בעלי יאכטות פרטיות שיובאו לישראל חייבים בתשלום "מס העשירים" של ח"כ יאיר לפיד - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה בקשה לניהול (אישור) תובענה ייצוגית נגד רשות המסים, בדרישה להשבת סכומי מס קנייה ומע"מ ששולמו בגין יבוא יאכטה פרטית שעוגנת במרינה בישראל.
בין היתר קבע בית המשפט כי עד לאוגוסט 2013 לא הוטל מס קנייה על יאכטות, ועל כן לא חלה חובת תשלום מס קנייה על בעלי יאכטות פרטיות. אולם לאחר מועד זה, עת נכנס לתוקף הצו המתקן ("מס העשירים" של לפיד), חלה חובת תשלום מס קנייה על היאכטה מרגע שנכנסה למרינה בהרצליה לראשונה לאחר 12 באוגוסט 2013.
עם זאת, למרות הקביעה החד-משמעית כי יש הצדקה להטלת מס קנייה ומע"מ על יאכטות פרטיות, יש מי שסבור כי מדובר דווקא בבשורה טובה לבעלי היאכטות, וכי הלכה למעשה תחם בית המשפט לראשונה את מסגרת הזמן שבה רשות המסים יכולה לדרוש את "מס העשירים" מבעלי היאכטות.
במרכז הבקשה הייצוגית עמדה הטענה כי רשות המסים גבתה את המסים שלא כדין, ובראשם "מס העשירים" של לפיד. במהלך 2017 חשף "גלובס" את העובדה ש"מס העשירים" של לפיד נוחת על בעלי היאכטות הישראלים. מראשית אותה שנה החלו מרבית בעלי היאכטות לקבל דרישות לתשלום מס קנייה, גם כאשר מדובר על יאכטות שנרכשו 10 ו-15 שנה קודם לכן. הבסיס לחיוב הוא החוק שנכנס לתוקפו באוגוסט 2013 - למשך 4 שנים - במסגרתו הוטלו מסים על מוצרי יוקרה, ובהם טרקטורונים ורכבי שטח, פרוות, ריהוט עתיק, יאכטות, אופנועי ים, מטוסים ועוד. על יבוא יאכטות (ומטוסים פרטיים) לארץ הוטל מס קנייה בשיעור 15%.
אולם עד לראשית 2017, מרבית בעלי היאכטות "הישנות", אלה המחזיקים בכלי השיט מעל 5 שנים, לא קיבלו דרישה לתשלום המס. דווקא לקראת מועד תפוגת תוקפו של "מס העשירים" השתנה מצבם של בעלי היאכטות, ואלה החלו לקבל דרישות לתשלום מס הקנייה עם כניסתם לארץ. בינתיים הוארך תוקף צו "מס העשירים", והוא בתוקף עד היום.
מטבע הדברים, הדרישה החדשה פתחה פתח למחלוקת בין בעלי היאכטות הישראלים לרשות המסים. כפי שנחשף ב"גלובס", בסיס המחלוקת המרכזי נגע בשאלה אם היאכטה יובאה לישראל או לא, ומתי זה קרה. אולם בהמשך חשף "גלובס" כי קיימות מחלוקות נוספות בין רשות המסים לבעלי היאכטות, כאשר המחלוקת החדשה נגעה למטרת רכישת היאכטה והשימוש בה - האם מדובר בשימוש עסקי או פרטי.
גבייה שלא כדין
בפסק הדין שניתן לאחרונה, ענה בית המשפט על אחת השאלות שהיו במחלוקת - והיא: מתי יראו יאכטה פרטית כמיובאת לישראל, ומהי מסגרת הזמן שבה ניתן יהיה לחייב את בעלי היאכטות הפרטיות במס.
התובע בבקשה לניהול הייצוגית הוא אזרח פיני שמרכז חייו בפינלנד, והוא נשוי לישראלית. בבעלותו יאכטה העוגנת במרינה בהרצליה משנת 2010. לאחר שקיבל מפקיד מכס תעודת עיכוב, הוא שילם במארס 2017 את המסים שנדרשו ממנו בגין יבוא כלי השיט לישראל.
בהמשך לכך הגיש האזרח הפיני לבית המשפט בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד רשות המסים, בטענה כי נגבו ממנו שלא כדין מס קנייה בסך של 44,202 שקל ומע"מ בסך של 57,610 שקל. לטענת התובע, הטלת מס הקנייה בצו מאוגוסט על כלי שיט נעשתה בהיעדר תכלית חקיקה מפורטת שעליה ניתן להסתמך - ולכן היא אינה חוקית. לחלופין, נטען כי כלי השיט הוא טובין הפטור ממס או ששיעורו אפס.
עוד נטען בבקשה כי ככל שמדובר ביבוא טובין לישראל, אזי ממועד הכניסה הראשונה של כלי השיט לארץ, מתחיל מירוץ ההתיישנות, ולכן הודעת החיוב שהוצאה ביחס לתובע הייצוגי הוצאה לאחר חלוף מועד ההתיישנות הקבוע בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר).
רשות המסים טענה מנגד כי במסגרת התובענה לא מבוקש להשיב סכומי מס שנגבו שלא כדין, אלא מבוקש לתקוף את גביית המס על-פי דין. משום כך, נטען, דינה של הבקשה לאישור ייצוגית הוא סילוק על הסף בהיעדר עילה.
מטרות פיסקליות
שופט המיסוי מבית המשפט המחוזי מרכז, אביגדור דורות, לא קיבל את טענותיו של בעל היאכטה וציין, בין היתר, כי הצו המטיל את "מס העשירים" נבע ממדיניות מוצהרת של משרד האוצר באוגוסט 2013 להטיל מס על מוצרי מותרות, ו"בתי המשפט נוהגים ריסון משמעותי בבואם לבחון חוקיות של חקיקת משנה שזכתה לגושפנקא פרלמנטרית ובפרט בסוגיות כלכליות".
עוד צוין בפסק הדין כי "חוקי המס נועדו לשרת שלל מטרות פיסקליות וחברתיות רחבות. באמצעות המס מעודדים פעולות שרוצים לעודדן ומרתיעים מפני פעולות שרוצים למונען. חקיקת המס מעודדת תעשייה, מדע ומחקר ומביאה לחלוקה מחדש של אמצעי הייצור. המסקנה היא שאין מקום לקבלת טענה בדבר היעדר תכלית חקיקה מפורטת המביאה לבטלות הצו המתקן".
השופט דחה גם את טענת בעל היאכטה, שלפיה כלי השיט שלו עוגן במרינה בהרצליה משנת 2010, ולפתע פתאום ב-2016 עוכב על-ידי פקיד מכס - ועל כן חלה התיישנות על הדרישה. השופט ציין כי הטלת מס הקנייה נכנסה לתוקפה ב-12 באוגוסט 2018, כך שחלפו מיום כניסת הצו המתקן לתוקפו ועד למסירת דרישת התשלום ממנו, שנתיים, 8 חודשים ו-18 ימים. "משום כך", קבע השופט, "אין כל בסיס לטענת ההתיישנות".
השופט ציין כי תקופת ההתיישנות הוגדרה כ-5 שנים מהיום בו נתהווה החסר במס לגבי טובין שיובאו, וכ-3 שנים לגבי טובין אחרים. "בענייננו, מדובר בטובין שיובאו, ועל כן התקופה הקובעת היא 5 שנים", קבע השופט.
בהקשר זה ניסה התובע הייצוגי לטעון כי אין מדובר בטובין (מוצר). "כלי השיט מעולם לא הגיעו כטובין על אוניה", טען - אך השופט דחה טענה זו וקבע כי "אין בה ממש", וכי הכנסת יאכטה לארץ, גם אם לא הגיעה במכולה על אונייה כטובין אחר - נחשבת ליבוא.
שאלת התיישנות
הגם שלכאורה פסק הדין מנחית מכת מס על בעלי יאכטות פרטיות, שחלקם מנהלים מחלוקות מס ודיונים מול רשות המסים בשנתיים האחרונות, מסתבר כי יש מי שחושב שפסק הדין דווקא עשוי לסייע לחלק מהם לסיים את המחלוקת ללא נטל "מס העשירים".
לדברי מומחה המס עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', בית המשפט עושה סדר לגבי בעלי יאכטות "ישנות", שלא ידעו אם קיימת התיישנות על הטלת המס עליהם. לדבריו, "עד היום לא הייתה הכרעה שיפוטית ביחס לעמדת רשות המסים בגביית מס קנייה על סירות ישנות - האם היא נתונה להתיישנות, ואם כן לאיזו תקופה.
"רשות המסים מחזיקה בעמדה, שלפיה החבות במס קנייה קמה במועד הכניסה האחרון לישראל וממנו תמנה תקופת ההתיישנות. בפסק הדין מונה בית המשפט את תקופת ההתיישנות בת 5 שנים שקבוע בחוק מסים עקיפים ממועד כניסתו לתוקף של 'מס עשירים' (מאוגוסט 2013) ועד למועד העמדת הדרישה".
לדברי עו"ד שוורץ, "בהתאם לפסק הדין, כשמדובר בסירה שנכנסה לישראל לפני אוגוסט 2013, רשות המסים מנועה באוגוסט 2018 לדרוש בגין הסירות מס קנייה, הואיל וחלפה תקופה ההתיישנות".