גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלה לשבת: על כלכלה ויהדות

איך יוצרים משק בלי בועת נדל"ן, עם ביטחון כלכלי לכל אזרח ובלי להיות קומוניסט?

בועה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בועה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה ממש לא משנה באיזה מקצוע תעבדו וכמה תרוויחו, מה שמשנה באמת זה כמה יהיו מחירי הדירות בזמן שתקנו אחת כזו לספק לעצמכם פיסת בטון מעל הראש. לו מחירי הדירות היו כאן כמו לפני עשור, כנראה שלכולנו היה הרבה יותר כסף בצד והיינו יכולים להרשות לעצמינו יותר בילויים ושעות איכות פנויות במקום להתמכר למשרד. לכן, המדד הרלוונטי היחיד שעלינו לבחון הוא יחס משכורות-דירה. לכמה משכורות תצטרכו כדי לא לחיות מתחת לכיפת השמים.

אם לפני עשר שנים היינו זקוקים לכמאה משכורות לקנות דירה, אשתקד עמד המדד על לא פחות מ-153 משכורות. אז לא באמת משנה שאתם עובדים בהייטק ומרוויחים הון ביחס לעבודת הפקידות של דור ההורים, כמעט ואין סיכוי שתצליחו להתחרות במחירי הדירות. למשק היהודי היה רעיון נועז כדי למנוע צמיחת בועה כזו ולהבטיח קורת-גג לכל אזרח מבלי להיות קומוניסט.

למעשה, הגישה היא הפוכה. בעוד שהקומוניזם לקחו את הכסף והרכוש מהתושבים, היהדות חילקה את הנכסים והנדל"ן לכלל התושבים. הדבר הראשון שעשה יהושע בן נון עם סיום כיבוש הארץ הוא: חלוקת הארץ על פי גורל שוויוני לחלוטין. פשוט והגיוני, לקבל קרקע. כי הרי בעצם מי שייכת הקרקע אם לא לתושבים?

כשקמה מדינת ישראל, הולאמו כל שטחי הקרקע ל"מינהל מקרקעי ישראל", כך יוצא שכיום אדם המעוניין לבנות לעצמו בית, מוכרח קודם כל לקנות את פיסת הקרקע מהריבון, המדינה. על פי איזה תעריף? ובכן, השמאי הממשלתי בוחן את ערך הקרקע על פי מחירי הדיור הנוכחיים במקום ומחליט בכמה המדינה תמכור את הקרקע לדייר העתידי. כך יוצא שבמובן מסוים, השמאי עצמו 'אשם' במחיר הגבוה אותו הוא מעריך.

סיימנו? ממש לא. אם נניח שקרקע לדירת ארבעה חדרים תעלה כחצי מיליון שקל, יש להוסיף על הרכישה הזאת מע"מ בסך של 18%. אגב, אם נוסיף את יתר המסים הישירים והעקיפים נגלה ש-55% ממחיר הדירה משולם למדינה. מחירה האמיתי של דירה שנמכרת בשני מיליון שקל הוא בעצם פחות ממיליון שקל. כל היתר הולך לקופת האוצר. לעיתים אדם ייקח הלוואת משכנתא ל-30 שנה על סך של מיליון שקל (וישלם עליה ריבית של מיליון שקל נוספים) אך ורק כדי לשלם את המסים על הדירה.

שר האוצר ונגידת בנק ישראל שמודעים לסוד הזה, היו יכולים פשוט להוריד את המחיר על הקרקעות למחיר נמוך וקבוע או אפילו לפרק את מנהל מרקעי ישראל ולחלק בחינם את הקרקעות לריבון האמיתי, העם, כמו בחזון היהדות. אבל אפילו אם הם ימצאו דרך להחזיר למדינה את הפער בהכנסות ממסים, כבר מאוחר מדי.

בשלב הזה מדובר בצעד שיוריד באחת את הערך של כלל הנכסים של הציבור. רבים מהם ממושכנים לבנקים, שאם יקרסו הם יגררו אחריהם את המשקיעים ואת המשק כולו. ארה"ב סיפקה לנו סצנה כזו בדיוק לפני עשור.

אולם משק שמתחיל מאפס יכול להרשות לעצמו להכריז על "דיור חינם לכל אזרח", חלוקת קרקעות שווה לכל אדם, דבר שמעניק לו הן קורת-גג מעל הראש והן נכס היכול להוות בסיס כלכלי.

