גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתכת היקרה שמסובבת את העולם: איך הפך הזהב לבסיס של הסחר הבינלאומי

משחר ההיסטוריה נהנה הזהב מיחס מיוחד בזכות זמינותו המוגבלת, מחירו והקושי לכרותו, עד שבעת החדשה הפך להיות בסיס השיטה המוניטרית כולה ● מי היו הראשונים שהשתמשו בו, מתי הפך להיות האמצעי שעליו הושתת הסחר הבינלאומי, ומה קרה כשבארה"ב שאחרי מלחמת האזרחים התחילו להדפיס שטרות בלי להצמידם לזהב ● כל מה שרציתם לדעת על הזהב - כתבה ראשונה בסדרה

 

 

מטילי זהב/  /צילום: רויטרס Arnd Wiegmann
מטילי זהב/ /צילום: רויטרס Arnd Wiegmann

בשנים הבאות, כאשר מחזוריות האשראי (Credit cycle) תתחיל לפנות כלפי מטה, והתהליך המכאיב של צמצום המינוף יצבור תאוצה, יחזור הזהב לככב בטורי הפיננסים וההשקעות.

אך מתי בעצם החלו להשתמש במתכת היקרה, אילו תהפוכות עבר השימוש בה, וכיצד היא הפכה לכלי מסחר ולבסיס השיטה המוניטרית של שנים רבות?

אם כן, הראשונים להשתמש בזהב היו הפרעונים במצרים לפני כ-5,000 שנה. בעוד שבמסופוטמיה מתכת הכסף התפתחה להיות סרגל הערך, הכלי שבאמצעותו ננקב הערך של מוצרים פיזיים ובאמצעותו בוצע סחר, הרי שבמצרים הזהב היה הרבה יותר מאשר אלו. היה לו תפקיד חשוב במיתולוגיה המצרית הקדומה, כמו בניית מסכת המוות הענקית והמרשימה של הפרעה תות ענח אמון העשויה משתי שכבות של זהב.

אך למרות אהבתם הרבה לזהב אין כל עדות כי המצרים השתמשו בזהב ככסף, קרי לשם ביצוע מסחר.

העדות הראשונה לשימוש בזהב ככסף, קרי לשם ביצוע טרנזאקציות מסחריות, באה דווקא מממלכת לידיה, במערב טורקיה דהיום, שם גם נתגלו הראיות הראשונות לשימוש במטבעות שהוטבעו על ידי השלטון, ככלי ל"אחסון" המתכת שמילאה את הפונקציה של כסף.

ממצרים התפשט השימוש בזהב ככלי מוניטרי וחברתי לכל רחבי המזרח התיכון של העולם העתיק, מיוון ועד מסופוטמיה, כמתואר בספר בראשית, פרק ב: "אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב... וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב"

אך בעוד מתכת הכסף הייתה אמצעי מוניטרי בלבד, הזהב היה גם סמל סטטוס שסימן וייחד את המעמדות השולטים ואת האליטה מן ההמונים. המעמד המיתולוגי של הזהב התפשט גם לשפה, ובמיתולוגיה היוונית התקופה האידיאלית בתחילת האנושות כונתה "תור הזהב", שבה שררו יציבות, רווחה ושלום.

הכסף וזהב התפתחו זה בצד זה

נוכח המותג בן אלפי השנים ומעמדו בעיני הבריות קשה להאמין כי בכל שנות קיום המין האנושי סך כמות הזהב שנכרתה מהאדמה אינה עולה על הנפח שממלא שלוש בריכות שחייה אולימפיות. נדירות זו של הזהב, הזמינות המוגבלת, המחיר והקושי לכרותו, והיחס בין משקלו לנפחו, גרמו לכך שהזהב לא היה מעשי מספיק כאמצעי תשלום בלעדי, בעיקר בטרנזאקציות קטנות. כך התפתחו זה בצד זה הזהב והכסף, לעתים במתח ובתחרות של ממש ביניהם.

ברומא, ששלטה בעולם הישן כמעט 1,000 שנה, המטבע הנפוץ ביותר היה הדינריוס שהיה עשוי מכסף. במטבע זה שילמו הקיסרים לחיילי האימפריה, מקור כוחה ושליטתה. 25 דינריוס של כסף היו שווים למטבע זהב אחד שנקרא אאורוס.

