שבב של Nvidia / צילום: רויטרס, Tyrone Siu
אחרי התרסקות של יותר מ-20% וקריסה של מנועי צמיחה כמו המטבעות הדיגיטליים, האטה בשוק הסמרטפונים ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תעשיית המוליכים למחצה עם הפנים קדימה. מתחילת 2019 רשם הסקטור עליות של כ-10%, מעט מתחת ל-S&P 500, זאת כאשר חלק ניכר מהאיומים עדיין מלווים אותו.
שתי הדילמות שיש כיום למשקים השונים ונוגעות לסקטור הן האם להשקיע בסקטור ששיעורי הצמיחה שלו מזכירים יותר תעשיות מסורתיות וקמעונאות מזון והאם כדאי להמר על הענקיות בתחום או דווקא על אותן חברות שלוקחות יותר סיכונים כדי למצוא את ה-Product market fit הבא.
הצמיחה של תעשיית המוליכים בשני העשורים הקודמים היתה פנומנלית והגיעה לקצבי שיא של 30%-40% בשנה. התפתחות שוק המחשבים והמחשבים הניידים בסוף שנות ה-90 ולאחר מכן שוק הסמרטפונים, הטבלטים ורשתות האינטרנט, הובילו לביקושים עצומים לשבבים, הן מבחינת הכמות והן מבחינת השיפורים הטכנולוגיים. כאשר התעשייה התרכזה ב"חוק מור" (מייסד אינטל), לפיו כמות הטרנזיסטורים בכל שבב תוכפל בכל שנה בעוד שגודלו יקטן בחצי, חברות קטנות הפכו לענקיות, חלקן נרכשו או מוזגו לענקיות אחרות, אבל קצבי צמיחה שהיו 30%-40% נשחקו והגיעו עד לרמות מינימליות של 3%-4% בשנת 2015.
הצמיחה תחזור אבל לא בקרוב
עם קצבי צמיחה מנומנמים בתעשייה ואיומים שעשויים להוביל להאטה כלכלית עולמית, לפגיעה בצריכה ובהשקעות ענק של חברות, לצפות לפריצת דרך וצמיחה דו-ספרתית בתעשיית המוליכים למחצה תהיה תמימות בלתי מוסברת. למרות זאת, לא כדאי לוותר על ההשקעה בתעשייה זו, שמצויה בתמחור נוח ביותר, עם מכפילי רווח נמוכים ב-50% ויותר מהמדד הכללי ותשואת דיביבדנד אטרקטיבית בחברות הגדולות יותר. בנוסף, התעלמות מהסקטור תוביל בהסתברות גבוהה לפספוס תור הזהב המחודש של התעשייה הזו שעשויה לחזור לצמיחה דו-ספרתית בשנים הקרובות - ואתם הרי לא רוצים להתעלם מתעשייה עם שווי של 1.5 טריליון דולר.
הודות ליישומים חדשים הדורשים כוח עיבוד מהיר יותר, יעיל יותר, קטן יותר וקל יותר, תעשיית המוליכים למחצה תיאלץ להמציא את עצמה מחדש. הביקושים כבר מצויים בקו המירוץ. באמת שאין צורך לדמיין אותם, רק לתכנן ובהמשך לספק אותם.
הראשונה על הכוונת היא כמובן תעשיית הרכב שמתכננת מהפכה מחשוב עם הרכב ההיברידי, החשמלי וכמובן המכוניות האוטונומיות. אבל עד שהרכב החשמלי והאוטונומי יוכיחו את עצמם ויגיעו לכמויות שישפיעו על הצמיחה בתעשייה, רצוי לשים לב ליישומים נוספים כמו רובוטים לשימוש ביתי ותעשייתי ולרחפנים לשימושים חקלאיים, אזרחיים, ספורט ופנאי - אלו יהפכו לטכנולוגיות מסחריות כבר ב 2019-2020.
Internet of things - הצורך בהפעלת מכשירים חכמים בבית, בתעשייה רכב וכו' והקשר ביניהם, לא יוכל להסתמך על מחשוב ענן. מכשירים אלו יאלצו להשתמש ביחידות עיבוד משלהם, מה שידרוש מהשבבים שתותקן בהם יכולת עיבוד מהירה, ללא תקלות, תוך יעילות אנרגטית ובגודל קטן! תקראו לזה המהפכה של "המכשירים החכמים".
טכנולוגיית 5G - זו תאפשר קצב העברת נתונים מהר לפחות פי 5 על רשתות סלולריות ויישומים שונים מתחום ה-IOT, כגון אותם מוצרים חכמים שיוכלו לתקשר ביניהם באופן עצמאי בערים חכמות, בתים חכמים, רכבים מכונות ועוד.
ויש כמובן גם את החלומות - מחשבי קוונטים. אותם מחשבים שיוכלו לעבד אינספור תהליכים בו זמנית. במקום לקרוא ביטים של 0 או 1... נסו לחשוב שכל אחד מהם יוכל להיות גם אפס וגם אחד. מחשבי קוונטים עדיין מצויים בתחילת הדרך, אבל החברות כבר מזמן התחילו לדמיין.
תעשיית המוליכים מתקרבת לקצב גבול היכולת שלה להתפתח (הכפלת טרנזיסטורים לשבב והקטנת השטח ב-50%) - לכן עליה להמציא את עצמה מחדש.
השבבים החדשים בתעשייה עוברים מסיליקון לסילקון קרביד (SIC) - זהו הדור הבא של המוליכים למחצה. לחומר זה יש התנגדות גבוהה יותר לחום, צריכת החשמל נמוכה ואמינות גבוה יותר. טכנולוגיית אחות היא של שבבים מהחומר Gan המורכב מגליום וחנקן, שיוצרים בידוד טוב יותר לחום ויעילות אנרגטית גדולה עד פי 1,000 יותר מסיליקון. השוק של השבבים החדשים עדיין קטן מאוד, רק כמה מאות מיליוני דולרים, בתולי משהו אבל תוך 5-10 שנים יגיע ההייפ כאשר ההערכות הן שהביקושים יגיעו לשווי של מספר מיליארדים בתוך 5-7 שנים.
ללכת עם הגדולים, או להמר על יזמים?
מיזוגים ורכישות בדרך כלל מאפיינים תעשייה בוגרת, וכך גם היה בתעשיית השבבים בשנים האחרונות, אבל אל תטעו, זה לא רק היתרון לגודל, אלא החזון וראיית השוק - זה מה שיקבע את המנצחים של העשור הבא. הדגש יהיה על הנהלות שמעיזות ומצליחות לראות את העתיד, לקחת סיכונים ולהוביל מגמות ושינויים. נסו לדמיין מה היה קורה לפייסבוק במידה ומארק צוקרברג לא היה מסתכן ורוכש את אינסטגרם ו-WhatsApp? הרכישות וההשקעות הנכונות בשנים הקרובות עשויות להיות עניין של "חיים או מוות" עבור חברות בתחום המוליכים למחצה כאשר התעשייה כולה עומדת לפני עשור של פריצת דרך ושינוי בביקושים.
אינטל היא אחד ההימורים הכי בטוחים של האנליסטים. החברה נסחרת במכפיל רווח של לא יותר מ-10, תשואות דיבידנד של 2.5% והיא צפויה לצמוח בקצב דו-ספרתי בשנתיים הקרובות. לעומת זאת, החברה לא לוקחת הרבה מאוד סיכונים. לדוגמה היא לא נכנסה לשוק המטבעות הדיגיטליים, מה שבינתיים לפחות יצא לטובה, גם לשוק המכשירים החכמים (IOT) היא נכנסה באיחור, אבל למזלה הצליחה להפוך למובילה בתחום בזמן קצר יחסית - בכל זאת השקעות זה משהו שאינטל חוסכת בו.
גם קוואלקום עשויה למצוא את דרכה בחזרה בשוק הסמרטפונים עם התפתחות ה-5G, אחרי המכה שספגה מכך שאיבדה את אפל כלקוח, בעקבות סכסוך על הפרת פטנט. דוגמה נוספת לענקית בתחום היא יצרנית השבבים הטייוונית Taiwan Semiconductor, שתוכל ליהנות מהייפ מחודש בשנים הקרובות.
לעומתן, יש את החברות הקטנות יותר, כמו NVIDIA שאמנם חוותה משבר לא קטן אחרי התרסקות המטבעות הדיגיטליים, אבל הוכיחה שהיא יודעת להיכנס בכל הכוח לתעשיות חדשות. החברה עוסקת כל העת בחיפוש אחרי משתמשים חדשים לטכנולוגיה המתקדמת שלה, כמו מכרזי נתונים ותעשיית הרכב. המניה אמנם נסחרת במכפיל רווח גבוה יותר, אבל זה כנראה בדיוק אותה פרמיה שהשוק נותן לה שהיא תצליח למצוא את ה-Product Market Fit הבא.
תכנון המהפכה מתחיל ב-DNA
כדי לשרוד את המהפכה, צריך להוביל אותה - הזדמנויות כמו האינטרנט של דברים (IoT), בינה מלאכותית (AI), כלי רכב אוטונומיים וטלפונים 5 G, חייבות להפוך לחלק מה-DNA של חברות בסקטור אם הן רוצות לשרוד בו, שלא לדבר על לעצב אותו.
אותן חברות ענק ייאלצו לחזור למתכונת של סטארט־אפים עם תהליכים מכירה וייצור חוצי ארגון - קודם כל מוכרים, מתמחרים, מעצבים ואז מייצרים, כאשר הן לוקחות חלק חשוב בעיצוב המהפכות שבדרך. אלו שלא יעשו כן יישארו מאחור, אם בכלל. את הכיוונים של שוק השבבים והצרכים של התעשיות השונות שהוא ימלא, ניתן לראות כבר היום, אבל לראות את הפוטנציאל ייקח לנו עוד שנים.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.