שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר
להחלטת בג"ץ בנושא המיסוי על הסיגריות יש שתי משמעויות. הראשונה, מיידית, היא במישור הפיסקאלי: אם שר האוצר יעלה את המס על הטבק לגלגול וישווה אותו למס המוטל על סיגריות, צפויות למדינה הכנסות בהיקף של כ-400 מיליון שקל לשנה, סכום דומה לסכום שנגרע מהכנסות המדינה כתוצאה מביטול העלאת המס המתוכננת על הפחם (מהלך שאפשר להקטין את התייקרות החשמל). לשר האוצר משה כחלון שמורה הזכות להטיל מס נמוך יותר או לא להטיל מס כלל - כל עוד הוא התוצאה תהיה שהמס על הטבק לגלגול והמס על הסיגריות יהיו שווים.
המשמעות השנייה היא שבג"ץ מתערב בשיקול-דעתו של שר האוצר ומכריח אותו לנהוג כשר אוצר, ולא כפוליטיקאי.
ההתערבות הקודמת של בג"ץ במהלכים של כחלון הייתה כזכור בנושא מס דירה שלישית. כחלון, שנאבק בכל העולם כדי לקדם את המס הזה, קיבל את החלטת בג"ץ בהלם. בסביבתו העריכו כי השופטים ינהגו על-פי שיקולים פוליטיים וידחו עתירה נגד בעל-בריתם בוועדה למינוי שופטים. התגובה של כחלון להחלטה הייתה התנערות חלקית מבג"ץ ואמירות ביקורתיות נגד השופטים (כחלון לא מאמין לרגע שההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים).
ההפסד הפעם בבג"ץ היה ידוע מראש. היועץ המשפטי לממשלה בעצמו תמך בעמדת העותרים. ייתכן שגם כחלון סבור שיש צדק בהשוואת המס, וייתכן שאפילו מפריעה לו העובדה שהעיוות הזה גרם לזינוק כה גדול במספר המשתמשים בטבק, במיוחד בקרב צעירים וחסרי אמצעים. באוצר היו מי שהפצירו בכחלון בשבועות האחרונים להפוך עז למתוק ולקחת את היוזמה לידיו. אבל הוא לא היה מוכן לשמוע על כך. התנגדותו להעלאת המס על הטבק נחרצת ומוחלטת, בוודאי כעת ערב הבחירות.
כיצד כחלון יגיב הפעם לפסיקת בג"ץ? בלשכתו אומרים שהוא עדיין לומד את החלטת השופטים. הרבה מה ללמוד אין שם.
כחלון הרי לא מוכן ללמוד שכשר אוצר טובת הציבור קודמת לאינטרס הפוליטי. אם כבר, פסק הדין מוכיח לו שהוא יכול להמשיך להתנהג בצורה פופוליסטית - ולתת לבג"ץ למלא את תפקיד שר האוצר כשזה צריך להיות בתפקיד "האיש הרע".