אין מרכז ופריפריה

כדי להבטיח שוויון לאורך זמן, צריך לדאוג שמחיר דירה בתל-אביב ובדימונה יהיה שווה. אחת הסיבות הגורמות לפערים במחירים היא עיבוי הערים והפיכתם ל"מרכז", מה שהופך את הערים הפריפריאליות ללא אטרקטיביות למגורים, לחסרי מקומות תעסוקה ולבעלות ערך נמוך לנכסים.

ביהדות לא אהבו את זה. אגב, גם חשבו שם "ירוק". שני העקרונות הללו משתלבים לחוק יהודי קדום בתכנון עירוני, הקובע כי סביב לכל עיר כזו תהיה טבעת ירוקה שגם תהווה ריאה ירוקה לתושבים, וגם תהווה טבעת הגנה מפני עיבוי העיר. מי שרוצה להמשיך לבנות, שיקים לו עיר חדשה. כך תתפזר צפיפות האוכלוסין על פני המדינה כולה, וכך לא יהיה תיעדוף לבעלי מפעלים להקים אותם דווקא בתל-אביב. בדימונה ובכרמיאל יהיו להם את אותו מספר העובדים הפוטנציאלי לגיוס.

שלושה מעגלי הגנה מהעוני

חילקנו את הקרקעות. כעת השוק החופשי מתחיל לעבוד. יש סוחרים ממולחים יותר, ויש פחות. אלו שפחות, יגיעו תוך כמה עשרות שנים למצב בו יצטרכו למשכן את ביתם או אפילו למכור אותו כדי לשרוד. ומה יעשו הדור הבא, האם שוב נראה כאן מעמדות של עניים ועשירים, בני הסוחרים המצטיינים מול אלו שלא?

כאן, למרות השוק החופשי ובאופן חריג יחסית, אנו מגלים התערבות משמעותית במשק הנדל"ן בדמות שלושה מעגלי הגנה עבור אדם שנקלע למצב בו נאלץ למכור את הנכס האחרון והביטחון הכלכלי שלו ושל משפחתו.

  1. א. אדם שהצליח בתוך שנה (או שנתיים, תלוי באופי הנכס) להתאושש כלכלית, רשאי לדרוש מן הקונה למכור לו חזרה את הקרקע, אם הוא אכן מצליח לשלם תמורתה את מלוא המחיר.
  2. ב. קרוב מדרגה ראשונה או שנייה שיש בידו היכולת הכלכלית והוא רוצה לעזור לאחיו מתוך ערכי סולידריות חברתית, יכול גם הוא לפדות את הקרקע תמורת מחרה המלא.
    למעשה, כל אדם שקונה קרקע יודע כי העסקה לא סגורה במשך השנה הראשונה, קיימת ברקע אפשרות של דרישה לביטול עסקה. מן הסתם, תנאי כזה מציב את שוק הנדל"ן בעדיפות שניה ומטה עבור משקיעים, ואולי גם זה דבר שיכול לעצור מעט את בועת הנדל"ן.
  3. ג. והכי מעניין: אחת ל-49 שנה חל ה"יובל", המשק כולו עובר "ריסטארט" - איתחול מחדש של המערכת. גם מי שרכש קרקע, מחזיר אותה לבעליה המקוריים, או יורשיו.
    זו מערכת שבעצם טוענת שאין מכירת קרקע לצמיתות, כל שוק הקרקעות הוא רק חכירה ל-49 שנה.

המשמעות הראשונה של העיקרון הזה מוביל לכך שאין דבר כזה עני מוחלט. כל אדם בכל מצב, גם הומלס בן הומלס, צריך רק לספור את השנים שנותרו עד היובל, ואז הוא יקבל פיסת קרקע - כקורת-גג או כנכס מניב.

צריך להדגיש, מדובר בחריג בנוף הכלכלי היהודי. מלבד נדל"ן, כל מכירה היא העברה מוחלטת של הבעלות. העיקרון הזה ללא ספק יהפוך את שוק הנדל"ן לפחות אטרקטיבי ואף מוגבל, אולם יש בו בשורה של ממש: ביטחון כלכלי לכל אזרח בכל תקופה שהיא.

היה זה דווקא זאב ז'בוטינסקי, הרוויזיוניסט הגדול, אביה הרוחני של תנועת הליכוד, שהתפעם עמוקות מעיקרון זה ואף כתב עליו ש"אם אעמוד אי-פעם בראש מדינה, אנהיג בה את עיקרון היובל".

הכותב הוא פובליציסט חרדי

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3