המגזר הציבורי מתנפח: עובדים רק ארבעה ימים בשבוע, ולא תאמינו בכמה קפץ שכר הרופאים

את התמונה הכללית העולה מדוח הממונה על השכר של שירות המדינה לשנת 2017 שמפרסם היום (ב') אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, אפשר לסכם בשורה התחתונה הבאה: שכרם של עובדי המדינה גדל בעשור האחרון ריאלית ב-20.6% - כפליים מהגידול בשכר במשק (11%); ואילו שכרם של עובדי מערכת הבריאות גדל באותה תקופה כמעט פי 3 (31%). המשמעות היא גידול של מיליארדים רבים בהוצאה השנתית של המדינה על שכר עובדיה: 100 מיליארד שקל, כ-30% מתקציב המדינה, מופנים כיום לתשלום הוצאות שכרם של עובדי המדינה. 

ביחד עם החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות וגופים נוספים ששכרם אינו ממומן ישירות מהתקציב, מגיעות הוצאות השכר של עובדי המגזר הציבורי ל-180 מיליארד שקל, שהם כ-15% מהתוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל.

מגמת הגידול המואצת בשכר עובדי המדינה החלה אמנם בהסכמי השכר הגדולים של 2011 עם הרופאים והמורים, אך לשר האוצר, משה כחלון, יש חלק נכבד בהאצתה. המגמות שעליהן מצביע הדוח צפויות להתחזק השנה, כשמעבר להסכמים הרגילים יקבלו עובדי המגזר הציבורי תוספת לשכרם של 3.65% בשתי פעימות - אחת באוגוסט (1.75%) ואחת בדצמבר (1.9%).

לתוספות האלה אחראי כאמור כחלון שסיכם עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ב-2016 על הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי. כחלון, שדרש שחלק מתוספות השכר יהיו דיפרנציאליות (או שוות בשקלים), הסכים בתמורה להגדיל את התוספת הכוללת ל-7.5% על-פני חמש שנים, בתקופה שבה האינפלציה הייתה אפסית. מאוחר יותר הסכים שר האוצר להגדלות נוספות של התוספת עד ל-7.9% בתמורה לדחיית חלק מהפעימות. העסקה נועדה לאפשר לכחלון לסגור את תקציבי המדינה לשנים 2019 ו-2017-2018.

חישוב פשוט מראה כי ניסנקורן הצליח להוציא מכחלון ריבית של שוק אפור בתמורה להסכמתו לדחיית הפעימות בשנה. כל אחוז תוספת שכר שווה לסכום שנתי של מיליארד שקל.

 עשרת המקצועות בעלי השכר הגבוה ביותר במשרדי הממשלה

זינוק של 80% בשכר הרופאים המומחים 

מהדוח עולה, כי מערכת הבריאות מובילה את השירות הציבורי בישראל בגובה השכר הממוצע למשרת שכיר. על-פי הדוח, הגיע השכר הממוצע ברוטו למשרה במערכת הבריאות בשנת 2017 ל-18,633 שקל והקדים בפער ניכר את השכר הממוצע במערכת הביטחון (16,934 שקל), במשרדי הממשלה (16,301 שקל) ובמערכת החינוך (13,223 שקל). עם זאת, השכר הממוצע בפועל לעובד במערכת הבריאות - 16,570 שקל בחודש - היה דומה לשכר הממוצע שקיבלו עובדי מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה. הסיבה לפער היא שבמערכת הבריאות יש עובדים רבים המועסקים במשרה חלקית: רק 67% מהעובדים במערכת הבריאות ו-44% מהעובדים במערכת החינוך מועסקים במשרה מלאה. 24% מהעובדים במערכת הבריאות ו-22% מהעובדים במערכת החינוך מועסקים בחצי או ברבע משרה.

 שכר גבוה בבריאות

מנתונים שהציג היום הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, במסגרת דוח השכר עולה כי כי מאז הסכם השכר האחרון ב-2011 חל זינוק של 80% בשכר הרופאים המומחים הבכירים - מה שמציב את הרופאים בישראל בצמרת השכר העולמי ומגדיל את פערי השכר בתוך קבוצת הרופאים. 

