שיטת נפתלי בנט ואיילת שקד: ככה מגייסים 7 מיליון שקל מעשרה אנשים בלבד

מפלגת "הימין החדש" קיימת קצת פחות מחודשיים, וכבר הצליחה לגייס ערבויות בגובה כ-7 מיליון שקל • אחד הערבים הוא יו"ר המפלגה נפתלי בנט, שהעמיד כרבע מיליון שקל • השאלה הגדולה היא מדוע בישראל הפוליטיקאים עדיין זקוקים לבעלי הון, ולא נשענים על מימון המונים

נפתלי בנט ואיילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף
נפתלי בנט ואיילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף

לפני מספר ימים שלחו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מייל מפורט, בבקשה לתרומות כספיות לקראת הבחירות. "שלום כאן נפתלי בנט", נכתב בפתח המייל. "הבחירות בפתח ואנחנו משקיעים מאמצים אדירים כדי להביא את בשורת הימין האמיתי לכל אזרחי ישראל, אך נצליח לעשות זאת רק בעזרתכם".

המייל הנראה בסגנון מיילים שגורים בקמפיינים אמריקאים מופנה למאגר מיילים גדול. "לפי חוק מימון מפלגות אסור לתרום יותר מ-2,300 שקל", מסביר שם בנט. "בלי תורמים כבדים ובלי כסף מהבית, זה אתגר גדול מאוד, ולכן אנחנו צריכים אתכם פעמיים. גם שתתמכו בנו וגם שתשתפו את המסר ותביאו חברים, משפחה וקולגות שיצטרפו למאבק שלנו על ארץ ישראל והזהות היהודית ישראלית וימנית שלה".

בקצה המייל מופיע לינק, מתחת לתמונת פניה של שקד ודרכו עוברים מקבלי הפניה לעמוד נחיתה להעברת תרומה. בקצה כל סכום מצוינת "תמורה".

מי שיתרום 1,000 שקל, למשל, יקבל מן השרה שקד או מן השר בנט "תודה בווטסאפ קולי". מי שיתרום 2,300 שקל יקבל טלפון אישי מאחד מהם. 360 שקל, פעמיים 'חי' יקנה לתורם מייל אישי של תודה משקד או בנט.

השיטה הזו, מימון המונים, הפכה למקובלת מאוד בשנים האחרונות. מי שמזוהה יותר מכל עם השיטה הוא ברק אובמה, שהיה הראשון שהשתמש בשיטת מימון המונים אינטרנטית ב-2008. אז, הוא הצליח לגייס 750 מיליון דולר בתרומות קטנות, שרובן עמדו על פחות ממאה דולר.

עם זאת, בישראל לא מדובר בשיטה נפוצה, ורוב התרומות עדיין נאספות בשיטות המסורתיות. זאת למרות שהחוק בישראל דווקא מותאם לשיטת הגיוס הזו. במערכת הבחירות לרשויות המקומיות האחרונה, צפה מבקר המדינה שרבים מן המועמדים המקומיים ינסו להיעזר בשיטת מימון ההמונים ופרסם שורה של הנחיות, לפיהן ניתן להשתמש בפלטפורמות השונות לאיסוף כסף, ובלבד שהמועמדים לא כורכים את התרומה בהענקת תמורה מטעמם. חשוב לציין כי כל התרומות חייבות בדיווח למבקר המדינה, בין אם נאספו בשיטות מסורתיות ובין אם באמצעות קמפיין מימון המונים.

מתוך עמוד גיוס ההמונים של מפלגת "הימין החדש"
 מתוך עמוד גיוס ההמונים של מפלגת "הימין החדש"

יעלון ופייגלין גייסו סכומים נאים

המועמד המוביל בצמרת המפלגות, במימון ההמונים, הוא משה בוגי יעלון. הוא ביצע בשנה האחרונה שני קמפייני גיוס. בראשון גייס כ-640 אלף שקל ובשני, שהסתיים לפני כחודש, הוא גייס כ-840 אלף שקל. כל התורמים נרשמו באתר מבקר המדינה. בנוסף גייס יעלון כ-1.1 מיליון שקל נוספים מתורמים, 370 אלף מתוכם הם תרומות עצמיות, כלומר כסף שמשפחת יעלון (משה ועדה) הזרימו לתוך הקמפיין שלו מאז ראשית 2017, ונרשם אותו כחוק באתר מבקר המדינה. מספר התורמים שהשתתפו בקמפייני מימון ההמונים של יעלון עומד על כ 800 איש, כלומר ממוצע של כ-1,850 שקל לתורם.

