גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איזו השקעה משתלמת יותר - בבעלי המניות או בעובדים?

רפורמת המס של טראמפ העשירה את קופות החברות האמריקאיות, אך אלה בחרו להשקיע טריליון דולר ב–2018 ברכישת מניות של עצמן, במקום לבצע השקעות לטווח הארוך • הרפורמה וניסיונות חקיקה חדשים בארה"ב מציפים שוב את השאלות - מה התרומה של הפרקטיקה הזאת להגדלת אי-השוויון, והאם החברות מזניחות את עתידן לטובת רווחים קצרי-טווח? ● ישראל 2048

עובדי וולמארט מפגינים בסבב הפיטורים הקודם./ צילום: Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב
עובדי וולמארט מפגינים בסבב הפיטורים הקודם./ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

חברת צ'ק פוינט עדכנה בשבוע שעבר כי ב-2018 רכשה מניות של חברת אבטחת מידע תמורת סכום גבוה של 1.1 מיליארד דולר. הרכישה עברה מתחת לרדאר, פשוט מכיוון שההשקעה הייתה בצ'ק פוינט עצמה - סכום של 10 ספרות הושקע ברכישה עצמית של מניות החברה (Buy Back).

מה זה בעצם אומר ביי באק? חברה משתמשת במזומנים שבקופתה כדי לרכוש בבורסה מניות של עצמה. לאחר מכן היא הופכת את המניות לרדומות (כלומר בלי זכויות) והן בעצם יוצאות מן המשחק. הרכישה מגדילה את הערך של כל מניה, וכך מיטיבה עם בעלי המניות. למשל, אם חברה שווה מיליארד דולר, ויש לה מיליון מניות, אז מחיר כל מניה הוא 10 דולר. אבל אם יש 900 אלף מניות, כל אחת מהן שווה יותר. זאת דרך אלגנטית לחלק כסף למשקיעים, מבלי לחלק דיבידנד, שמחייב תשלום מס באופן מיידי. בוול סטריט מתייחסים לרכישת המניות כאיתות של החברות למשקיעים כי המניה של החברה זולה, וכן כמסר לבעלי המניות כי המבנה הפיננסי של החברה מספיק חזק גם כדי לצמוח וגם כדי לדאוג להם.

צ'ק פוינט, כמו חלק גדול מהחברות שנסחרות בוול סטריט, נוהגת לעשות ביי באק באופן קבוע. סכום הרכישה ב-2018 היה אומנם סכום שיא, אבל גם בכל אחת משלוש השנים הקודמות (2017-2015) השקיעה החברה סכום של קרוב למיליארד דולר בשנה (ובסך הכול יותר מ-6 מיליארד דולר בעשור).

צ'ק פוינט, שנחשבת לחברה שמרנית במיוחד, לא נוהגת לבצע רכישות גדולות, ובשנים האחרונות רכשה שלושה סטארטאפים בסכומים של 200-100 מיליון דולר כל אחד. צ'ק פוינט הייתה יכולה להשתמש במיליארדי הדולרים שהושקעו בביי באק גם בדרך אחרת - ברכישה של חברת סייבר גדולה, שהייתה מאפשרת לה להציע עוד מוצרים ללקוחותיה, לנצל טוב יותר את אנשי השיווק שלה, ובתקווה ליצור לה מנוע צמיחה נוסף. לחלופין הייתה יכולה צ'ק פוינט לעשות זאת באמצעות השקעה גדולה יותר במחקר ובפיתוח. האם אחת משתי האפשרויות האלה הייתה מניבה לבעלי המניות תשואה גבוהה יותר? יכול להיות.