גם לאחר היעלמות האימפריה הרומית המשיכה מתכת הכסף להיות הבסיס של המערכת המוניטרית והמסחרית. מטבעות ממתכת הכסף היו אמצעי התשלום הפופולרי בחיי היום יום, אך כאשר הדברים הגיעו לעסקאות גדולות, למסחר בינלאומי או לשמירת ערך של רכוש רב, היה דווקא הזהב האמצעי המועדף, זאת נוכח נדירותו ונפחו - ליטר אחד זהב שוקל כמעט 20 קילוגרם.

הוויכוח בשאלה איזו משתי המתכות, הזהב או הכסף, ראויה לשמש כבסיס של השיטה המוניטרית וכאמצעי התשלום העיקרי נמשך לאורך השנים ממש עד תחילת המאה ה-20.

ארה"ב הצמידה את הדולר לכסף ולזהב

כשלושים שנה לאחר ייסוד ארה"ב של אמריקה העביר הקונגרס חוק שקבע כי הדולר יהיה המטבע, ההילך החוקי, של המדינה וכי הבסיס המוניטרי הוא מתכות הכסף והזהב. במילים פשוטות, המתכות זהב וכסף היו הכסף - אמצעי התשלום של אמריקה.

בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב (1861) החלו מדינות "האיחוד" הצפוניות להדפיס כסף כדי לממן את הוצאות המלחמה. היו אלו שטרות נייר שהיו "בלתי המירים" לכסף האחר-המקורי שהיה עשוי ממתכות הזהב והכסף. כסף הנייר כונה גרין-בק על שם צבעו הירוק מאוד של חלקו האחורי.

נוכח הכמות הגדולה שהודפסה, ערך דולר הנייר, הגרין-בק, נפל בכ-50% לעומת הדולר-זהב. הקלות שבה אפשר היה פתאום לייצר כסף מהאוויר, או יותר נכון ממכונת הדפוס, הייתה בלתי מוכרת בעולם של אז, ועמדה לגרום לאחת האפיזודות המוזרות ביותר בתולדות הפוליטיקה של ארה"ב.

הוצאות המלחמה, הכסף החדש שיוצר ממכונת הדפוס, ודרישות השינוע של הצבא, הובילו לבום גדול בתעשיית הרכבות שהיו אמצעי התחבורה החדיש והממוכן היחידי באותה תקופה. בשנות המלחמה ובאלו שאחריה הונחו מסילות ברזל לכל אורך ורוחב אמריקה. עד 1873 היו בנקים, עסקים ומשקיעים מושקעים כולם בכבדות בעסק הפורח החדש.

מלך הבועה היה אדם מפילדלפיה בשם ג'יי קוק (Jay Cooke), בעליו של בית השקעות שריכז השקעות עתק ביותר מ-60 אלף קילומטר של מסילות, אשר גם זכו לסובסידיות ממשלתיות בעיקר בדמות מענקים של קרקעות.

אחרי המלחמה הקונגרס ביקש לבטל את דולר הנייר, הגרין-בק, ולחזור למתכת הכסף. כמו היום, גם אז הפסקת ההדפסה והצמצום הכמותי איימו על הבועה ועל עסקי הסקטור הפיננסי. קוק, שהיה אז כבר גם המעסיק הגדול ביותר באמריקה, מיהר למחות וכתב: "למה שהמדינה הנהדרת והמהוללת שלנו תיחנק ותגומד, ודם החיים שלה ייובש על ידי התיאוריות העלובות של 'כסף קשה' (כלומר, כסף מוגבל בכמותו), תיאוריות המתאימות לזמנים עתיקים".

בועת הרכבות פקעה ברעש גדול

עתיקים או לא, יש דברים שאינם משתנים. הבום וזמינות הכסף הזול הובילו להשקעות עתק ברכבות, וככל שרבו ההשקעות רבות מהן היו מיותרות ובלתי נחוצות. אלפים רבים של קילומטרים של מסילות מיותרות הונחו, והיצע השינוע גדל במהירות, אך במקביל הביקושים להובלה ברכבות נותרו הרחק מאחור. נוכח ההיצע הרב והתחרות שהתפתחה מחירי ההובלה החלו לצנוח, ועימם ההחזרים של המשקיעים. כמו תמיד גם אז, הבום שנבע מעודף כסף זול הגיע לסיומו בקריסה.

