הר הגעש פוג'י, שפסגתו הפעילה מכוסה בשלג עד, הוא הסמל הלאומי של יפן, והוא גם משקף את אופיה המלא בניגודים קיצוניים. היפנים מקדשים מסורות ידניות בנות מאות שנים, אבל גם אובססיביים לטכנולוגיה עתידנית. הם אבות הקולינריה המינימליסטית-פרפקציוניסטית, אבל התורים הארוכים ביותר בטוקיו הם למזללות "טראש". בנוסף, ההתנהגות החברתית שלהם משדרת נימוס, סובלנות ורגיעה, אבל מסתירה מאחוריה אפס סובלנות לחריגות מהקוד, שמגובה ביד ברזל נטולת רחמים ובאלימות רדומה - זכר למאות שנים של מלחמות, כיבושים ועריצות.
אם אתם לא מאמינים, תשאלו את קרלוס גוהן, נשיא רנו ניסאן לשעבר, שעצור מאז נובמבר בתא אפלולי בפאתי טוקיו באשמה של עבירות כלכליות. עבירות שבמערב היו נסגרות מזמן בתשלום כופר או באיזו עסקה ממולחת בין פרקליטי-על.
בסוף שנות ה-90 גוהן נחשב לדמות נערצת ביפן, כשהציל את ניסאן מפשיטת רגל. אבל כיום הוא נתפס שם כמי שמחק את זהותה היפנית של ניסאן ו"חלב" את רווחיה כדי לחפות על הקשיים הפיננסיים של רנו. מלבד העובדה שהיפנים מטבעם לא אוהבים זרים "קולוניאליסטים", ייתכן שמה שהוביל ל"הפיכת החצר" הזו היו התוכניות של גוהן למיזוג מלא בין רנו לניסאן עד סוף העשור, גם במחיר של קיצוצים ופיטורים נרחבים ביפן.
כך או כך, ניסאן היא כבר במידה רבה מותג אירופי, וה"קשקאי" הוא דוגמה טובה. הוא עוצב במרכזי החברה בלונדון ובמינכן ומיוצר בבריטניה. החל מהשנה הוא מצויד גם במנוע טורבו חדש שפותח בשיתוף מרצדס ומיוצר במקביל בגרמניה ובספרד.
תא שמספק תחושת פרימיום
אחרי שלושה דורות (מאז 2006) ויותר משלוש מיליון יחידות קאשקאי על הכביש, ניסאן מכירה היטב את העדפת הלקוחות שלו. העיצוב משקף זאת עם פרופורציות מאוזנות, שגורמות לרכב להיראות גדול מכפי שהוא באמת, שילוב בין "ניחוח SUV" לבין יציבה אתלטית על הכביש ומנה מכובדת של הייטק עם פנסי LED מפוסלים.
מפתן הרכב ממוקם בגובה נוח מאוד ומאפשר כניסה/יציאה זקופה ונטולת מאמץ גם למאותגרי גמישות. למרות בסיס גלגלים "משפחתי" באורך 2.65 מ', התא מספק את "תחושת ה-SUV" המוכרת בזכות שפע של מקום לכתפיים ולראש לשני מבוגרים פלוס נספח במושב האחורי. מרחב הברכיים סביר והמושבים הקדמיים רחבים ונוחים לישיבה ממושכת. תא המטען מסתפק ב-430 ליטר, כמעט 20% פחות מחלק מהמתחרים, אבל הוא עדיין ימלא ללא קושי מטלות שינוע משפחתיות.
מערך הפיקוד שומר נאמנות לעידן האנלוגי וכולל מחוונים גדולים. למעט כמה בקרי שליטה שנחבאים בין הברך לדלת, הנדסת האנוש טובה, ולטעמנו גם יותר ידידותית מהדיגיטציה הטוטאלית של האח "קאדג'ר" לבית רנו. המכורים ל-LCD יתנחמו בצג מידע צבעוני ונאה בתוך לוח המחוונים ובמערכת מולטימדיה שעברה "גיור כהלכה", והחל מ-2019 מציעה מעבד נתונים חזק יותר עם זמני תגובה משופרים מוחשית ואפשרות לשקף את מסך הסמארטפון. המסך אולי אינו ענק, אבל זו ללא ספק אחת המערכות הטובות מסוגה בשוק.
גרסת האבזור העילית "טקנה" בה נסענו מוציאה את האוויר מהגישה השיווקית המתנשאת של הרבה מותגי פרמיום, שנוהגים לגבות הון עבור חבילות אבזור אופציונליות בכלים מקבילים ויקרים משמעותית מלכתחילה.
ה"טקנה" מצוידת כסטנדרט במושבים חשמליים, ריפוד עור רך ואיכותי, גג זכוכית פנורמי וסט מקיף מאוד של מערכות בטיחות וסיוע לנהג, כולל זיהוי הולכי רגל ב-360 מעלות, זיהוי תמרורים, בקרת שיוט חכמה ומה לא. כל זה עטוף באיכות חומרים גבוהה עם בידוד רעשים אפקטיבי מאוד. היינו שמחים לקבל גם דלת אחורית שנפתחת חשמלית, אבל בסך הכל התחושה בתא היא בהחלט "פרמיום".
מתאים גם לצעירים וגם למבוגרים
נקודת התורפה של הקשקאי היוצאת הייתה מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין עם הספק של 115 כ"ס ותיבה רציפה. מפרט מביך שמקומו לא יכירנו בעולם הרכב המודרני. מנוע הטורבו החדש, שאותו פגשנו לאחרונה במרצדס A קלאס החדשה, ללא ספק מפצה על כך - ויש מי שיגיד פיצוי יתר. ההספק של הדור החדש קפץ בלא פחות מ-45 כ"ס, המומנט זינק ב-65% והתיבה היא כעת כפולת מצמדים ולא רציפה.
המהפך הוא לא פחות מדרמטי, במיוחד לאור העובדה שהרכב כמעט לא עלה במשקל. הקשקאי מגיב מיידית לכל נגיעה בדוושה, מזנק ל-100 קמ"ש בכמעט 3 שניות מהר יותר מקודמו, משייט בשלווה במהירויות רציניות ומייצר דחף מהנה בעליות, שבהן קודמו ייצר, בעיקר, רעש.
מומנט כה מאסיבי, שמשודך להנעה קדמית בלבד, נוטה לאתגר את אחיזת הצמיגים בעת הזינוק, במיוחד על כבישים חורפיים, ולהכניס לפעולה נמרצת את מערכת בקרת המשיכה. נהיגה אגרסיבית גם עלולה לייצר תגובות לא הכי לינאריות מהתיבה כפולת המצמדים, אם כי עדיין זו תיבה חלקה, נמרצת ומהנה הרבה יותר מה-CVT העצלה. נקווה שתעמוד לאורך זמן בעומס.
מי שנמצא במצב רוח פחות קרבי - כמו למשל בני גיל הזהב בישראל, שהקשקאי חביב עליהם במיוחד - יכול ללחוץ על מתג "אקו", שממתן משמעותית את תגובת המנוע והתיבה ועל הדרך מסייע להשיג תצרוכת דלק מכובדת בהחלט של כ-14 קילומטרים לליטר.
כל הביצועים הללו ארוזים בחבילה דינמית נעימה ומאוזנת, כראוי לרכב שתוכנן באירופה עבור אירופה. ההיגוי מספק היזון חוזר סביר, העברות המשקל חלקות ובטוחות על כבישים מתפתלים ונטיית הגוף בפניות מזערית - לא מעט בזכות חישוקי 19 אינץ' עם צמיגי ספורט נמוכי חתך, שמגיעים בחבילת האבזור הבכירה. למרות הצמיגים האגרסיביים' נוחות הנסיעה ברוב התנאים הנפוצים סבירה בהחלט, ויש להניח שהיא אף תשתפר על צמיגים מתונים יותר.
במחיר שמתחיל ב-147 אלף שקל ומגיע עד ל-160 אלף שקל לגרסה העילית, הקשקאי החדש מטפס בכמה דרגות בסולם התמורה לכסף ועל הדרך גם עושה קפיצה משמעותית לביקור במחוזות הפרמיום. עם זאת, הוא ניצב כיום בפני תחרות עזה, כולל מצד החברה האחות רנו שתציג בקרוב את הקאדג'ר עם מפרט מקביל ותמחור אגרסיבי יותר כדי לגזול מכירות מאחותה. אם יש למישהו תלונות בנושא, הוא מוזמן להפנות אותן למשטרת טוקיו.
חלק מהמתחרות
רנו קאדג'ר 2019
בעוד זמן לא רב ינחת בישראל הדור המחודש של האחות לבית רנו, קאדג'ר. הרכב חולק את אותה פלטפורמה ואותו בסיס גלגלים, אבל ממדיו מעט גדולים יותר והוא מציע תא מטען של 472 ליטר. המנוע העיקרי יהיה 1.3 ליטר זהה עם תיבה דומה ותא הנוסעים, המתלים ומערכות הבטיחות יעברו שדרוג מקיף
יונדאי טוסון 2019
בשבועות האחרונים התחילו לעלות על כבישי הארץ הדורות המחודשים של האחיות ספורטאג'-וטוסון. שתיהן עברו מתיחת פנים חיצונית ופנימית קלה, זכו לעדכון בטיחותי ושדרוג הנדסי מקיף מתחת לפני השטח. מנוע ה-1.6 ננטש ומנוע בנזין התקני בשתיהן הוא 2 ליטר עם 155 כ"ס ותיבה אוטומטית
סיאט אטקה 2019
האחיות סיאט אטקה וסקודה "קארוק" ממשיכות להוביל את טבלת המכירות של הקרוסאוברים האירופאים. ממדיהן דומים לקשקאי, עיצובן מתון יותר והן מציעות תא מטען מאסיבי בנפח של יותר מ-500 ליטר. המנוע התקני הוא 1.4 ליטר טורב עם 150 כ"ס ו-25 קג"מ. המחירים נעים מכ-140 אלף ל-166 אלף