אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובכך נפתח מבוך משפטי מורכב בכל הקשור לאפשרויות המשך כהונתו של ראש הממשלה. המשפט הישראלי ערוך רק באופן מאוד חלקי בעניינים של עבריינות שלטונית או חשדות לעבריינות שלטונית.
לכאורה הדברים ברורים ונהירים, כפי שטענה שרת המשפטים אילת שקד. חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש ממשלה יוכל להמשיך בתפקידו עד להרשעה בפלילים, בעבירה שהרשעתה גוררת קלון משפטי, בפסק דין סופי. במצב כזה - קובע החוק - אין שיקול-דעת לכנסת או לכל רשות אחרת, וכהונתו של ראש הממשלה פוסקת, והממשלה כולה מתפטרת מיידית.
סעיף זה מעולם לא עמד למבחן מעשי. ראש הממשלה הקודם שנגדו הוגש כתב אישום, התפטר מתפקידו ב-2008 - עוד לפני הרשעתו - עקב לחצים קואליציוניים. אהוד אולמרט מנע בכך תסבוכת משפטית ומשבר ממשלי עמוק. חוק יסוד: הממשלה, שנחקק ב-1968, מעולם לא עמד במבחן של ממש, כפי שיעמוד אולי בפרשת בנימין נתניהו. החוק בזמנו לא הביא בחשבון את השחיתות הפוליטית הפושה ואת הצורך להיאבק בה משפטית.
בשורת פסקי דין קבע בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, כי הגשת כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון מחייבת נבחר ציבור או עובד ציבור להתפטר מתפקידו או להביא להעברתו מתפקידו - אפילו אם הממשלה או הכנסת לא עושה כן.
כך נקבע בשורת פסקי דין, למשל בפרשיות אריה דרעי, רפאל פנחסי, ראשי ערים כגון שלומי לחיאני ויוסי גינוסר כמועמד למנכ"ל משרד ממשלתי. דמו בנפשכם מה יכול ויגיד בית המשפט העליון נוכח ראש ממשלה, שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות כגון מרמה, הפרת אמונים או שוחד. לא די בסכנה כי נבחר ציבור או עובד ציבור ימשיך להשפיע על סביבותיו בעודו חשוד בעבירות קלון, אלא במקרה של ראש ממשלה הוא ימשיך ויהיה הגורם המפקח בעקיפין גם על משטרת ישראל וגורמי החקירה וגם על פרקליטות המדינה והיועמ"ש.
לא רחוק מן הדעת כי לאחר הגשת כתב אישום נגד נתניהו יקבע בית המשפט העליון כי החוק דורש פרשנות עדכנית מאוד רחבה, וכי על ראש הממשלה להתפטר מתפקידו.
לכאורה, מצבו של ראש ממשלה שונה ממצבם של עובדי ציבור או שרים. הדחתו קודם להרשעתו תביא להתפטרות הממשלה כולה בעודו בחזקת חף מכל פשע. במקרה של ראש ממשלה המחיר הפוליטי עלול להיות בלתי הפיך. לקושי זה המשפט הישראלי אינו נותן כיום מענה ברור, ומנעד הפרשנות המשפטית ניכר, אם כי הדחת ראש הממשלה מתיישבת יותר עם הגיון פסיקות בג"ץ בענייני שחיתות שלטונית בשנים האחרונות.
בכך לא סגי. יש אפשרות של נבצרות משפטית בה החוק מכיר, אך משמעותה היא שלאחר כ-3 חודשים תביא הנבצרות על-פי החוק להתפטרות ראש הממשלה והממשלה כולה. נראה כי בג"ץ יצטרך להכריע בין המסורת המשפטית, שמאפיינת אותו מאז תחילת שנות ה-90 - לבין לשונו היבשה של החוק, שלא צפה את המבוך המשפטי כדוגמת בפרשת נתניהו.
ספק רב אם בג"ץ יוכל להתעלם מן הסתירה עד כדי חוסר האפשרות של ראש ממשלה המואשם בפלילים להמשיך ולכהן בתפקידו במיוחד נוכח משבר ממשלי חמור אפשרי והנזק הניכר ללגיטימציה הציבורית בדמוקרטיה.
בפרשת ראשי הערים, למשל, בית המשפט העליון קבע ברוב דעות נחרץ כי הלגיטימציה למשטר הדמוקרטי במקרים של שחיתות שלטונית תהיה מרכיב חשוב לנגד עיניו (כך דעת הרוב של השופטת מרים נאור מול דעתו החולקת במיעוט של הנשיא דאז, גרוניס). מובן כי בתקופת ביניים, שלאחר הגשת כתב אישום וקודם שימוע, הכף נוטה להחלטת בג"ץ שלא לחייב התפטרות מיידית, אך היגיון הדברים יכול ויחייב הצהרה על נבצרות משפטית מלכהן כראש ממשלה.
הכותב הוא פרופסור למשפטים והמשנה לרקטור אוניברסיטת חיפה
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בתיקי נתניהו מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.