מיטל בנשק

חטפתי אמבוש חסר פרופורציה

המאבק

"החוק למניעת צריכת זנות ושיקום נשים בזנות נכנס השנה לספר החוקים. מאבק שהיה נישתי שנים, הפך למאבק לאומי עם תמיכה מקיר לקיר בכנסת".

הטריגר

"לפני כעשור נתקלתי בספר על סחר בנשים באוניברסיטה. הוא פירט את קורותיה של נערה אוקראינית שעברה מסכת ייסורים של חטיפה וכפייה של שירותי זנות. הזדעזעתי עמוקות והבנתי שאני חייבת לבדוק את התופעה. נדהמתי לשמוע על אלפי נשים שהובאו לכאן, חלקן במרמה, ממדינות מזרח אירופה. הן חוו התעללויות מחרידות, שכוללות העברה דחוסה בתאי מטען של מכוניות, תצוגת שוק משפילה ועבודה קשה יומיומית, ללא הפסקה או טיפול רפואי הולם.
"זה לא נתן לי מנוח. סיירתי בקרב ארגוני סיוע והגעתי לאזורים האפלים של הזנות בתל אביב. כמי שחונכה על ערכים של תיקון עולם בציונות הדתית, לא הצלחתי להבין איך הציבור שלנו שותק כנגד העוולות האלו. חברתי לח"כ שולי מועלם רפאלי (הימין החדש) שהובילה את החקיקה בשותפות בין מגזרית מרגשת עם ח"כ זהבה גלאון (מרצ) והדהדתי במרחבי כח ציבוריים ווירטואליים את החובה של הציבור הדתי להתגייס למאבק. לשמחתי היתה הענות מדהימה. בכנס גדול של נשות הציונות הדתית דיברתי על החובה שלנו כנשים ציוניות דתיות להתגייס למאבק. כך החל המסע לגיוס הציבור הדתי למאבק בזנות".

המהלך האפקטיבי

"שינוי התפיסה הרווחת בחברה הדתית, שלפיה הנשים האלו הן יצאניות שבוחרות בחיים הוללים למען בצע כסף. המטרה הייתה להעמיק את ההבנה שמדובר בנשים בסיכון. 60% מהן אמהות לילדים קטנים, שלא הצליחו למצוא דרך אחרת לשרוד את חיי היומיום. הן זקוקות ליד מושטת ושיקום, לא לאצבע מאשימה. פניתי לתלמידות חכמים מובילות מכל גוני הציונות הדתית כדי שיחתמו על ‘קול קורא’ פורץ דרך, שקורא לציבור הדתי בשפה דתית לקחת אחריות ולהצטרף למאבק. זה מה שהניח את התשתית לקואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות. בסופו של דבר, כששרת המשפטים איילת שקד העבירה באומץ את החוק לאחר עשור בו היה תקוע, היא ידעה שיש מאחוריה עשרות ארגונים מהציונות הדתית שתומכים בה. זה כח אזרחי חזק מאוד".

נקודת המשבר

"אחת החוויות הטראומטיות שחוויתי במסגרת המאבק התרחשה בעקבות ציוץ שלי בטוויטר על כך שכנסים גדולים כמו ‘הליכודיאדה’ מעלים את צריכת הזנות באופן משמעותי. קלטתי שנפלתי לתוך בור פוליטי שקשה לצאת ממנו. חטפתי אמבוש תקשורתי חסר פרופורציה מצד אלו שטענו שהדבקתי על הליכודיאדה תדמית מלוכלכת, כולל ראש עיריית אילת, שטען שאני פוגעת בתיירות. זאת הייתה חוויה קשה עם התקפי בכי, פעם ראשונה שנצלבתי פומבית, ותהיתי אם אני בנויה לכך. בדיעבד הבנתי שהיו גם אנשים תמימים שנפגעו, והיום הייתי מנסחת ציוץ כזה אחרת".