סוגיית מימון הוצאות המשפט: מה הסיכוי של נתניהו בבג"ץ?

החלטת ועדת ההיתרים אתמול (א') לדחות את בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבלת היתר למימון הוצאות הגנתו על-ידי מקורביו בעלי ההון, ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי, התקבלה בזעם בסביבת נתניהו. ראש הממשלה משוכנע שנגרם לו עוול, והוא נחוש למצות את ההליך המשפטי: בקרוב יגישו פרקליטיו עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. על פניו, נראה כי סיכויים של עתירה כזאת להתקבל אינם גבוהים.

זאת, מאחר ששופטי בג"ץ לא אמורים לדון במסגרת עתירה כזאת בשאלה האם ההחלטה לדחות את בקשת נתניהו היא נכונה או לא נכונה, אלא האם היא סבירה. רק אם שופטי בג"ץ יגיעו למסקנה שדחיית בקשתו של נתניהו על-ידי הוועדה נעשתה משיקולים זרים או לוקה בחוסר סבירות קיצוני, הם ישנו אותה.

החלטת הוועדה מנומקת ולפחות בחלקה משכנעת. נראה כי נקודת התורפה של החלטת הוועדה, אם ישנה כזאת, נוגעת לעניינו של מיליקובסקי שכן מיליקובסקי אינו "עוד איש עסקים" שאולי רוצה את אהדתו של ראש הממשלה, אלא בן-דודו של נתניהו. בעוד שיש היגיון באיסור על נבחרי ציבור לקבל כספים מאנשי עסקים מחשש לניגוד עניינים, האינטרס הציבורי לאסור על קבלת כספים ככל שמדובר בתרומות מבני משפחה קרובים, הוא גבוה פחות.

טענה משפטית משמעותית נוספת שסנגורי נתניהו יעלו בפני שופטי בג"ץ, ושהם שמים את יהבם עליה, נוגעת לזכות הטיעון של נתניהו בפני ועדת ההיתרים, זכות שהיא חלק מכללי הצדק הטבעי במשפט. הפרקליטים טוענים כי זכות הטיעון של נתניהו בפני הוועדה נפגעה בשל העובדה שפרקליטו הבכיר של נתניהו בתקופה הרלוונטית, עו"ד יעקב וינרוט, היה חולה מאוד.

קיימת אפשרות שבג"ץ יחזיר את הדיון לוועדת ההיתרים ויאפשר לעורכי הדין של נתניהו לטעון בעל-פה מול הוועדה, שתידרש לקבל אחר-כך החלטה חדשה תוך התחשבות בטיעונים בעל-פה (ולא בהכרח החלטה שונה).

נקודה משמעותית נוספת שכדאי לקחת בחשבון נוגעת לסנטימנט הציבורי. נתניהו ואנשיו משקיעים אנרגיה רבה ביצירת הרושם שהסירוב לאפשר לנתניהו לקבל תרומות לצורך מימון הגנתו המשפטית, הוא חלק מהמהלך הכולל של מערכת המשפט להתנכל כביכול לנתניהו. לטענה הזאת אין כמובן כל בסיס. ויחד עם זאת, יכול להיות ששופטי בג"ץ, גם אם לא במודע או במתכוון, יתחשבו בטענות הללו בבואם לקבל הכרעה בעתירה של נתניהו כשזו תוגש.

כאמור, אתמול דחתה הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה את בקשת נתניהו להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בפרטרידג' ומיליקובסקי, שניהם בעלי הון, תושבי חוץ; זאת תוך שהיא קובעת כי נתניהו צריך למצות את משאביו האישיים לפני שיפנה לקבל תרומות מאחרים למימון הגנתו.

עוד נקבע בהחלטה כי על נתניהו להחזיר בהקדם כ-300 אלף דולר שכבר קיבל מבן-דודו נתן מיליקובסקי למימון הגנתו, וכן את ערכן הכספי של מספר חליפות שקיבל ממקורבו ספנסר פרטרידג' - סכום שעולה לכדי כמיליון שקל (יחד). בנוסף, הוועדה ממליצה לבחון את היקפן הכספי ונסיבות קבלת סיגרים על-ידי ראש הממשלה מתורמיו בתקופת חקירותיו.

בהחלטת הוועדה צוין כי מהבקשה שהוגשה בעניינו של נתניהו "התחוורה עובדה חדשה", ולפיה "בני הזוג נתניהו קיבלו ממיליקובסקי סיוע כספי בסך 300 אלף דולר למימון הוצאות הגנתם... בתקופה שמחודש מרץ 2017 ועד מרץ 2018".

עוד חשפה ההחלטה כי נתניהו היה בעבר בעל מניות בשותפות עם מילקובסקי בתאגיד העוסק בתוספי פלדה. עוד התברר כי התאגיד הזה עשה עסקים עם יצרנית הצוללות והספינות טיסנקרופ, שמככבת בתיק 3000 - "פרשת הצוללות". 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע בכל עבירה באף אחת מהחקירות המתנהלות נגדו, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. חוקרי החקירה בפרשות 1000,2000 ו-4,000 מצויות על שולחן הפרקליטות, אשר אמורה להכריע האם יש להעמידו לדין או לא. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.