גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוצאות הרכב חונקות אתכם? בבנק ישראל חושבים אחרת ורוצים להעלות מסים

גביית מיסי הרכב נמצאת בשיא בישראל, אבל בבנק ישראל סבורים כי הבלו על הבנזין נמוך מדי, וכי נדרשים צעדים ממשלתיים לייקור הרכב והשימוש בו ● האם מדובר בהרמה להנחתה לקראת גזירות מס חדשות על הנהגים בניסיון לסתום את "הבור התקציבי"? ניתוח "גלובס"

כביש 6 / צילום: תמר מצפי
כביש 6 / צילום: תמר מצפי

בחודשים האחרונים סוערות הרוחות בקרב נהגי בריטניה. מסתבר, שהממשלה הבריטית החליטה להעלות החל מה-1 באפריל 2019 את מס הרכב השנתי, שנגבה באמצעות האגרות ומשתנה בהתאם לפליטת הרכב. הייקור צפוי להיות בסכום ממוצע של כ-25 פאונד לרכב (כ-120 שקל על פי שער החליפין הנוכחי) אבל די היה בכך כדי ליצור מחאות קולניות של ארגוני נהגים הארציים. במקביל מנהל כיום הלובי של חברות הליסינג ובעלי הרכב הצמוד בבריטניה קרב פומבי בכוונת הממשלה לייקר החל מהשנה הבאה את המס המוטל על כלי רכב צמודים בסכום שערורייתי של כ-110 שקל בממוצע לחודש.

בדיוק כמו בבריטניה, גם בישראל יחולו באפריל הקרוב שינויים במס הרכב "הירוק". דגמי רכב עממיים רבים עתידים להתייקר באלפי שקלים, חלקם כבר התייקרו, מה שיקפיץ באחוזים רבים גם את שווי השימוש החודשי של נהגי הליסינג בדגמי רכב חדשים, ובעקיפין יקפיץ גם את האגרות והביטוחים. כמו בבריטניה המהלך צפוי להכניס לקופת האוצר בישראל משהו כמו שני מיליארד שקל. אמנם בבריטניה יש כ-30 מיליון מכוניות רשומות ובישראל כ-3 מיליון, אבל למה להיות קטנוניים.

אלא שבניגוד לבריטים, ציבור הנהגים בישראל הגיב על הגזירות המתקרבות בדממה מוחלטת. זאת למרות, שחשפנו כאן החודש כי היקף הגבייה מהרכישה והשימוש ברכב מתקרב ל-42 מיליארד שקל בשנה. לפיכך אף אחד גם לא צריך להיות מופתע, שבשבוע שעבר פרסם בנק ישראל ניתוח של מצב התחבורה בכבישים ובמרכזו ההמלצה להעלות את מיסי הרכב בישראל.

"מיסוי הרכב נמוך מדי"

בשנים האחרונות "גילה" בנק ישראל את שוק הרכב והתחיל להפנים את העובדה, שהעיוותים שהוא יוצר בכלכלה הישראלית ובמערכת הפיננסית הם כבר ברמת המאקרו. החל מ-2017 עוקב הבנק מקרוב אחרי היקף האשראי לרכב בישראל ואף פרסם למערכת הבנקאית הנחיות והגבלות למתן הלוואות ובטחונות כנגד שעבוד רכב. אמנם זה כמט לא שינה את התמונה הרחבה - את מה שהגופים הממוסדים הקטינו השלימו מקורות אשראי חוץ בנקאיים - אבל בכל זאת, לפחות הכיוון היה נכון.

בשנה שעברה הציבה נגידת בנק ישראל על הכוונת את העלות הכלכלית של בעיית הגודש והפקקים למדינה - 35 מיליארד שקל - אבל עדיין, בלי המלצות אופרטיביות.

לפיכך, כשנתקלנו החודש בדו"ח החדש של מחלקת המחקר בבנק ישראל, שכותרתו "התחבורה הפרטית בישראל, ניתוח בנק ישראל את ההתפתחויות בשני העשורים" צללנו לתוכו בתקווה למצוא אוצרות. אבל פגשנו בקרקעית רדודה מהר מאד.

המחקר מביע דאגה מהעובדה, שמצבת המכוניות לנפש בישראל צמחה בשני העשורים האחרונים ביותר מכ-50% - הרבה מעבר לקצב הגידול באוכלוסיה - והגיעה לסביבות 320 מכוניות לאלף נפש ב-2017 . עם זאת הוא שוכח לציין, שהנתון הזה עדיין מציב אותנו במקום ה-56 בעולם במספר כלי הרכב לנפש, הרבה אחרי "מעצמות מוטוריות" כמו סוריה, קפריסין, מלטה ועוד.