למרות החששות ההשקעה במופ זינקה

באחרונה הגישו הסנטורים האמריקאים צ'אק שומר וברני סנדרס הצעות חקיקה להגבלת רכישה עצמית של מניות. לפי ההצעה, החברות שיוכלו להשתמש בפרקטיקה האלה יהיו חייבות לשלם לעובדיהן שכר מינימום של 15 דולר לשעה ולספק להם תנאי העסקה מינימליים (כמו הפרשות לפנסיה). במאמר משותף שפרסמו השניים בשבוע שעבר ב"ניו-יורק טיימס", הם יצאו נגד הנורמה הנהוגה בוול סטריט: "בעשורים האחרונים, דירקטוריונים של חברות שהפכו להיות אובססיביים לגבי מקסום הרווחים של בעלי המניות בלבד, תוך פגיעה בעובדים ובחוסן לטווח ארוך של החברה, תורמים להגעתו של אי-השוויון לרמה הגבוהה ביותר זה עשורים".

"מקסום הרווחים תוך פגיעה בעובדים"

האפשרות לבצע ביי באק החלה בתקופת שלטונו של רייגן, בתחילת שנות ה-80, ומאז צברה תאוצה בהדרגה, עד שהגיעה לממדים עצומים בעשור האחרון. בעשר השנים שבין 2007 ל-2016 הוציאו החברות שמשתייכות למדד S&P 500 סכום של 7 טריליון דולר על רכישת מניות וחלוקת דיבידנדים - 96% מהרווח המצרפי שלהן. רכישת המניות לבדה היוותה 41% מאותו רווח - כך לפי מחקר של שני חוקרים מהרווארד שפורסם באחרונה.

הביקורת על הפרקטיקה הזאת אינה חדשה, אך אין זה מקרי שהיא צוברת תאוצה - בשנה האחרונה השתמשו החברות בארה"ב בטריליון דולר - סכום שיא - לרכישת המניות של עצמן, כך לפי נתון שפורסם ב-CNBC. מאחורי הסכום הזה עומדת בין השאר רפורמת המיסוי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שפינתה לחברות כסף זמין להשקעות. כלומר, חלק לא מבוטל מהסכומים שחסכו החברות בעקבות הפחתת המיסוי לא שימשו להגדלת ההשקעות, לרכישת מכונות או להשקעה בעובדים, אלא נותבו כדי לשפר את רווחתם של בעלי המניות של החברות.

אמנם העובדים מושקעים בשוק ההון באמצעות קופות הפנסיה שלהם, אך המשקל של העשירונים הגבוהים בתיקי ההשקעות גבוה משמעותית (שומר וסנדרס ציינו כי קרוב ל-85% מההון שייך לעשירון העליון). מלבד הביקורת של פוליטיקאים וכלכלנים על חלוקת הון לא צודקת, נשמעת גם ביקורת כי רכישת המניות מבוססת על חשיבה לטווח קצר, על חשבון תכנון ארוך-טווח.

מאחורי הפרקטיקה של רכישת המניות עומדת תפיסה הרבה יותר בסיסית של הקפיטליזם - המטרה של חברות למקסם את הערך של בעלי המניות. זאת גם התפיסה שעליה עומד שוק ההון, ולכך מחויבים מנהלי החברה והדירקטורים. ואולם המתנגדים לביי באק מערערים גם על האקסיומה הזאת.

במאמר שפירסם בשנת 2014 ב"הרווארד ביזנס ריוויו", כתב פרופ' ויליאם לזוניק כי התיאוריה למקסום הערך של בעלי המניות מתייחסת רק לסיכון שלהם, אך מתעלמת מהסיכון שלוקחים שחקנים נוספים: משלמי המסים והעובדים בחברה. לדבריו, משלמי המיסים מסתכנים בכך שהם מממנים את הוצאות הממשלה על תשתיות פיזיות ותשתיות ידע, שמובילות ליצירת סביבה עסקית, כך שהחברות ירוויחו מספיק כסף כדי לשלם מיסים בחזרה; הסיכון שנוטלים העובדים בחברה הוא בהשקעה בפיתוח היכולות שלהם כדי לשפר את פריון העבודה, בתקווה שזה ישתלם להם: בזכותם החברה תגדיל את הרווחים וכך תוכל להעלות את שכרם ולספק להם יציבות תעסוקתית.

לזוניק לא רק סבור כי לא ניתן להביא בחשבון את רווחתם של בעלי המניות, אלא אף טוען כי התרומה שלהם נמוכה יותר מזאת שמיוחסת להם: "הדבר האירוני בתיאוריית מקסום הרווח של בעלי המניות, הוא שהם אף פעם לא השקיעו ביצירת הערך של החברה. הם רוכשים מניות קיימות בתקווה שמחירה יעלה. הכסף היחיד שאפל גייסה היה 97 מיליון דולר שגויסו בהנפקה הראשונית ב-1980".

שומר וסנדרס התייחסו במאמר שלהם לחברת וולמארט, שהודיעה על תוכנית לרכישת מניות בהיקף של 20 מיליארד דולר, בזמן שהיא הודיעה על פיטורי אלפי עובדים. 

"בתקופה שבה קיים אי-שוויון גדול בהכנסות ובעושר, האזרחים בארה"ב צריכים להתקומם על כך שתאגידים רווחיים מפטרים עובדים, בשעה שהם משקיעים מיליארדי דולרים בלדחוף את ערך המניה ולהעשיר מעטים. אם רכישת המניות תמשיך להתבצע בשיעור כזה, הפערים ימשיכו לגדול, הפרודוקטיביות תיפגע, החוסן ארוך-הטווח של החברות ייחלש - והעובדים האמריקאים יישארו מאחור", הזהירו השניים.

מחקר של מכון רוזוולט האמריקאי, שציטט אתר אטלנטיק, העלה כי 80% מהרווחים בתעשיית הקמעונות שימשו לביי באק, ובתחום המסעדות - 140% מהרווחים. עוד העלה המחקר כי אם הום דיפו או חברת CVS היו מחלקות לעובדים את הסכומים שהושקעו ברכישת המניות, שכר כל עובד היה גדל ב-18 אלף דולר בממוצע בשנה; סטארבאקס הייתה יכולה לחלק 7,000 דולר בשנה לכל עובד, ומקדונלד'ס - 4,000 דולר. מה יותר טוב לכלכלה - שבעלי שכר נמוך יותר יקבלו סכום נוסף של כסף, שרובו יילך כנראה להגדלת הצריכה הפרטית שמניעה את הכלכלה, או לבעלי מניות שישקיעו את הכסף במניות אחרות? ומה טוב לחברה עצמה?

כך או כך, צריך לשים לב - הדבר רלוונטי בעיקר לחברות שפועלות בארה"ב ונסחרות במדינה. כך למשל, אם צ'ק פוינט מבצעת רכישה עצמית של מניות - היא מיטיבה עם בעלי מניות אמריקאים, אך העובדים שהייתה יכולה להעסיק כביכול הם לא בהכרח אמריקאים, אלא ישראלים (מרבית עובדי צ'ק פוינט מועסקים בישראל).

האם יש פגיעה בתכנון לטווח ארוך של החברה?

רכישת מניות בשוק עובדת כך: חברות מודיעות למשקיעים כי החליטו על תוכנית לרכישת מניות בסכום מסוים. לחברה יש גמישות, היא לא מחויבת לנצל את מלוא הסכום ולא לרכוש את המניות בתאריך מסוים. זה מאפשר לחברה לסגת מהתוכנית במקרה שמצבה העסקי משתנה. מנגד, הוא מאפשר לה לבצע סוג של מניפולציה בדוחות הכספיים כדי שלא לפספס את תחזית הרווח למניה (הרווח הנקי של החברה לחלק למספר המניות שלה).

כדי להבין זאת צריך קודם להתעכב על הדינמיקה הקיימת בוול סטריט, עם פרסום הדוחות הכספיים של החברות. דקות בודדות לאחר הפרסום מתחילות המניות לנוע למעלה או למטה, קופצות ב-10%, נופלות ב-5% או נשארות ללא שינוי - תלוי כמעט אך ורק בשאלה האם החברה עמדה בתחזיות האנליסטים או לא. לפעמים אפילו פספוס של שני סנט ברווח למניה עלול לשלוח את המניה כמה אחוזים למטה. כלומר לחברה שעומדת לפספס מעט את תחזית הרווח יש תמריץ להגדיל את מספר המניות שלה וכך למנוע את פספוס התחזיות.

באופן כללי, המשקיעים אוהבים חברות שמבצעות רכישה עצמית של מניות ולכן קשה לחברות לבטל תוכניות כאלה. לעתים הן אף מגייסות חוב במקביל.

אלכס אדמנס, פרופ' למימון ב"לונדון ביזנס סקול", שלל את הטענה הזאת במאמר דעה שפירסם: "הטענה כי ביי באק מחייב חברות לחתוך השקעות הוא כמו לרתום את העגלה לפני הסוסים. ההסבר ההפוך סביר יותר: קודם כול חברות מקצות כסף להשקעות, בהתחשב בהזדמנויות שזמינות להן. אם נשאר להן כסף עודף אחרי כל ההזדמנויות ליצירת ערך באמצעות השקעות, אז הן משתמשות בו לביי באק".

ואולם לזוניק התייחס לכך בעבר ואמר כי הטענה הזאת אמנם הגיונית, אך ההיסטוריה מלמדת שבשני העשורים הקודמים, חברות נהגו לבצע ביי באק כששוק המניות היה בעליות, ולחתוך אותן, לפעמים בחדות, כשהשוק היה בתקופה של ירידות. כשחברות נמצאות במשבר וזקוקות למזומנים, הן אף מנפיקות מניות בזול (קונות ביוקר ומוכרות בזול).

לזוניק תהה כמה מתזרים המזומנים החופשי של החברות הוא באמת "חופשי לחלוקה" לבעלי המניות, ולא צריך לשמש למחקר ופיתוח, לשיפור הייצור ובאופן כללי לשיפור המעמד התחרותי שלהם.

ארבע שנים לאחר פרסום המאמר שלו, החוקרים ג'ס פרייד וצ'ארלס וונג מהרווארד פירסמו מחקר שיוצא נגד הטענה הזאת. במחקר, שפורסם בנובמבר האחרון, טוענים השניים כי ההוצאות של החברות על מחקר ופיתוח לא נפגעו כתוצאה מהגידול בביי באק ב-2007-2016, וכי ההשקעות שמבצעות החברות נמצאות ברמה הכי גבוהה ב-20 השנה האחרונות. הם גם טוענים כי החברות שומרות מספיק מזומן כרזרבה וכי יש להן יותר כסף משהן צריכות בעבור ההזדמנויות הקיימות בשוק. 

השניים גם טוענים כי זה לא נכון לבחון את ההוצאות על דיבידנדים ורכישה עצמית כיחס מהרווח הנקי, וכך לטעון כי החברה אינה מתכננת לטווח ארוך. הנימוק הוא שהרווח הנקי הוא בניכוי ההוצאות בגין מחקר ופיתוח (מו"פ), שזהו סעיף שההוצאה בגינו משקפת את התכנון האסטרטגי של החברה. הם הציגו גרף שמראה כי הוצאות המו"פ כשיעור מההכנסות נמצא בעלייה מתמדת מאז המשבר הכלכלי והגיע לשיא.

ואולם גם פרופ' אדמנס מלונדון ביזנס סקול מודה כי אמנם הממצאים מראים שביי באק מוסיף בדרך כלל ערך, אך הוא מודע לכך שלעתים המהלך מונע מחשיבה לטווח קצר.

אדמנס מזכיר מחקר שהעלה כי ביי באק שמאפשר לחברה לעקוף את תחזיות הרווח למניה (אחרת הייתה מפספסת אותן), מסמל צמצום עתידי במספר העובדים ובהשקעות. לדבריו, לא ידוע האם ההשקעות שנחתכו טובות או רעות, אך אי אפשר לשלול כי מדובר בחשיבה קצרת-טווח. עם זאת, לדבריו, הבעיה לא נעוצה בביי באק עצמו, אלא בכך שהתמריץ של המנכ"לים הוא להכות את יעדי הרווח, וזה מה שמוביל לקיצוץ בהשקעות.

עוד כתבות

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב