תמר זנדברג במפגש עם נוער מרצ בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
"שמאלני". עבור חלק מהציבור זו מילת גנאי בחברה בישראל היום, על הטיותיה הרבות כולל "סמולני". איך קרה שהחלוצים הסוציאליסטים שהקימו את המדינה והקריבו את נפשם וגופם הפכו לנלעגים?
יש כאלה שמבקשים להצביע על הימין, שכידוע לחלקים מהשמאל, הוא המסית, האלים, הטיפש, המפלג. כך, באמירות אלו, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.
לא מדובר בכמה טוקבקיסטים או אמירות אקראיות. מדובר במסע תעמולה שמבקש להפוך את הימין למסית. התעמולה הזו מגיעה מפוליטיקאים בעבר ובהווה, ומעמותות שמאל ובראשון הקרן לישראל חדשה, שמנסות להראות באופן "מדעי" איך הימין הוא זה שמסית, ולא סתם מסית נגד ערבים ושמאלנים, אלא נגד המערכת. נגד "שומרי הסף", התקשורת, והחברה האזרחית.
הנה רעיון - אולי חלק מהסיבות ששמאל הפכה להיות מילת גנאי קשורה לשמאל עצמו? לשמאל שלא מוכן לגנות את ארגונים אנטי-ציוניים שבינם לבין שמאל אין כל קשר? אולי השמאל הישראלי לא מוכן להצטרף ליוזמות של הימין למרות שאין בהן שום סתירה עם הערכים שלו, ולעיתים ההתנגדות קיימת אך ורק בגלל שהיא מגיעה מהימין?
אולי בגלל שלפעמים נראה שהשמאל מוכן לשרוף את המועדון כולו, כל עוד זה פוגע בראש הממשלה ובמפלגות שבשלטון, יוצא לשמאל שם רע? ובעיקר, אולי הגיע הזמן שהשמאל ייקח אחריות על עצמו. הנה כמה דברים שהשמאל יכול להפסיק לעשות כדי להחזיר את עצמו למקום הראוי לו: כשלא מסכימים עם משהו, לא לתקוף את האנשים. להתווכח על הרעיונות; לא להתבייש לומר שהם ציוניים ופטריוטים, שהם אוהבים את צה"ל ושישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. אולי הגיע הזמן שהשמאל יפסיק לחבור אוטומטית לכל מי שמבקר את המדינה. לקחת שנייה אחת ולחשוב האם הביקורת הזו עניינית ומקדמת את המדינה, או רק מוציאה לנו שם רע ולמעשה לא מבוססת על אמת.
השמאל פועל בלי גבול בכל הנוגע בהאשמת הימין בתור הגוף המסית. חברות כנסת הקוראות לנבחרי ציבור "אויבי הדמוקרטיה", או מתמודדים במפלגות מסוימות שמסבירים בלי להתנצל שברור שזה קורה רק אצל הימין ושאצל השמאל אין עשבים שוטים. מלבד העובדה שזה כמובן לא נכון - פעילות של וונדליזם ואף אלימות קיימת גם בשמאל, המסר שמתחבא כאן בין השורות הוא שהימין הוא רע ושהשמאל זה טוב.
הימין כבר לא סתם "טיפש". הוא עכשיו מסוכן ואלים. אולי אם השמאל רוצה שיפסיקו לחשוב עליו בתור מילת גנאי, הגיע הזמן שהשמאל ייקח אחריות על עצמו ועל השיח בישראל ויפסיק להפנות אצבע מאשימה כלפי הימין. כשאדם ימין, ואפילו ימין מרכז, שומע כל הזמן שהוא שייך למחנה ה"מסית" וה"אלים", הוא משיב אש בחזרה, ואם הימין הוא "מסית" ו "קץ הדמוקרטיה", אז התשובה תהיה שהשמאל הוא "קץ הלאומיות" ו"בוגדני".
אני לא חושב שיש בעיה אמיתית עם השמאל. חברי מגיעים מכל הקשת הפוליטית. אני רואה מי משרת איתי במילואים. יש שם שמאל מרכז ושמאל-שמאל. הם מוכנים למות עבור ישראל. הם ממש לא בוגדים.
חבל שנבחרי הציבור של השמאל ביחד עם מנהיגי החברה האזרחית של השמאל לא מבינים שהנזק הכי גדול לחברה הישראלית מגיע דווקא מהם, בגלל ההתקפה הבלתי פוסקת על הימין והצגתו כמסית. כאשר השמאל הרדיקלי המסוכן מייצר משוואה בה הימין פועל על מנת להסית ולא בגלל שחלילה יש לו תפיסת עולם סדורה אותה הוא מבקש לקדם, למעשה נוצרת משוואה שמייצרת דה-לגיטימציה עבור הימין בכללותו.
הגיע הזמן שהשמאל ייקח אחריות ויתחיל להציע רעיונות חדשים במקום להצביע על הימין בתור הגורם הבלעדי למצבו העגום. קורבנות מסוג זה היא אחת הסיבות שבגינם אנשים רבים מעדיפים את הימין.
הכותב הוא סופר, מומחה לדיפלומטיה ציבורית ומרצה