בחיפוש אחרי סיבות לתופעה המדאיגה, שביטויה בעומסי התנועה, מציין הדו"ח סיבות כלכליות מוכרות כמו עלייה ברמת החיים, הריבית האפסית במשק, והתפתחות שערי החליפין, כלומר התחזקות השקל שהוזילה את מחירי הרכב שנרכשים במט"ח.

אבל אז מתמקד הדו"ח במה שהוא רואה כשורש הבעיה: "נוסף לכוחות הכלכליים פעלה לגידול המינוע והנסועה ברכב פרטי גם מדיניות המיסוי, שישראל נקטה בעשור האחרון.. המדינה הפחיתה את המסים על ההוצאות הקבועות הכרוכות ברכישת רכב חדש (בעיקר מס הקנייה) והעלתה במידה מתונה בלבד את המסים על ההוצאות המשתנות (בעיקר הבלו על הדלק). השינוי הכולל במיסוי העלה את הביקוש למכונית".

כאן שפשפנו את עינינו בתדהמה. המיסוי על רכישת רכב ושימוש בו נמוך מדי? הרי אפילו אם נקבל את הנתון "הרשמי" של האוצר, שקובע כי הטבות המס הירוק הורידו בעשור האחרון את מס הקנייה הריאלי לסביבות 60-70 אחוז "בלבד", עדיין מדובר בנתון מהגבוהים בעולם. כנ"ל לגבי גובה אגרות הרכב השנתיות, שווי השימוש ברכב צמוד וכמובן מיסוי הדלק, שבתחילת החודש הגיע לכ-67% מכל ליטר בנזין.

הבלו על בנזין "נמוך מדי"

אבל, בנק ישראל ממשיך למתעקש בסוגיית מיסוי הדלק: "מכיוון שגם בצד הביקוש עולה מחיר הזמן, שגובה העמידה בפקקים, נראה כי יש מקום להעלות את הבלו על בנזין במשך הזמן בהתאם לעליית השכר, או מדד אחר להכנסה, או להעלות את מחיר השימוש בכבישים באמצעות רכב פרטי בעזרת טכנולוגיה חדישה" כלומר מס גודש. "העובדה שהבלו נותר קבוע יחסית לשכר למשרת שכיר מעידה...שלא נעשה בו שימוש כדי לקזז את השפעת ההפחתה במיסי הקנייה על הביקוש למכונית פרטית ולנסועה ברכב פרטי".

מחברי הדו"ח מציינים, שהמדינה לא הצליחה לממש בתקציב 2011 את הכוונה להעלות את הבלו ב-40 אגורות בשתי פעימות ונסוגה בשל הלחץ הציבורי "הפעימה הראשונה ננקטה בעיתוי בלתי מוצלח מבחינה פוליטית/ציבורית... הציבור ראה בפעימה הראשונה התעמרות מצד הממשלה...". ויש גם נזיפה: " הממשלה נכוותה ברותחין ונזהרת בצוננים: היא הותירה את הבלו ללא שינוי גם לאחר שצנחו מחירי הנפט בעולם ומחירי הבנזין בישראל ירדו לסביבות 6 ש"ח".

כלומר לדעת הדו"ח בנק ישראל ירידת מחירי הנפט, שבכל העולם המתוקן שימשה ועדיין משמשת לצורך הורדת יוקר המחייה והמרצת הכלכלות המקומיות, "התבזבזה" בישראל מכיוון שהממשלה "פחדה" להעלות את המיסוי לנוכח הלחץ הציבורי.

אז כדי להקל על בנק ישראל ערכנו עבורו חישוב עדכני: אם "פעימות" הבלו המתוכננות של 2011 אכן היו מתבצעות כמתוכנן, כיום משקל הבלו בלבד מכלל עלויות ליטר בנזין היה כ-58% וסך המיסוי הכולל על ליטר היה נוסק ל-73%. בהתאם הכנסות המדינה ממיסוי דלק היו מזנקות לסביבות 22 מיליארד שקל בשנה במקום כ-19 מיליארד "בלבד".

הליסינג: "בעייה אבל פחות"

המחברים מקדישים פרק קצרצר לסוגיית תרומת רכבי הליסינג לגודש בישראל. "ב-2008 היוו המכוניות החכורות יותר מ-9% ממצבת כלי הרכב והנסועה בהן היוותה 16% מכלל הנסועה... בין 2008 ל-2011 נערכה רפורמה שצמצמצה את הטבת המס לשימוש במכוניות ליסינג.. שצמצמצה את הבעיה הנובעת מכך, שהפרט אינו נושא בעלות הנסיעות לצרכים אישיים ומכך שלפרטים יש תמריץ פחות להתגורר קרוב למקום העבודה... עם זאת הבעיה עדיין קיימת שכן כ-7% ממצבת כלי הרכב הם מסוג רכב צמוד".

