למרות התנגדות האב: ביהמ"ש הורה לחסן את בת ה-12 נגד חצבת

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את בקשתה של אם הקטינה וקבע כי "מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, יש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם"

חיסונים / צילום: Shutterstock
חיסונים / צילום: Shutterstock

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתה של אם לקטינה בת 12 לאשר לה לחסן את בתה נגד מחלת החצבת, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, וזאת חרף התנגדותו הנחרצת של אבי הקטינה.

"באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש כשעיניו מכוסות ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי אחראית בעליל, שיש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם - כך מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין", כתב השופט יהורם שקד בהכרעתו, והוסיף: "כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש - כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון נגד מחלת החצבת".

התפרצויות חצבת, 2018
 התפרצויות חצבת, 2018

פסק הדין סבב סביב מחלוקת בין בני זוג לשעבר, אשר בעת גירושיהם נקבע כי בתם הקטינה תהיה במשמורת האם. המחלוקת בנוגע לחיסון הבת הגיעה אל פתחו של שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, השופט יהורם שקד, בחודש שעבר, אז הגישה האם בקשה דחופה לאשר לה לחסן את בתה חרף התנגדותו של האב, שטען כי אין כל נחיצות בחיסון. לטענתה, חרף פניותיה לקבלת הסכמתו של האב לחיסון נגד מחלת החצבת, האב מסרב בכל תוקף למתן החיסון, זאת על אף התפרצות מקרי חצבת רבים לאחרונה.

האם הוסיפה כי הקטינה חוסנה כשהייתה תינוקת בכל החיסונים הנדרשים, זולת חיסון נגד מחלת החצבת, מאחר ש"הדבר לא נראה אז הכרחי", ומבלי שהייתה לכך סיבה עקרונית או אידאולוגיה כלשהי.

בתשובה לכך טען האב כי אין לאפשר מתן חיסון חצבת לקטינה, חרף עתירת האם והמלצות משרד הבריאות, מכיוון שאין כל סיכוי או סיכון שהקטינה תידבק במחלה; אין כל סיבה לבהילות, מאחר שאין מדובר בהתפרצות של מגיפה, בניגוד לטענת האם; במתן החיסון לקטינה יש כדי לחשוף אותה לתופעות לוואי כגון חום, שיעול ועוד; וכן הקטינה בת ה-12 אינה רוצה להתחסן נגד המחלה.

השופט יהורם שקד דחה את טענותיו של האב והכריע כאמור כי הקטינה תחוסן, כפי שמבקשת אמה. "כידוע, העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לענייניהם של קטינים, בהיעדר הסכמות בעניינים המסורים לסמכותם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדם, הוא טובת הילד", כתב השופט שקד.

השופט קבע כי במקרה שבפניו הוא הגיע למסקנה כי "באופן מובהק, טובת הקטינה היא בקבלת הבקשה, וזאת אף בהיעדר חוות-דעת מומחה רפואי, ובשים לב כי העניינים שעל הפרק הם מושכלות יסוד של טיפול והשגחה בקטינים, שהם חסרי ישע ונעדרי יכולת לטפל בעצמם ולקבל החלטות שיש בהן כדי להשפיע על גורלם".

השופט ציין כי עיון בהמלצות משרד הבריאות מעלה כי למניעת הידבקות במחלה ולהבטחת טובתם של קטינים בפרט והאוכלוסייה בכלל, יש להתחסן נגד מחלת החצבת.

השופט ציטט מההמלצות את משמעויות ההידבקות במחלת החצבת, שם נכתב כי "חצבת עלולה לגרום לסיבוכי קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים... דלקת האוזן התיכונה, שלשולי ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך מאוד נדיר (בין אחד ל-4 מקרים למיליון חולים), היכול להופיע מספר שני לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת".

עוד ציין השופט את סיכויי ההידבקות במחלה, אשר על-פי משרד הבריאות עומדים על כ-90% סיכון הידבקות לאדם שאינו מחוסן; ואת העובדה כי לפי הצהרות משרד הבריאות, החיסון בטוח.

באשר לבהילות במתן החיסון נגד מחלת החצבת דווקא עתה, השופט ציין כי "זו נובעת, כפי טענת האם, מעלייה דרסטית במספר הנדבקים במחלה בישראל". מהפרסומים של משרד הבריאות בנושא עולה כי במהלך החודשים מרץ 2018 ועד סוף ינואר 2018, כתוצאה מיבוא המחלה על-ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים, ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב האוכלוסייה הלא מחוסנת - נדבקו בחצבת מעל 3,400 אנשים. 

השופט דחה גם את בקשת האב כי תישמע עמדתה של הבת הקטינה, תוך שהוא מציין כי אין זה מתקבל על הדעת שעמדתה של קטינה בת 12 תהייה שיקול בעניין. עוד ציין השופט כי אין להציב את הקטינה בלב הקונפליקט בין עמדות הוריה.