"למרות מחאת המתמחים ההסכם הקיבוצי לא הביא לצמצום בפערי השכר בתוך קבוצת הרופאים אלא להיפך", אמר בר-נתן. לפי הנתונים, שכרם של המתמחים גדל מאז 2011 ב-59% - גידול מרשים אך נמוך מהגידול בשכרם של מנהלי בתי החולים (63%), שכרם של המומחים הצעירים (69%), וכאמור שכר המומחים הבכירים (80%).

השכר גדל, מספר התורנויות ירד 

הרופאים בישראל מדורגים במקום השני במדינות המפותחות בגובה היחסי של שכרם: שכרם הממוצע של רופאים מומחים גבוה פי 3.8 מהשכר הממוצע במשק - יחס גבוה יותר מבכל מדינה אחרת ב-OECD למעט לוקסמבורג. שכרם הממוצע ברוטו של הרופאים בישראל (ללא סטאז'רים) עומד כיום על 36,489 שקל, ואחריהם הרנטגנאים (20,667 שקל), האחים והאחיות (19,067 שקל), המהנדסים (17,965 שקל) ועובדי המנהל והמשק בחוזים מיוחדים (16,464 שקל). את השכר הנמוך ביותר במערכת הבריאות מקבלים המרפאים בעיסוק (6,416 שקל), הפסיכולוגים (6,659 שקל) והמקצועות הפרא-רפואיים (7,491 שקל).

הרופאים הגיעו למקום המכובד הזה הודות לזינוק של 59% בשכרם של הרופאים במונחים נומינליים ו-42% במונחים ריאליים. שכר הרופאים עלה באחוזים יותר מכל מקצוע אחר במערכת הבריאות. למקום השני הגיעו האחיות והאחים עם עלייה של 47% בשכר הנומינלי בעשור האחרון.

לזינוק בשכר הרופאים אחראי כאמור הסכם השכר הקיבוצי שנחתם עימם לפני 8 שנים שעלותו התקציבית הכוללת למדינה עומדת על 16.5 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם סוכמו תוספות שכר לרופאים עבור עבודה בפריפריה ובמקצועות במצוקה בשיעור של עשרות אחוזים. בשנה הקרובה יפוג תוקף ההסכם והרופאים צפויים לנהל מאבק על הסכם שכר חדש. 

מההסכם עולה, כי במקביל לגידול בשכר המתמחים חלה ירידה משמעותית בעומס העבודה עליהם: בעוד ששכר המתמחים גדל מ-16 אלף שקל לחודש ב-2008 ל-24.5 אלף שקלים בחודש, ירד מספר התורנויות לחודש שהם מבצעים מ-6.6 לפחות מ-5.5 תורנויות לחודש.

נהנים מזכויות יתר ומביטחון תעסוקתי 

מהדוח עולה, כי עלות השכר הכוללת של עובדי המגזר הציבורי הגיעה ב-2017 ל-178 מיליארד שקל - שהם כמחצית מתקציב המדינה. פערי השכר בין נשים לגברים בשירות המדינה קטנים במידה משמעותית מהפערים בכלל המשק. בעוד ששכרה הממוצע של אישה בישראל (7,633 שקל) היה נמוך ב-31% משכרו הממוצע של גבר (11,928 שקל), נרשמו בשירות המדינה פערי שכר גדולים יחסית במערכת הבריאות (28%) ובמערכת הביטחון (21%), פער בינוני במשרדי הממשלה (15%), ופער קטן במערכת החינוך (9%).

 מעבר לברוטו

דוח השכר במגזר הציבורי מקיף את עובדי שירות המדינה (משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים והחינוך היסודי), את צה"ל וגופי הביטחון השונים. מדובר בכ-300 אלף עובדים ששכרם משולם ישירות מתקציב המדינה. ההוצאה הכוללת על שכרם של העובדים בשירות המדינה הגיעה ב-2017 ל-97 מיליארד שקל. 

נציין, כי הדוח שפורסם היום מוסיף ניתוחים ונתונים רבים שלא פורסמו עד כה על מצבם של העובדים בשירות המדינה. הדוח מעלה כי השכר הממוצע למשרה בכל המגזרים בשירות המדינה גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק: הפער לטובת המגזר הציבורי נע בין 31% במערכת החינוך לכמעט 85% במערכת הבריאות.