אנחנו מודים לבנק ישראל על ההתייחסות ל"טאבו" הזה אבל חובה לציין, שהעלויות הקבועות והמשתנות ברכב ובעיקר מחירי הדלק הם המוטיבציה המרכזית כיום להחזקת רכבי ליסינג ולנסועה מוגברת בהם. אם המדינה תקפיץ את מיסוי הדלק, על פי המלצת הבנק, זו תהיה בוננזה אדירה לשוק הזה.

עורכי הדו"ח מציגים רשימה מרשימה של מקורות אקדמיים ומכובדים להוכחת טענותיהם, אך היינו ממליצים להוסיף לרשימה עוד מקור אחד ושמו "בנק ישראל". בדו"ח המחקר שפורסם אתמול תחת הכותרת "איך מגיעים לעבודה בישראל" אחת המסקנות העיקריות היא "קבלת הטבות לאחזקת רכב מהמעסיק מפחיתה במידה משמעותית את השימוש בתחבורה ציבורית כאמצעי הגעה למקום העבודה" . כלומר, ייתכן שלבעיה הזו תרומה ישירה ועקיפה קצת יותר גדולה לבעיית הגודש. תלוי את מי שואלים בבנק ישראל וזה עוד מבלי להזכיר את הכוח הפוליטי של הסקטור הזה שחוסם ביעילות את מס הגודש.

וכמה הערות לסיום

ההמלצות המסכמות הן הדו"ח משקפות היטב את תוכנו: "היות שהכוחות הכלכליים פועלים להגדלת הביקוש לנסועה ברכב פרטי, והיות שהגדלת ההיצע בהתאם לכך כרוכה בעלות ניכרת, יש לנקוט מדיניות שתצמצם את הגידול בביקוש . אולם ישראל לא נקטה מדיניות אקטיבית בכיוון זה, וצעדי המיסוי שהיא הנהיגה בעשור האחרון אף תרמו לגידול בביקוש למכוניות פרטיות ולנסיעה ברכב פרטי.. המדיניות החדשה צריכה לכלול שילוב בין תמריצים להאט את קצב הגידול של הנסועה במכוניות פרטיות - ייקור של הנסיעה ברכב פרטי והוזלה ) בעיקר במונחי זמן) של הנסיעה בתחבורה ציבורית - לבין התאמת הגידול של היצע התשתית לקצב הגידול של הביקוש. ככל שתינקט מדיניות משמעותית יותר לצמצום הביקוש לנסיעה ברכב פרטי כך יצטמצם הצורך להגדיל את תקציב ההשקעה בתשתית הכבישים..."

אנחנו מעריכים את דאגתו של בנק ישראל מבעיית העומס על הכבישים אבל לוקחים לעצמנו את החירות להמליץ לבנק שתי המלצות. הראשונה היא לבצע תיאום עמדות פנימי. ב-2017 פרסם הבנק מחקר מקיף על התחבורה הציבורית בישראל שממנו עלה כי איכות התחבורה הציבורית בישראל, מעשית ותדמיתית, היא מהנמוכות בעולם ובהתאם המוטיבציה של הציבור לוותר על רכב פרטי.

ההמלצה השנייה היא לרדת מדי פעם ממגדל השן האקדמי ולצאת מהרכב הממשלתי הצמוד לרחוב, כדי להבין את המשמעויות החברתיות של ההמלצות. רק השבוע פרסם הבנק במחקר נפרד כי " עובדים בעלי רמת הכנסה ומעמד חברתי-כלכלי נמוך מאופיינים בשימוש גבוה יותר באוטובוסים ובהסעות מאורגנות על ידי המעסיקים, ובעלי הכנסה ומעמד גבוה בשימוש ברכב פרטי". כלומר, המלצות הבנק לשדרג את המיסוי לייקר את השימוש ברכב המחקר יפנו את "המסכנים" מהכבישים וישפרו את איכות השימוש בו עבור בעלי ההכנסות הגבוהות ומקבלי הרכב הצמוד. בכך ימחקו ההישגים החברתיים המעטים של הירידה, היחסית, במחיר הרכב והדלק בעשור האחרון. וההמלצה השלישית היא לעזוב את הסיסמאות על "הגדלת אחוז ההשקעה בתחבורה ציבורית מהתוצר" ולבדוק פרטנית להיכן הולך הכסף.

כך או כך, אם לוקחים בחשבון את הבור בתקציב המדינה ואת העובדה שבחודשים האחרונים כל גורמי הניתוח והכלכלה הרשמיים, מבנק ישראל דרך רשות המסים וכלה באגף הכלכלן באוצר, מיישרים קו רשמי וטוענים כי מיסוי הרכב נמוך מדי, לא נופתע אם מדובר ב"הרמה להנחתה" לקראת שורה של גזירות מס חדשות על הנהגים.

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

לוחם אגוז נהרג ו-16 נפצעו בדרגות שונות בדרום רצועת עזה

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ●  גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מסוימים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח  ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023