ספינת “סופר דבורה” שמיוצרת ברמתא / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
התעשייה האווירית מעמידה למכירה את מפעל הספינות רמתא שבבעלותה - כך נודע ל"גלובס". המפעל שבבאר-שבע מעסיק כ-300 עובדים, ויוצרו בו בעבר ספינות הקרב "דבורה" ו"סופר דבורה" המשמשות את חיל הים וחילות ים זרים במשימות סיור וביטחון שוטף.
התעשייה האווירית, שעוברת בשנה האחרונה תהליך של ארגון מחדש בניסיון להתמקד בפעילויות רווחיות, שקלה עד לאחרונה את סגירת פעילותה בתחום הספינות, שאותה היא מקיימת מאז אמצע שנות השישים ונחשב לעוגן תעסוקתי בבאר-שבע. בסוף נובמבר האחרון חשף "גלובס" כי התע"א שוקלת לסגור את מפעל הספינות, כמו גם פעילויות נוספות שהיא מקיימת ואינן רווחיות - דבר שעורר דאגה ואי ודאות בקרב מאות עובדי החברה בדרום.
במסגרת מאמצי התעשייה האווירית להיפטר מהפעילות בתחום הספינות, בכירים בחברה קיימו באחרונה מגעים שבמסגרתם נבחנה האפשרות למכירת רמתא למספנות ישראל, שנמצאת בשליטת אנשי העסקים סמי קצב ושלומי פוגל. מספנות ישראל מייצרת בנמל שלה בחיפה את ספינות הקרב "שלדג" - וגורמים ביטחוניים אמרו כי עם רכישת מפעל הספינות של התעשייה האווירית, היא תהיה יצרנית הספינות היחידה בישראל - מה שיוכל להבטיח לה חוזים עתידיים עם משרד הביטחון לקראת אספקה של כלי שייט שישמשו את חיל הים. חלק מהגורמים אמרו כי המגעים שהתקיימו בין מספנות ישראל לבין התעשייה האווירית לא הבשילו למשא ומתן ולא הובילו להתקדמות משמעותית.
זו לא הפעם הראשונה שבה מתקיימים מגעים בין סמי קצב לבין התעשייה האווירית, במסגרת הניסיונות של קצב להרחיב את פעילותה של מספנות ישראל שלא הבשילו לעסקה. "התחושה הכללית היא שקצב רוצה לרכוש את מפעל רמתא - אבל לא בכל מחיר", אומר ל"גלובס" גורם המעורב הנושא. "אין ברמתא טכנולוגיה ייחודית שיכולה להשביח את הפעילות שקיימת ממילא במספנות ישראל. עם זאת, הקרקע שממנה היא פועלת בבאר-שבע שווה הרבה כסף".
החשש: מהלך שיגרור תסיסת עובדים
במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בנפח הפעילות של רמתא, זאת לאחר שסיפקה לחיל הים מספר ספינות מדגם "סופר דבורה" שנחשבות לגרסה מתקדמת יותר של ספינות הסיור הוותיקות מדגם "דבורה". עם זאת, מאז שסיפקה את כלי השייט החדשים לחיל הים לא הגיעו אליה הזמנות לייצור של ספינות נוספות.
בעבר, ספינות שיוצרו ברמתא נמכרו לחילות ים נוספים ברחבי העולם, כמו לגמביה, סרי לנקה, פורטוגל והודו.
על רקע היעדר ההזמנות והירידה בנפח העבודה בחברה, התעשייה האווירית העבירה לרמתא עבודות שאינן קשורות לכלי שייט - כמו בניית חלקים ומכלולים הקשורים למטוס המנהלים G-280 שהיא מייצרת ולכלי טייס נוספים. ביחד עם פעילות זו הזתכמו המכירות של רמתא אשתקד בכ-35 מיליון דולר.
כשברקע אי הוודאות על עתיד רמתא, הפעילות בתחום כלי השייט והמאמצים שעושה הנהלת התעשייה האווירית בניסיון להיפטר ממנה - ל"גלובס" נודע כי בשנה האחרונה התקשרה התעשייה האווירית עם חברת יעוץ חיצונית, שהמליצה לה לפתח את פעילות החברה בבאר-שבע, וזאת תוך התמקדות ברובוטיקה ובמערכות יבשה.
המלצה זו התבססה בין השאר על המגמה של מעבר יחידות צה"ל לדרום, ולצדה התבססות של חברות ביטחוניות גדולות נוספות בנגב ובהן אלביט מערכות ורפאל. בחודשים האחרונים השלימה אלביט את רכישת תעש מהמדינה והיא צפויה להעתיק בשנים הקרובות את פעילות החברה לרמת בקע שבנגב.
גורמים בתע"א העריכו היום כי החברה תממש חלק מההמלצות שנוגעות לפיתוח פעילותה בבאר-שבע - וזאת לאחר שהיא תסגור או תמכור את רמתא - מהלכים שצפויים לגרור לתסיסה מצד מאות עובדיה.
בהתייחס לתכניות התעשייה האווירית לגבי עתיד ייצור כלי השייט ברמתא, אמר היום ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', ל"גלובס" כי יש בכוונתו להיפגש בשבוע הבא עם מנכ"ל רמתא. "אני בקשר ישיר עם יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, והוא אמר לי דברים אחרים בנוגע לתוכניות של החברה לגבי פיתוח המפעל בבאר-שבע".
הרכישה שלא הצליחה: סיפור אירונאוטיקס
לפני כחודש וחצי הוציאה התעשייה האווירית לפועל תוכנית שגיבשה במשך זמן רב, שבמרכזה איחוד כל החטיבות האזרחיות שלה - בניסיון לחסוך בהוצאות תפעול ולשפר תהליכי עבודה. מיזוג החטיבות הוביל לכפל תפקידים ולפרישה של מספר בכירים בחברה בדרג של סמנכ"לים.
במקביל למהלך זה, בכירים בתעשייה האווירית אמרו בהזדמנויות שונות במהלך החודשים האחרונים כי יש בכוונת החברה לקיים כבר בשנה הקרובה בתהליכים לרכש של שלוש-ארבע חברות קטנות בארץ ובעולם. מדובר בחברות שמקיימות פעילות סינרגטית לפעילות שמתקיימת בתעשייה האווירית.
כך, עד לאחרונה התעשייה האווירית הובילה מהלך שנוי במחלוקת במסגרתו ניסתה לרכוש את חברת המל"טים אירונאוטיקס, וזאת כשברקע רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הניחו לפניה הצעה לרכוש אותה ב-430 מיליון שקל.
בעקבות הצעה זו הניחה התעשייה האווירית הצעה לרכוש את אירונאוטיקס בכ-600 מיליון שקל - מה שהוביל להצעה מעודכנת שהניחו רפאל וסטולרו לרכישתה ב-850 מיליון שקל.
רפאל והתעשייה האווירית הן חברות ממשלתיות, והניסיון של התעשייה האווירית לרכוש את אירונאוטיקס הוביל לביקורת חריפה כלפיה - בעיקר על כך שגרמה להעלאת מחיר החברה מיבנה. באחרונה הודיעה התעשייה האווירית כי החליטה לעצור את המהלכים לרכישת אירונאוטיקס.
גורמים בשוק הביטחוני טענו כי הניסיון של התעשייה האווירית לרכוש את אירונאוטיקס ביטא את החשש שלה מפני התעצמות רפאל. גורמים בתעשייה האווירית הכחישו את הטענה לניסיון לחסום את רפאל כמתחרה, וטענו כי לאירונאוטיקס יש כלי טייס בלתי מאוישים שמשלימים את סל המוצרים שלה.