ענבל חרמוני

תנאים שמביאים אנשים לקצה

המאבק

"כיום לכל עו"ס יש אחריות על לפחות 200 משפחות. בהיקף של שלושת רבעי משרה, המענה שעו"ס יכול לתת הוא מוגבל מאוד".

הטריגר

"בנובמבר התרחשו כמה מקרי אלימות כלפינו ברחבי הארץ. באחד מהם הותקפה עובדת סוציאלית על ידי אישה שניפצה בפטיש שמשת רכב וניסתה לחנוק אותה. מי שנחלצו לעזרתה היו חברותיה לעבודה ששמעו את הצעקות והצילו את חייה. זה היה נמנע, אם היה במקום מאבטח שהוכשר לטיפול במקרי אלימות.
"הפונים למרכזים והעו"ס נמצאים באותו צד. יש תנאים שמביאים אנשים לקצה. מקרה אחר היה בפתח תקוה, כאשר בחור צעיר וחסון שהיה תחת לחצים קשים פנה לקבל סיוע והתבקש להמתין. בתגובה הוא תקף אנושות את המאבטח המבוגר ששמר בגופו על העו"ס שהיו במקום, ואפשר להן לברוח.
"המקום עצמו והאווירה מייצרת לחץ. אין איפה לשבת ולהירגע. מדינת ישראל משחקת משחק. לכאורה, קיימים שירותים חברתיים, אך למעשה, כל האחריות בפועל נופלת על העו"ס בשטח. עם תנאים ושכר מינימליים, וחוסר עצום בכוח אדם".

המהלך האפקטיבי

"יצאנו לשביתות ומחאות ברחובות, שהביאו את הצדדים לשולחן הדיונים. אנחנו נמצאים במו"מ, והוא מתקדם לאט, לטעמי. לא נהסס לחזור לרחובות ולהשבתות".

נקודת המשבר

"כשהבנתי שחס וחלילה ‘במשמרת שלי’ עלול לקרות אסון שאין ממנו דרך חזרה, ברמה של חיים שיילקחו, הפנמתי שחייבים לחשוב ברצינות איך אנחנו משנים סדרי עולם. אנשים בכל גיל יכולים למצוא את עצמם נזקקים לשירותי רווחה ועבודה מול עו"ס. זה המאבק שלנו, ואנחנו 89% נשים במאבק הזה".