורם נוסף שהשפיע השנה על יחס החוב לתוצר הינו הגידול הנמוך במדד מחירי התוצר ביחס לגידול במדד המחירים לצרכן. באוצר "שכחו" לציין שני נתונים מרכזיים נוספים: הגירעון התקציבי הגבוה ב-2018 שעמד על 2.9% תוצר והצמיחה הנמוכה מהתחזיות שהגיעה ל-3.2%.

שר האוצר, משה כחלון אמר בתגובה לנתונים כי "המשק הישראלי חזק מאוד, אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020 על פי האמנות הבינלאומיות. הדירוג הגבוה ממנו נהנית המדינה הינו תוצאה של משמעת פיסקלית". ההחשב הכללי, רוני חזקיהו אמר כי: "השנה, גורמי השוק ובעיקרם שיעור האינפלציה והשער הנמוך של השקל אל מול שער הדולר והאירו נכון לסוף 2018, תרמו לגידול ביחס החוב לתוצר הממשלתי לאחר ירידה משמעותית בשנת 2017. עם זאת, אנו עדין מצויים בסביבת יחס חוב-תוצר נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה למדינות ה-OECD וחשוב להמשיך במגמת ההפחתה וביעדי מאסטריכט".