האקזיט של טרי ופרידמן: קרן נוי רצתה הכל, אך שאר בעלי תחנת הכוח IPM צפויים להצטרף לרכישה

קרן התשתיות ביקשה לרכוש את החזקותיהם של משה טרי ומוטי פרידמן (20%) בחברת טריפל-מ, השולטת בתחנת הכוח הנבנית בבאר טוביה, תמורת כ-90 מיליון שקל - אבל תיאלץ כנראה להסתפק בחלקה היחסי

מוטי פרידמן ומשה טרי / צילום: אביב חופי
מוטי פרידמן ומשה טרי / צילום: אביב חופי

בעלי המניות בחברת טריפל-מ, השולטת בתחנת הכוח IPM הנבנית סמוך לבאר טוביה, מתכוונים לממש את זכותם ולרכוש - כל אחד לפי חלקו היחסי - את מניותיהם של משה טרי ומוטי פרידמן בחברה (20%), כך נודע ל"גלובס". בעלי המניות בטריפל-מ כוללים, מלבד טרי ופרידמן, את חברת גלובל פאוור, קרן נוי ולאומי פרטנרס (המחזיקים יחד ב-51% ממניות טריפל-מ) וכן את מוטי בן משה (14.5%) ויצחק מירילשווילי, באמצעות קרן יסודות (14.5%).

חברת גלובל פאוור  שבשליטת אהוד בן ש"ך וניסן כספי, בעלת המניות הגדולה בטריפל-מ, עדכנה בתחילת החודש שעבר כי טרי ופרידמן הגישו הצעה ליתר בעלי המניות בחברה (המחזיקה 84% ממניות תחנת הכוח IPM), "במסגרת זכות ההצעה הראשונה הקיימת בהסכם בעלי המניות", לרכוש מהם את החזקותיהם. זאת תמורת סכום של כ-90 מיליון שקל נטו. יתר בעלי המניות בטריפל-מ התבקשו להודיע אם ברצונם להיענות להצעה עד יום רביעי הקרוב (6.2).

ככל הידוע, מי שביקשה לרכוש את החזקות טרי ופרידמן במלואן היא קרן התשתיות נוי (המחזיקה בעקיפין בכ-10% ממניות טריפל-מ), אך כאמור היא תסתפק ככל הנראה ברכישת חלקה היחסי במניות הנמכרות. אין זו הפעם הראשונה שבה ניסיון של הקרן להרחיב את השקעותיה נחסם על ידי בעלי מניות קיימים בפרויקט תשתיות. אשתקד נחשף ב"גלובס" כי חברת הנדסת התפלה (IDE) מימשה זכות סירוב ראשונה לרכישת 49% ממניות זכיינית מתקן ההתפלה בשורק תמורת 195 מיליון שקל, וזאת לאחר שהמוכרת, האצ'יסון ווטר, בחרה בהצעת קרן נוי לרכישת חלקה במתקן ההתפלה.

מבנה ההחזקה בתחנת IPM
 מבנה ההחזקה בתחנת IPM

 

הפקידים לשעבר יתחלקו שווה בשווה

סכום התמורה הכולל עבור החזקות טרי ופרידמן בטריפל-מ יעמוד על כ-150 מיליון שקל. מסכום זה ינוכו הלוואות בהיקף של כ-60 מיליון שקל שהועמדו לשניים. היתרה, כאמור בסכום של כ-90 מיליון שקל, תתחלק בין טרי ופרידמן בצורה שווה - אקזיט מרשים לשני הפקידים הבכירים לשעבר.

טרי, שעמד בראש רשות ני"ע בין השנים 2002-2008, מונה לפני כחמש שנים לנאמן מטעם הפיקוח על הביטוח למניות השליטה בחברת כלל ביטוח, ובחודשים האחרונים הוא משמש גם כנאמן למניות הבורסה בתל אביב. באחרונה מונה טרי לחבר בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

פרידמן, שכיהן כיו"ר חברת חשמל בשנים 2007-2010, משמש כיום בין היתר כיו"ר חברת ההשקעות אלקו, בהיקף משרה של 20% ובתגמול חודשי של 40 אלף שקל. בשנים קודמות גם כיהן כסגן יו"ר חברת מנופים פיננסיים, כשהייתה בשליטת אברהם נניקשווילי - שותפם להקמת תחנת הכוח בבאר טוביה.

מאז שנכנסו טרי ופרידמן לשותפות בתחנת הכוח הם טיפלו בתהליכי הרישוי, פעלו מול הוועדות השונות וקידמו את קבלת האישורים הסטטוטוריים הנדרשים להפעלתה. על פי ההערכות, טרי ופרידמן סייעו בסלילת הדרך לאישור המיזם, באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים.

תשקיף ההנפקה שפרסמה חברת גלובל פאוור לקראת הנפקתה בבורסה בת"א אשתקד, חשף הטבות יוצאות דופן שמהן נהנו השניים וכללו שכר של מאות אלפי שקלים בחודש, שהצטבר מאז שנת 2011 לסכום המוערך ביותר מ-10 מיליון שקל (נוסף על המניות שהוקצו לשניים בחברת טריפל-מ).

טרי ופרידמן נכנסו לשותפות בפרויקט תחנת הכוח בשנת 2011 יחד עם נניקשווילי, בעקבות החלטתה של קבוצת שיכון ובינוי (שו"ב) למכור את חלקה בפרויקט. בהמשך, הסתבכותו של נניקשווילי בחשד לעבירות פליליות הובילה ליציאתו מהשותפות, ועוררה סכסוך בין טרי ופרידמן לבין בעלי השליטה החדשים בפרויקט.

בהתאם לדרישת המדינה, נניקשווילי פעל למכירת החזקותיו בתחנת הכוח וסיכם על עסקה עם איש עסקים אמיד ממוסקבה, טימור בן יהודה. אולם המדינה החליטה שלא לאשר את העסקה ולנעליו של בן יהודה נכנסה ג'י.פי גלובל, שהכניסה גם את קרן נוי ולאומי פרטנרס לפרויקט. 

לפני כשנה סיפר בן ש"ך בראיון ל"גלובס", כי "עברו עלינו כמה חודשים של ויכוחים, שהיו צורמים בחלקם, מול טרי ופרידמן, שראו את עצמם - בתור מי שהשיגו את הרישיון לתחנה במשך עבודה קשה של כארבע שנים - כמי שצריכים להוביל את הפרויקט. אבל מאז הכל הסתדר בינינו, וכיום כולנו עובדים יחד בשיתוף פעולה מלא, עם הרמוניה הרבה יותר גדולה מזו שיש בין בנימין נתניהו למשה כחלון".

תחנת הכוח הפרטית IPM, המוקמת בבאר טוביה שבסמוך לקריית מלאכי, צפויה לייצר כ-450 מגהוואט ולספק כ-3.5% מצריכת החשמל בישראל. עלות הקמתה מוערכת בכ-2 מיליארד שקל והיא תוקם ותתופעל על ידי חברת סימנס הגרמנית.

הצפי הוא כי הקמת התחנה תמומן בהון עצמי של 20% מהעלות, וחוב בכיר של יתרת הסכום. לצורך כך, בתחילת 2018 חתמה IPM על הסכם מימון של 1.6 מיליארד שקל להקמת תחנת הכוח. ההערכות הן כי התחנה תחל לפעול במחצית השנייה של שנת 2020, וצפויה לפעול על בסיס גז שיירכש בעיקר ממאגרי "לוויתן" ו"תמר".