בספטמבר 1873 החלו חברות האשראי וההשקעות בוול סטריט להתמוטט, וב-19 בספטמבר החברה של קוק, מענקיות וול סטריט דאז, קרסה. הקריסה גררה אחריה פאניקה שהתפשטה בכל וול סטריט. כך דיווח ה"ניו יורק טיימס" ביום המפולת: "החדשות התפשטו בכל דאון טאון ניו יורק, ומאות אנשים שקנו מניות בציפייה לעליית מחיריהן רצו למשרדי הברוקרים ונתנו הוראות למכור מיד את הכול. המחירים החלו לצנוח במהירות ואיש לא יכול היה לעצור את השיטפון". בהמשך נסגר שוק המניות לעשרה ימים, מה שגרם לפאניקה להתפשט ללונדון, בירת הפיננסים העולמית בימים ההם.

נשיא ארה"ב, גיבור מלחמת האזרחים, יוליסס גרנט, נסע לניו יורק, שם התקבל על ידי המון של בנקאים שהתחננו לעזרה ממשלתית, וטענו כי אם הממשלה לא תיחלץ מיד לעזרתם, כל המדינה תגיע לחורבן ולפשיטת רגל. אך העזרה הממשלתית המבוקשת לא הגיעה. בהעדר מס הכנסה ובהעדר תרבות של אינסוף חובות, הממשלה הפדרלית הייתה זהירה מאוד בפיזור אמצעיה ורכוש האזרחים.

כעבור עשרה ימים נפתחו מחדש השווקים. עשרות בנקים וחברי בורסה פשטו את הרגל, וציבור המשקיעים בבועת הרכבות הפסיד כספים רבים, אך לאחר חודש השקט חזר לוול סטריט.

פקיעת בועת הרכבות גרמה לנפילה חדה של 75% בבניית מסילות. ההאטה זו הובילה לנפילה חדה במחירי הקרקעות שעליהן נבנו המסילות, והמשק כולו שקע למיתון של שלוש שנים.

בשנת 1875 הקונגרס העביר חוק שקרא לביטול הגרין-בק, שהסתובב במחזור במקביל לדולרים הצמודים למתכות, אך כאמור לא היה בר המרה אליהם. החוק קבע חזרה מוחלטת לכסף הצמוד במלואו למתכות במחיר ההמרה של טרום המלחמה, והוצאה הדרגתית של כל שטרות הגרין-בק מהמחזור.

מפלגת ההרחבה הכמותית שהתפוגגה אל דפי ההיסטוריה

כתוצאה מהפאניקה בעקבות פקיעת בועת הרכבות ומהאירועים שלאחריה קמה בארה"ב מפלגה חדשה, מפלגת הגרין-בק. זו הייתה תנועה פופוליסטית שהייתה מורכבת בעיקר מאיכרים, אוכלוסייה גדולה מאוד באותם ימים, ודרשה להחזיר את הגרין-בק כהילך חוקי. יעדיה העיקריים היו להגדיל את הספקת הכסף באמצעות הדפסת עוד שטרות נייר ולייצר אינפלציה כדי להקל על החקלאים את נטל החובות שניטלו בעת שמחירי הקרקעות היו בשיא.

בבחירות של 1878 הצליחה המפלגה החדשה להביא לבחירת 14 נציגים בקונגרס. בשיאה של התנועה, בין 1877 ל-1881, עמד בראשה גנרל לשעבר בצבא הצפון, חבר הקונגרס מאוהיו תומס אווינג (Ewing). בסדרת נאומים וויכוחים פומביים הרבה אווינג לדבר על היתרונות ועל הנחיצות של כסף נייר לעומת כסף הצמוד למתכות ועל הסיכונים הנשקפים מהקטנת כמות הכסף, צמצום כמותי בלשון ימינו, בגין חיסול כסף הנייר שבמחזור.

אך מפלגת הגרין-בק, שחרתה על דגלה את עקרון ההרחבה הכמותית, לא צלחה. הרוב נותר בידי הדוגלים ב"מטבע קשה", ובהתאם בוטל כסף הנייר, ואמריקה חזרה למטבע שכולו צמוד למתכות הכסף והזהב.

האינפלציה שהדפסת הכסף לצורכי המלחמה והגרין-בק יצרו, שהגיעה כדי 27% בשנת 1864, שככה. עד 1879 גם שוק המניות התאושש לחלוטין, ואמריקה נחלצה לחלוטין מהמיתון. הסוף שצפו הבנקאים אם הממשלה לא תושיעם לא הגיע, ומפלגת הגרין-בק התפוגגה לדפי ההיסטוריה.