המגזר הציבורי גדל בשנים האחרונות לא רק בשכר, אלא גם במספר המשרות: מספר המשרות במשרדי הממשלה למשל גדל בעשור האחרון ב-18%, קצב דומה לקצב הגידול באוכלוסייה באותן שנים (19%). בשנת 2017 למשל עזבו את שירות המדינה 3,305 עובדים ונקלטו בו 3,434.

מעבר לשכר גבוה, נהנים עובדי שירות המדינה מזכויות יתר נוספות על-פני העובדים בסקטור הפרטי - הבולטת בהן היא ביטחון תעסוקתי. על-פי נתוני נציבות שירות המדינה פוטרו בשנת 2017 304 עובדים בשירות המדינה, שהם 0.9% מכלל העובדים. הוותק החציוני של עובד במשרדי הממשלה עמד ב-2017 על 11 שנה לעומת 5 שנים בלבד במגזר הפרטי. העובדים בעלי הוותק הרב ביותר נמצאים במשרד החוץ (23 שנה), לעובדי הוראה ותק חציוני של 22 שנים ולמשפטנים בשירות המדינה ותק של 19 שנה.

עובדים בפועל רק ארבעה ימים בשבוע 

לצד היציבות התעסוקתית נהנים עובדי המדינה בישראל מזכויות סוציאליות עודפות על המינימום הקבוע בחוק: יום העבודה בשירות המדינה קצר יותר בחצי שעה מיום עבודה במשק וקבוצות רבות של עובדים - ובהן הורים לילדים צעירים - זכאויות לקיצור נוסף של חצי שעה או שעה. עובדי המדינה זכאים למספר ימי חופשה מינימלי של 24 יום (לעומת 13 במשק) ול-30 ימי מחלה בשנה (לעומת 18 במשק). כמו כן, הם זכאים להשתתף בשורת פעילויות מחוץ למשרד, ובהן השתלמויות מקצועיות, הכשרות וימי גיבוש. מניתוח שערך האוצר עולה כי שקלול כל השעות שבהן העובדים לא נמצאו במשרד מגיע לכדי יום עבודה מלא בכל שבוע - כלומר, עובדי המדינה נמצאים במשרד בפועל רק ארבעה ימים בשבוע.

בין הגופים שנהנים משכר גבוה יחסית בשירות המדינה בולטת רשות המיסים, ששכר עובדיה גבוה בשיעורים שבין 27% ל-39% מהשכר הממוצע בשירות המדינה בדירוגים מקבילים.

מבנה השכר בשירות הציבורי מתאפיין בהבדלים גדולים מאוד בין המגזרים השונים. בעוד שבמערכת החינוך שכר היסוד מהווה כ-80% מהשכר בממוצע, במערכות הבריאות הוא מהווה רק 28% ובמשרדי הממשלה 46%. תוספות שכר שונות בגין כוננויות, תורנויות ומשמרות של רופאים ואחיות מהוות את רכיב השכר הגדול ביותר בשכר עובדי מערכת הבריאות (36%). השכר במשרדי הממשלה מתאפיין ברכיב גדול יחסית של החזרי הוצאות (10% במשרדי הממשלה לעומת 2% ו-3% במערכת החינוך ובמערכת הבריאות).

נוסף על העובדים בשירות המדינה מפקח הממונה על השכר על שכרם של כ-400 אלף עובדים ששכרם אינו משולם בידי המדינה. בקבוצה זו נכללים עובדי החברות הממשלתיות, השלטון המקומי ומרבית העובדים במערכת החינוך העל-יסודית והקדם יסודית, גופים נתמכים וחברות ממשלתיות. קבוצות נוספות קטנות יותר נמצאות מחוץ לפיקוח הממונה על השכר. מדובר בעובדי משרד מבקר המדינה, עובדי משכן הכנסת, חברי הכנסת, שרים ונשיא המדינה וכן שופטים - שכרם של אלה מפוקח בידי ועדת הכספים של הכנסת.