מהו מונופול? רשות ההגבלים העסקיים מחדדת את ההגדרה

בגילוי דעת שמתפרסם היום להערות הציבור, רשות ההגבלים קובעת כי מונופול הוא גוף בעל כוח לגבות מחיר גבוה באופן משמעותי מהמחיר בשוק תחרותי • עם זאת, נקבע כי אין די בכוח לגבות "מחיר מופרז" כדי להפעיל סנקציות על מונופול, כי אם בהוכחת ניצול לרעה של הכוח

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

מונופול הוא גוף בעל כוח לגבות מחיר שגבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי - כך קובעת טיוטת גילוי דעת חדשה שפרסמה היום (א') רשות ההגבלים העסקיים להערות הציבור. על-פי גילוי הדעת, ניתן לזהות קיומו של מונופול כאשר ברור כי כשאותה חברה בעלת כוח שוק שוקלת האם להעלות את המחירים שהיא גובה מהציבור, היא אינה חייבת לחשוש מתגובתם הצפויה של הלקוחות ולא מתגובתם הצפויה של ספקים אחרים.

עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים מבהירה כי אין די בקיומו של כוח שוק ובהוכחת העלאת מחיר מוצר, אלא יש להוכיח כי היה ניצול לרעה של כוח השוק.

גילוי הדעת מתפרסם בעקבות תיקון חדש לחוק ההגבלים העסקיים - הנקרא מעתה "חוק התחרות הכלכלית" - שהגדיל משמעותית את סמכות רשות ההגבלים העסקיים לפעול נגד מונופולים, לאחר שהרחיב את הגדרת המונופול.

על-פי החוק החדש, הסנקציות שיכולה רשות ההגבלים להפעיל נגד מונופול יחולו גם על גופים בעלי נתח שוק קטן מ-50% בשוק, אם יש להם "כוח שוק משמעותי". עד לתיקון, הרשות הייתה מוסמכת לעסוק רק בגופים שנתח השוק שלהם היה גדול מ-50%.

התיקון לחוק נכנס לתוקף בחודש שעבר (ב-10 בינואר). על רקע התיקון התעורר הצורך להבהיר כיצד סבורה הרשות שיש לבחון קיומו של כוח שוק משמעותי.

מעבר להגדרת "כוח שוק משמעותי" ככוח לגבות מחיר שגבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי - מחיר המכונה בשוק "מחיר מופרז" - נקבעו בגילוי הדעת שורה של מאפיינים רלוונטיים לבחינת כוח שוק משמעותי, וביניהם: בחינת נתח השוק שבידי הגורם הנבחן; מספרם ומעמדם של המתחרים הנוספים בענף; תנודתיות בנתחי השוק; מידת הבידול בין המוצרים בענף; חשיבות המוצר לקמעונאים; וקיומם של חסמי מעבר ללקוחות. בנוסף, גילוי הדעת עוסק בבחינה של חסמים לכניסה לתחום, התרחבות בתוך התחום ומעבר של צרכנים מספק לספק.

גם אופן ההתנהלות של חברה עשויה ללמד על כך שהיא מחזיקה בכוח שוק משמעותי.

על-פי גילוי הדעת, הרשות מתבססת על שני עקרונות בקביעתה מיהו מונופול: הראשון - שלא כל מי שמתמחר מעל העלויות ייחשב לבעל כוח שוק משמעותי, ושרווחיות כשלעצמה אינה עדות מספקת לכוח שוק משמעותי; והשני - העובדה שהחוק אינו אוסר על עצם ההחזקה בכוח שוק משמעותי אלא רק על ניצולו לרעה.

לכן, נקבע, אין די בעצם הקביעה שגורם מחזיק בכוח שוק משמעותי כדי לבסס הפרה של הדין; ותמיד יידרש יסוד נוסף של התנהגות שעולה כדי סירוב בלתי סביר לספק או ניצול מעמד לרעה, על-מנת שחברה שהיא מונופולין תיחשב כמפרה את הדין.