העידן המוניטרי החדש: זהב בלבד

כחלק מהחזרה לכסף מתכות מלא, חקיקת הקונגרס גם שמה סוף לשיטה הדו-מתכתית שהייתה נהוגה באמריקה מאז היווסדה, והעבירה את אמריקה לסטנדרט זהב בלבד. בערך באותו זמן גם אירופה עברה לסטנדרט זהב מלא, והעולם המערבי כולו הפך מדו-מתכתי לחד-מתכתי - זהב. עידן מוניטרי חדש הפציע.

המעבר לסטנדרט זהב לא היה תוצאה של הסכם בינלאומי, אלא בחירה מרצון של מדינה אחר מדינה, ואף שהכסף במחזור ובשימוש היה מנייר, לשטרות הנייר היה גיבוי בזהב וזכות המרה מלאה.

בארה"ב למשל, החוק קבע כי האוצר יקיים רזרבה של 40% בזהב לשטרות הדולרים שבמחזור. על השטרות במחזור היה כתוב: "מאושר כי כנגד שטר זה הופקדו באוצר של ארה"ב כך וכך (הסכום הנקוב בשטר, למשל 10) דולרים של זהב לתשלום לאוחז שטר זה לפי דרישתו". ואכן, כל מי שהחזיק בשטר יכול היה לפסוע למשרדי האוצר ולקבל את ערך השטר במטבעות זהב.

זה היה העיקרון העיקרי של עידן סטנדרט הזהב הקלאסי (1870-1914), שבו הזהב היה הבסיס האקסקלוסיבי של הכסף ושל המערכת המוניטרית העולמית. כל המדינות שבחרו בשיטה התחייבו להמיר את השטרות הלאומיים שבמחזור לזהב לפי שער קבוע בהתאם לדרישת כל אדם האוחז בשטרות. התחייבות זו הפכה את הזהב למטבע העולמי דה-פקטו.

עובדה זו הסדירה את כל הסחר הבינלאומי. במילים פשוטות, שום מדינה לא יכלה לקיים לאורך זמן גירעון, או עודף, מתמשך במאזן המסחרי, כי אחרת היה נגמר לה הכסף-זהב.

ברמה הפרקטית גירעון כזה היה מצמצם בהדרגה את כמות הכסף בכלכלה וגורם למיתון ולירידת מחירים, מה שהיה מצמצם את האטרקטיביות ואת הביקושים לסחורה המיובאת, שהייתה הופכת גם ליקרה יותר, וכך היה הגירעון נעצר. היפוכו במדינה המייבאת - כמות הזהב הגדלה הייתה גורמת לעליית מחירים עד שיתרונה כמייצאת היה נשחק ונעלם.

הנה כי כן, במשטר של כסף עולמי הצמוד לזהב גם בעיית מאזן התשלומים הנמשכת זה דור בין ארה"ב לסין והמפעילה לחצים דפלציוניים גדולים ומתמשכים על שכר העובדים באמריקה, הייתה נפתרת, וגם מלחמת הסחר שבאה לעולם בגלל חוסר האיזון במאזן המסחרי לא הייתה באה לעולם כלל.

הפוליטיקאים לא השתתפו במשחק

כאשר בסיס השיטה המוניטרית היה הזהב, הייתה מגבלה אינהרנטית על כמות הכסף שבמחזור. זה נקבע על ידי הטבע ולא על ידי פוליטיקאים הנתונים ללחצי הרגע ולחולשות האדם. את ההבדל ביטא היטב המחזאי ג'ורג' ברנרד שו: "צריך לבחור בין לסמוך על היציבות הטבעית של זהב לעומת היציבות, היושר והאינטליגנציה של חברי הממשלה. בכל הכבוד לאדונים הנכבדים האלו, אני ממליץ לכם, כל עוד השיטה הקפיטליסטית מבקשת להתקיים, לבחור בזהב".

היות הזהב מוגבל בכמותו, ומכאן גם כמות הכסף, הביאה גם לרווחה מסוג אחר. הגידול בפריון התבטא בירידת מחירים, ולכן גם בשיפור מתמשך ברמת החיים של כלל התושבים.

