לימודים גבוהים. היזהרו מתארים רזים ונמוכים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אם אתם יכולים להתקבל לתארים יותר איכותיים, שקלו בחום לוותר על תארים דוגמת משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני, פרסום ותקשורת שיווקית ואפילו תקשורת, גם אם אתם בטוחים שזה מה שאתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים. התארים הללו סובלים משתי בעיות אסטרטגיות שהשילוב בניהן עשוי להוביל את הקריירה שלכם למבוי סתום די מהר, ולחבל בכושר הפרנסה העתידי שלכם.
השמן והרזה
מדוע? כי הם גם רזים וגם נמוכים. הם רזים במובן זה שהם מכשירים אתכם לעשות דבר אחד בלבד - משאבי אנוש/פרסום/ייעוץ ארגוני - להבדיל מתארים איכותיים יותר שפותחים בפניכם הרבה יותר אפשרויות תעסוקתיות, כולל המקצועות הרזים בהם אתם חושקים. אבל זו איננה הבעיה העיקרית, שכן תארים רבים מכשירים אתכם למקצועות ספציפיים - חשבונאות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, עריכת דין וכו' - ובכל זאת הם שמנים למדי, כלומר מאפשרים לכם להתפתח לשורה של מקצועות נוספים.
אז מה ההבדל? הגובה. להבדיל מהמקצועות הרישיון שמניתי, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ופרסום (הנקרא גם תקשורת שיווקית) ממוקמים הכי נמוך בפירמידה המקצועית הרלוונטית, מה שכמעט מחסל סופית את הסיכוי לזוז משם.
כדי להבהיר את הדברים ניקח לדוגמה את התואר במשאבי אנוש. אם במקומו תלמדו למשל מינהל עסקים, הגם שזה איננו מקצוע אלא רק תואר כללי בביזנס, תוכלו להתפתח משם למגוון מקצועות בשוק העבודה, כולל משאבי אנוש שהוא אחד מתחומי ההתמחות במינהל עסקים. יתרה מכך, התואר בביזנס מאד חשוב לאנשי משאבי אנוש הן מקצועית והן תדמיתית, שהרי הם כבר מזמן לא נמצאים שם כדי לשרת את העובדים אלא את המנהלים, ועל כן הם מוגדרים HRBP (Partner HR Business). בכדי להצליח באמת לתמוך בביזנס הם זקוקים מאד לידע עסקי עמוק משמעותית מזה הנרכש בחוגים למשאבי אנוש, ועל הדרך הם עשויים גם לתמוך בתדמית של המקצוע כולו.
מדעי הרוח של הביזנס
מדוע? כי משאבי האנוש עדין נתפסים כ"מדעי הרוח של הביזנס", במקרה הטוב, ומכיוון שכך הם ממוצבים בתחתית הפירמידה המקצועית בארגון, בוודאי במגזר העסקי. בהיבט של ניהול קריירה המשמעות היא שהאוחזים במקצוע לא יכולים לעבור לאף אחד מהמקצועות האחרים בארגון (כספים, כלכלה, תפעול, שיווק, פיתוח, הנדסה, ייעוץ משפטי, מערכות מידע וכו'), אלא אם מדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי במהותו, בעוד ההפך אפשרי ואף קורה. אז למה שלא לאחוז מראש בתואר איכותי יותר שישביח אתכם מקצועית ותדמיתית, ובנוסף גם יעלה את הסיכויים לזוז אם וכאשר יעלה הצורך? הרי משאבי אנוש הוא אחד מהמקצועות שהכי קשה למצוא בהם עבודה, גם כי הוא רווי בכוח-אדם (בנוסף להיותו היעד הכי פופולרי להסבות מקצועיות), וגם משום שבהיותו מקצוע מוטה מגדר התחלופה בו נמוכה משמעותית (אמהות נוטות פחות להחליף מקומות עבודה).
ומה לגבי תואר בייעוץ ארגוני? עוד יותר גרוע. ייעוץ ארגוני הוא תת-מקצוע של משאבי אנוש, כלומר עוד יותר רזה ממשאבי אנוש, עם פוטנציאל תעסוקה בהתאם, ולא רק משום שהשוק מ-ו-צ-ף ביועצים ארגוניים. רק בארגונים בינוניים ומעלה הפוזיציה הזו קיימת (פיתוח אירגוני), מה שמותיר ליועצים הארגוניים בעיקר את חברות הייעוץ שלא מסוגלות לספוג את כמויות כוח-האדם הללו, לכן רובם נאלצים לנסות ולהתפרנס כעצמאים, בהצלחה מועטה.
ועדת קישוט
ומה עם תואר בפרסום ותקשורת שיווקית? אותו הדבר, שכן גם פרסום הוא תת-מקצוע של שיווק, אחד הכלים הטקטיים בארסנל של מנהל השיווק, כפי שסברתי בהרחבה בטור האחרון. על כן בוגריו מתקשים להתחרות בבוגרי מינהל עסקים או כלכלה על תפקידי שיווק, ובצדק, שהרי מדובר בעולם מקצועי שהוא כל-כולו ביזנס (הגם שבעשור האחרון הוא מתחיל קבל תדמית של 'ועדת קישוט'). אז למה מראש לבחור במקצוע טקטי, כשיש באפשרותכם להרחיב את הפוטנציאל התעסוקתי שלכם וללמוד מקצוע שיהפוך אתכם לאנשי מקצוע טובים יותר, גם אם תבחרו בסופו של דבר לעסוק בפרסום ולא בשיווק? לצערי גם בוגרי החוגים בתקשורת נתקלים בחסמים דומים, אם כי הם יכולים לפנות לכתיבת תוכן, מקצוע שקשה להתפרנס בו ומאד קשה להיחלץ ממנו.
פטריות אחרי הגשם
כמובן שאלה אינם התארים היחידים שהם רזים ונמוכים, בשנים האחרונות נולדים תארים כאלה כפטריות אחרי הגשם (רפואת חירום, עיצוב פנים, ניו-מדיה וכו') גם באוניברסיטאות המובילות, ומטעמים כלכליים גרידא. ואכן כשהתארים האלה פוגשים אנשים שלא יכולים להתקבל לתארים איכותיים יותר, שני הצדדים יוצאים נשכרים, אבל כשמודבר במי שיכולים, כדאי שתשקלו שוב. אמנם התארים הללו הרבה יותר קלים, אך ברגע שתצאו את גבולות האקדמיה, תגלו שהרבה יותר קשה לכם למצוא עבודה, לא משנה מה משווקי התארים האלה הבטיחו לכם בפרסום. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com