מועמד נוסף שמתמחה בגיוס המונים הוא משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות. זהות הוקמה על ידי פייגלין לפני מספר שנים, אחרי שבפריימריז של 2015, דאג נתניהו שהוא לא יבחר במקום ריאלי. יעד הקמפיין של פייגלין הוא 1.9 מיליון שקלף מתוכם גייס עד היום 476 אלף שקל מ-1,694 תומכים, כלומר 281 ש״ח בממוצע לתורם.

מימון המונים הוא הכסף הקטן של שקד ובנט

השרים נפתלי בנט ואיילת שקד יצאו מן הבית היהודי תוך שהם מותירים מאחוריהם חוב עצום של 13 מיליון שקל. ב -30 בדצמבר 2018, באחת הדרמות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, צמד הפוליטיקאים המוכשר שלפו מן המוכן מפלגה קנויה בשם צל"ש, מפלגת מדף שנמכרה להם בשוק החופשי מידיו של השר לשעבר פורז, הגישו בקשה לפיצול סיעת הבית היהודי, והרימו את המפעל הפוליטי החדש שלהם - 'הימין החדש'.

ריצה לכנסת, בטח עם מפלגה חדשה, דורשת ממון רב. בדיקה באתר מבקר המדינה מעלה שתוך זמן קצר - כחמישים ימים - צל"ש גייסה ערבויות ותרומות בסכום 6.8 מיליון שקל. הנתונים באתר מבקר המדינה מעוכבים בין כמה ימים לעד 14 ימים, ולכן בזמן הקרוב המספרים הללו ישתנו. לבטח יגדלו כלפי מעלה.

6.7 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל גויסו על ידי בנט ושקד באמצעות ערבויות. שאר הסכום, כ-100 אלף שקל באמצעות תרומות במזומן, לפי הסכום המוגבל על פי חוק, 2,300 שקל לתרומה. התרומות במזומן הוענקו מ-47 אנשים שונים, כלומר, ממוצע לתרומה של כ-2,000 שקל.

בנט ושקד מובילים בגיוס ערבויות אלה הערבים שהעמידו להם כ-7 מיליון
 בנט ושקד מובילים בגיוס ערבויות אלה הערבים שהעמידו להם כ-7 מיליון

הערבויות הללו, בסך כולל של 6.7 מיליון שקל, מאפשרות לימין החדש (או בשם הבנקאי/המפלגתי שלהם - צל"ש) ליטול הלוואות מהבנקים בגובה הסכום, ולהתחיל לשלם לספקים השונים שנדרשים במהלך קמפיין בחירות: יועצי קמפיין, הדפסת כרזות, מומחי פרסום, חברת דירקט פולס שבבעלותו של שלמה פילבר המבצעת לימין החדש סקרים ו"צביעת" בוחרים פוטנציאלים באמצעות מאגרי מידע. בנוסף, נדרשים גם מומחים להנעת בוחרים, מפיקי שטח לניהול אירועי בחירות ועוד. קמפיין בחירות כלל - מדינתי הוא אירוע יקר מאוד.

ממה נובע הפער הזה בין הערבויות לתרומות? הערבויות הן הסידור החדש בקמפיינים פוליטיים. על שלושה מיליון שקל ערבות חתם אריאל קור מירושלים, טל דוד מנורדיה חתם על ערבות בסך 1.5 מיליון שקל ויונתן גרינוולד מירושלים על ערבות בסך מיליון ש קל. בנוסף, אבנר קינל מחיבת ציון חתם על ערבות בסך 300 אלף שקל, נפתלי בנט חתם בעצמו על ערבות של 250 אלף שקל, אריה יעקובסון מתל-אביב חתם על ערבות בסך 200 אלף שקל. אברהם אילון משדה יעקב וגיל דויטש מגבעתיים חתמו על ערבות בסך 150 אלף שקל, ואחיקם קאופמן מכפר סבא ויהודה צביבל מכוכב יאיר חתמו על אחד על ערבות בסך 100 אלף שקל.

הסכומים שגייסו בימין החדש, באמצעות מפלגת צל"ש, הם גבוהים מן הסכום ערבויות שרשם עד כה הרמטכל לשעבר בני גנץ תחת מפלגת חוסן לישראל, בסך חמש מליון שקל ערבויות. יחד עם זאת, יש לשים לב שהגוף החדש של גנץ, מפלגת 'כחול לבן', טרם קיבל עמוד ייעודי באתר מבקר המדינה, ולכן לא ניתן לרשום כרגע את סכומי הערבויות והתרומות הנוספים שלהם.

ככל שעולים בסולם, קל יותר לגייס

בישראל קשה מאוד לגייס תרומות למימון קמפיין. יודע זאת כל פוליטיקאי מתחיל. במדינה שלנו, בניגוד לארה"ב, מסעות גיוס תרומות הם מיוזעים וסיזיפיים. מותר לגייס תרומות מתורמים שאינם תושבי ישראל, ובכך יש לשרי הממשלה יתרון על ח"כים מכהנים, שכן הם מסתובבים באירועים רשמיים של המדינה בארה"ב ובאירופה, וכמעט תמיד דואגים לעצמם לאירוע קהיליות יהודיות במקום ביקורם. שם, אחרי הסעודות והביקור בבית הכנסת, נערכים גם מפגשים אישיים עם ראשי הקהיליות.

לח"כים מכהנים יש יתרון על אותם האחרים שמנסים להצטרף מבחוץ ולהפוך לח"כים, גם הם חשופים יותר לביקורים בחו"ל. מן הרגע שמתחילה מערכת הבחירות, סכום התרומה מוגבל ל-2,300 שקל. בנוסף, אסור לגייס תרומות מתאגידים. רק מאנשים פרטיים.

סכום תרומות בסך כולל של כמעט 100 אלף שקל, כפי שגייסו עד כה בנט ושקד, לא מתחיל לגרד אפילו את הצרכים של קמפיין בחירות משמעותי. מאחר ש 'הימין החדש' לא הייתה סיעה בכנסת היוצאת, היא לא זכאית ליחידות מימון בחירות. כך למשל, התנועה של ציפי לבני, אם הייתה מתמודדת יכלה להישען על סכומי כסף שעמדו לרשותה במהלך השנים. גם האיחוד הלאומי, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, חד"ש וכולי, כל המפלגות הללו מנהלות את קמפיין הבחירות הנוכחי על בסיס יחידות מימון המפלגות להן זכו במהלך השנים, ועל בסיס סכום נוסף גדול שהן זכאיות לו לטובת מערכת הבחירות.

השיטה שעוקפת את כללי התרומות

בשנת 2012, כאשר החליט יאיר לפיד על הקמת מפלגתו החדשה, 'יש עתיד', הבין שכדי לגייס את ההון הדרוש להתמודדות מבחוץ עליו להביא אנשי עסקים ולעקוף את שיטת התרומות המסורתית, שלא מאפשרת להתמודד על מול כספי מימון הבחירות העצומים שמקבלות המפלגות הקיימות.

לפיד גייס כ-79 חותמי ערבויות, אנשי עסקים בולטים במשק הישראלי, בשיטה שלמעשה עוקפת את שיטת התרומות. בין חותמי הערבויות ללפיד (אז) היו ישי דוידי, דני טוקטלי, צביקה לימון, שמעון וינטרוב, שלמה ומירי דוברת ודני וסלי, בסכום כולל של 9.2 מיליון בערבויות.

לפיד והלל קוברינסקי, שניהל את המערך של יש עתיד מן היום הראשון, החתימו אותם על ערבות אל מול הבנקים, אשר באופן אחר לא היו מוכנים לתת אשראי למפלגה חדשה ולא מוכרת, כזו שאין לה נכסים, בניינים או אפילו מותג מושרש.

בסיום מערכת הבחירות בשנת 2013, הייתה לו הצלחה פנומנלית מן הבחינה כספית, עם 19 מנדטים, שמשמעותם הייתה 19 יחידות מימון מתקציב המדינה. כך הוא החזיר את ההלוואות ואת הערבויות. בניגוד למפלגות הוותיקות (הליכוד, העבודה, קדימה, מפד"ל), יש עתיד לא השתמשה בכסף כדי לרכוש 'בית מפלגה' או מנגנון מפלגתי כבד ומנופח, וכך הכסף של מימון המפלגות לא נשאב לתוך בור עמוק.

עוד ב-2012, לפני אותה מערכת הבחירות ולאור ביקורת ציבורית על היותם של חותמי הערבויות לא גלויים לציבור, הורה מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, על חשיפת שמות נותני הערבויות. הנושא לא הוסדר באמצעות חקיקה, ולכן שפירא יכול היה להורות רק על חשיפת שמות הערבים, אך לא יכול היה להגביל את סכום הערבות - למסגרות בהן נמצאות התרומות, שזה 2,300 שקל בלבד.

כך למעשה, ערבות שניתנה למפלגה, מותר שתהיה בלתי מוגבלת בסכום, בסך של מיליוני שקלים, ורק אם הכסף לא יוחזר לבנק, והערבות תחולט, תיחשב הערבות בדיעבד כתרומה, ואז היא גם עשויה להיות מקוטלגת כתרומה אסורה.

יחד עם זאת, מבקר המדינה אסר על חתימה על ערבויות מידי תאגידים, בארץ או בחו"ל וצמצם את האפשרות לחתימת ערבויות בידי אנשים בלבד. הדבר יוצר קרבה גדולה בין הערבים, בשלב הקמפיין, לבין ראשי המפלגה ומכאן הצורך בחשיפת שמותיהם.

מ"הימין החדש" נמסר בתגובה לדברים: "נכון לסוף שנת 2017 עמד החוב של הבית היהודי על 19 מיליון ש״ח ומאז צומצם בעוד 5-7 מיליון ש"ח, הודות לתכנית הבראה רב שנתית שהשר בנט הוביל ביחד עם המנכ״ל ניר אורבך. לפיכך, החוב עומד כיום על כ-13 מיליון ש"ח. דו״ח מבקר המדינה לשנת 2018 שמתייחס לנתונים אלו יפורסם בקרוב.

"בנוסף, תשלום מימון הבחירות השוטף של המפלגה נשאר כולו בידי הבית היהודי. לכן, מצבה הפיננסי של הבית היהודי לא הושפע כלל מהמהלך להקמת הימין החדש, ואת זאת אמר גם החשב הכללי של הכנסת, חיים אבידור, בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת. יצוין, כי טרם הקמת מפלגת ׳הימין החדש׳ בנט ושקד קיימו שורת פגישות במטרה להעביר את הנהגת המפלגה בתהליך סדור לידיים אמונות.

"בעניין תורמים ונותני ערבויות, מדובר באנשים פרטיים שמאמינים בחזונה של מפלגת 'הימין החדש' ותומכים בעשיית השרים בנט ושקד, ועל כן נרתמו למהלך החשוב של הקמת המפלגה. מעבר לכך, לא נוכל לפרט בשמם אודותם". 

תחום המוזיקה מוביל בגיוסי המונים/ אושרית גן-אל

מימון המונים מאפשר לאנשים לגייס כספים באמצעות האינטרנט ע"י פנייה לקהל הרחב. פלטפורמות שונות מאפשרות לחברות או יחידים לגייס כספים עבור יוזמות עסקיות, פרויקטים יצירתיים או חברתיים. 

לפי נתוני אתר סטטיסטה, ב-2017, גויסו בצפון אמריקה 17 מיליארד דולר באמצעות מימון המונים. באסיה גויסו באותה שנה 10.5 מיליארד דולר, ובאירופה 6.4 מיליארד דולר. נכון לינואר 2019, בפלטפורמת גיוס ההמונים קיקסטארטר שהוקמה ב-2009, ונחשבת לגדולה ביותר, הושקו מעל 429 אלף פרויקטים, עם אחוז הצלחה של 36% שגייסו בהצלחה 3.6 מיליארד דולר בסך הכול. הקטגוריה בה מספר הפרויקטים הגדול ביותר זכה להצלחה בפלטפורמה היא תחום המוזיקה עם כ-29 אלף פרויקטים.