בניגוד למיתוס המודרני של הבנקים המרכזיים כאילו יש "אינפלציה חיובית", אין דבר חיובי בעלייה מתמשכת של מחירים ובשחיקה מתמדת של השכר, אלא לאליטה השלטת ולממשלה.

מה ה"אינפלציה החיובית" הזו עשתה לחברה בכלל? על כך השיב הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס: "מספרים שלנין אמר כי הדרך הטובה להרוס את השיטה הקפיטליסטית היא על ידי הרס המטבע שלה. בשעה שהן ממשיכות את תהליך האינפלציה, הממשלות מחרימות, בחשאי, חלק חשוב מהעושר של אזרחיהן, ולא רק מחרימות אלא עושות זאת באופן שרירותי, ובשעה שהתהליך מרושש רבים הוא מעשיר מעטים. המחזה של ארגון מחדש שרירותי של העושר הורס לא רק את תחושת הביטחון אלא גם את האמון בשוויון ובצדק שבחלוקת העושר. לנין צדק. אין דרך שקטה יותר ובטוחה יותר להפוך את יסודות החברה מאשר הרס המטבע. התהליך מפעיל את כל הכוחות הנסתרים של הכלכלה לכוון לצד ההרס, והוא עושה זאת בדרך שאפילו אדם אחד ממיליון לא יכול לאבחן".

לאורך כל המאה ה-19 התוצר לנפש בארה"ב הלך וגדל והמחירים הלכו וירדו, תמונת ראי מובהקת לאינפלציה. אם ניקח למשל את 75 השנים שבין 1825 ל-1900, שבהן חלו תמורות טכנולוגיות עצומות ושיפורים דרמטיים בפרודוקטיביות, בה בשעה שכמות הכסף שבמחזור הייתה צמודה לכמות הזהב, נגלה דווקא ירידה מתמשכת במחירים (להוציא שנות מלחמת האזרחים) ועלייה מתמשכת בכוח הקנייה של הציבור.

למשל, בין 1875 ל-1900, הגידול בתוצר לגולגולת עמד על 52.7% והאינפלציה על מינוס 29.6%, כלומר המחירים ירדו בכ-30% לאורך 25 שנה. לעומת זאת, לדוגמה, בין 1989 ל-2013, התוצר לגולגולת גדל ב-42.15%, אולם האינפלציה, קרי השחיקה בכוח הקנייה, גדלה ב-78.5%. הנה כי כן, כל הגידול בתפוקה שגרמה מהפכת המידע לא התבטא כנדרש בירידת יוקר המחיה, להיפך - המחירים עלו במידה ניכרת.

איך ייתכן? מהנתונים שלעיל עולה התשובה, הדפסת הכסף המסיבית "אכלה" את הגידול בתפוקה, וכך במקום שהגידול בתפוקה יתבטא בהגדלת כוח הקנייה, כפי שקרה בין 1875 ל-1900, הוא התבטא בכך שההתייקרויות היו קצת יותר מתונות ממה שהתחייב נוכח ההדפסה המסיבית.

מותו של סטנדרט הזהב הקלאסי

בתקופת סטנדרט הזהב הקלאסי נרשם שיא בפריחה אירופית. זו הייתה תקופה של יציבות מתמשכת, שלום בין מדינות אירופה ושיתוף פעולה בינלאומי, כשסחורות, הון ואנשים נעו באופן חופשי לאורך ולרוחב אירופה, ארה"ב והקולוניות בכל רחבי העולם.

זה היה העידן של תומס אדיסון, אלפרד נובל והאחים רייט וגם של מדען צעיר בשם אלברט איינשטיין שעבד על תיאוריה חדשה בתחום הפיזיקה.

זה היה העידן שבו תיאוריות חברתיות ותנועות חדשות באו לעולם, ביניהן הסוציאליזם, התנועות לזכויות האישה ומוסדות כמו פנסיה. היה זה דור יותר אופטימי מאלו שיבואו אחריו, יותר סנטימנטלי ומלא תשוקת חיים, אך גם מחושק כולו לעולם המעמדות של הסדר הישן.

בספטמבר 1914 כל העולם הישן הזה הגיע לקצו הפתאומי, והוא ימות סופית בשדות ההרג הנוראיים של מלחמת העולם הראשונה. יחד עמו מת גם עידן סטנדרט הזהב הקלאסי. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל