בית המשפט העליון קיבל בשבוע שעבר את ערעורה של חברת החשמל וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מ-2016, שבו נדחתה על הסף, מחמת התיישנות, תביעתה הכספית של חברת החשמל. התביעה הוגשה נגד אשר כהן ז"ל, ששימש בין השאר כמנהל אגף האספקה והאחסנה בחברת החשמל וכיו"ר ועדת המכרזים של האגף, ונגד מספר ספקים של חברת החשמל שהיו מעורבים בפרשות שוחד. הפרשה נחשפה באפריל האחרון ב"גלובס".
ב-2009 הגישה חברת החשמל תביעה בגובה 20 מיליון שקל נגד כהן ונגד מספר ספקים של החברה בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות פרשות השוחד, בין היתר בשל הטיית מכרזים, תיאום מחירים ואי-אספקת מוצרים בהיקף מתאים. לטענת חברת החשמל, הספקים הנתבעים נתנו שוחד וטובות הנאה לכהן, תמורת סיועו לעסקיהם עם חברת החשמל. זאת לאורך שנים רבות, ותוך שהם גורפים לכיסם סכומי כסף נכבדים ביותר וגורמים לחברת החשמל נזקים עצומים של עשרות מיליוני שקלים.
בין הספקים שנתבעו: רוני ריטבלט, חברת חשמל הצפון, חברת אלקטרו חבש, שי אופיר, חברת לב אופיר (שמאז נכנסה להליכי פירוק) ואריה פישר. התביעה הוגשה גם נעים טוקאן, אלא שהיא נמחקה נגדו לאחר שנחתם עמו הסכם פשרה, שלפיו הוא ימסור לחברת החשמל מידע ומסמכים נוספים אודות מעשי הנתבעים האחרים. חלק מהנתבעים - בהם כהן וריטבלט - הורשעו קודם להגשת התביעה במסגרת הליך פלילי שנפתח נגדם בפרשה.
אירוע מכונן
ב-2016, כ-7 שנים לאחר הגשת התביעה, דחה אותה המחוזי בחיפה על הסף מחמת התיישנות (באופן כללי "מרוץ ההתיישנות" מסתיים לאחר 7 שנים - אז התביעה מתיישנת), וזאת בטרם בירור התיק לגופו של עניין. המחוזי קבע כי המועד ממנו החל מרוץ ההתיישנות של התביעה, שהוגשה בשנת 2009, הוא מוקדם יותר - בשנת 2001. זאת לאור העובדה שבמועד זה, בדיון שהתקיים במסגרת עתירה מינהלית שהגישה חברת חשמל הצפון, הוצגה המחאה מושחרת, אשר לימים התברר - לאחר חקירה משטרתית ועדות של עד מדינה - כי המחאה זו הייתה דמי שוחד שנתן אריה פישר לכהן.
בית המשפט המחוזי קבע כי הצגת ההמחאה היא "אירוע מכונן", שהעלה חשד אצל חברת החשמל שכהן נוטל שוחד מנעים טוקאן - ולכן מרוץ ההתיישנות על התביעה (7 שנים) מתחיל מאותו אירוע - היינו התביעה התיישנה כבר ב-2008.
ידיעה ממשית
חברת החשמל הגישה - באמצעות עו"ד שרה אלון מחברת חשמל ועורכי הדין יוסי אשכנזי ואודליה עופר ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן - ערעור על החלטת המחוזי לעליון. שופטי העליון, יצחק עמית, ענת ברון וג'ורג' קרא, קיבלו את ערעורה של חברת החשמל וקבעו כי יש לבטל את פסק דינו של המחוזי ולהחזיר את התיק למחוזי לצורך בירור התביעה לגופה.
העליון קיבל את טענות חברת החשמל, שלפיהן חל בנסיבות המקרה, החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתיישנות, שלפיו בתביעות הנוגעות לתרמית או הונאה, מרוץ ההתיישנות יחל רק כאשר קיימת לתובע ידיעה ממשית הניתנת להוכחה בבית משפט. בכלל זה קבע העליון כי לא די בהצגת ההמחאה המושחרת או בצירוף ידיעות או חשדות שהתעוררו עוד קודם לכן, כדי להביא לרמת הידיעה הנדרשת לצורך התחלת מרוץ ההתיישנות.
בית המשפט העליון קבע כי הפרשות שאליהן התייחס המחוזי, כמו ההמחאה שהוצגה בעתירה המינהלית שהגישה חברת חשמל הצפון נגד חברת החשמל, לא הביאו לידיעה של חברת החשמל בדבר קשרי השוחד בין כהן לספקים. בית המשפט קבע כי אין לייחס לחברת החשמל ידיעה בפועל ב-2001, ובוודאי לא כזו הניתנת להוכחה בבית המשפט.
העליון קבע כי הידיעה בפועל בנוגע לעסקאות השוחד התגבשה אצל החברה רק עם מתן הכרעת הדין במשפט הפלילי בפרשה ב-2008. עוד צוין כי גם אם מרוץ ההתיישנות החל קודם לכן, במועד הגשת כתב האישום בפרשה ב-2005 - הרי שהתביעה שהוגשה ב-2009 לא התיישנה. העליון הבהיר כי בית המשפט אינו צריך לצאת מגדרו כדי לפטור את הרמאי מחמת התיישנות, וככל שיש ספק, הוא צריך לפעול כנגד הרמאי.