פרינג עולה למגרש התרופות החדשניות: "יש לנו היום יותר כסף להשקיע במוצרים"

חברת פרינג השווייצרית, שצמחה בזכות אסטרטגיה של שיפור חוויית המטופלים בתרופות קיימות, מתמקדת היום בתחום חיידקי המעי ולא חוששת להיכנס גם לשוק טיפולי הסרטן התחרותי • מישל פטיגרו, עד לאחרונה נשיא החברה והיום יו"ר החטיבה האמריקאית שלה, מבטיח לא להזניח את חוויית המשתמש ומודה כי מחירי התרופות גבוהים, אבל לאו דווקא באשמת חברות התרופות

חברת פרינג השווייצרית היא מקרה מבחן מעניין בענף הפארמה. בתוך כמה עשרות שנים, על בסיס השקעה פרטית של משפחה אחת, היא הפכה משחקן חסר משמעות כמעט בזירה הבינלאומית לחברה שרושמת הכנסות של 2 מיליארד דולר בשנה. רק כדי לסבר את האוזן, חברות ביומד צעירות בישראל לרוב חושבות איך להגיע להכנסות של עשרות מיליוני דולרים ולהתייצב (או להימכר). תכנון ארוך טווח יותר הוא חלום רחוק מבחינתן. אבל אם חברה אחת או שתיים יצליחו להגיע למצב שבו נמצאת פרינג היום, הדבר עשוי להשפיע על התעשייה כולה. 

באופן חריג קצת, הקפיצה הגדולה של פרינג נעשתה לא בעקבות הימור על תרופה רבת מכר אחת אלא דווקא באמצעות שיפור חוויית המשתמש של מוצרים ותיקים יותר - מהלך שהוא בהחלט בטווח השאיפות הסביר גם מבחינת חברות ישראליות. לפני שנה הבאנו כאן את סיפורה של BTG, חלוצת הביוטק הישראלית שפרינג קנתה ("הביוטכנולוגיה יכולה לספק תעשייה, אבל אנחנו לבד כאן"), וכעת אנחנו מביאים את הצד השני של הסיפור. 

"כשהצטרפתי לפרינג, היא הייתה חברה של 300 מיליון דולר הכנסות", מספר מישל פטיגרו, שפרש לאחרונה מתפקיד נשיא החברה ומכהן כעת כיו"ר החטיבה האמריקאית שלה. למעשה, הוא זה שהוביל את המעבר של פרינג מחברת תרופות צעירה לתאגיד בינלאומי. פטיגרו, קנדי במקור, החל את הקריירה שלו בפרוקטר אנד גמבל, בחטיבת התרופות ללא מרשם של החברה, ולאחר מכן כיהן במשך כ-23 שנה בחברת BMS. לאורך השנים והתפקידים, התגורר באינדונזיה, יפן, מלזיה, דנמרק, פריז ובריסל, ובעת שכיהן כנשיא פרינג, התגורר בשווייץ. "אני כנראה האדם הכי מבוגר היום בפרינג, שהיא עצמה בת 69 סך הכול", הוא צוחק. 

כשהגעת לפרינג לפני 18 שנה, כבר ידעת שהשאיפה היא להפוך לחברה של 2 מיליארד דולר, או שחשבתם בעיקר על הצעד הבא ועל הישרדות בשוק הקשה הזה?

"כשהגעתי, רציתי להפוך את פרינג לחברה של 10 מיליארד דולר! אבל הכלים שעמדו לרשותי היו מוגבלים. היו מעט מאוד מוצרים בצנרת של החברה, ידענו שנצטרך לצמוח ולהשקיע בעתיד שלנו במקביל. ההחלטה שלי הייתה לחדש סביב המוצרים הקיימים, כלומר, להעניק להם מאפיינים חדשים ולהסב אותם לשווקים נוספים. היום המוצרים הכי נמכרים שלנו הם המוצרים הכי ותיקים, חלקם בני 25-30. רוב החברות מוותרות על תחזוקה של מוצרים כאלה כי הן רוצות להשקיע במוצרים שיש עליהם פטנט ומתח הרווחים שלהם הרבה יותר גדול, אבל המוצרים שלנו שלא היו עליהם פטנטים הביאו אותנו למקום שאנחנו נמצאים בו. הפכנו למומחים לניהול מעגל החיים של המוצר".

"חייבים לשים דגש על חוויית המטופל"

אחת הדוגמאות היא המוצר פנטסה, המיועד לטיפול במחלת המעי הדלקתי (קוליטיס). "כשהצטרפתי לפרינג, החברה מכרה קפסולות של 500 מיליגרם, והחולים נדרשו לצרוך 8-10 קפסולות ביום, לכל החיים, ואלה לא קפסולות קטנות. החולים שנאו את זה", מספר פטגרו. "אחרי כמה בדיקות הבנו שניתן למכור את החומר, במקום בקפסולה, במעין שקיק, שאפשר לצרוך עם האוכל פעמיים ביום, כי יש בו פי שניים מהחומר. אחר כך עשינו רפורמולציה של החומר, שאפשרה להוסיף חומר פעיל בכל גרם, עד שהגענו למצב שבו אפשר ליטול אותו פעם ביום.

"חברות אחרות אולי יאמרו, זה נחמד אבל לא קריטי בסופו של דבר אם נוטלים את התרופה פעם ביום או פעמיים או שמונה, העיקר שהמוצר עובד. אבל יש יתרון קריטי לפעם ביום, והוא ההיענות לטיפול. המחירים של המוצר אולי ירדו, אבל המשתמשים מתמידים לאורך שנים או לאורך כל החיים, ואנחנו מצליחים לשמור על נתח השוק שלנו".

פנטסה אינו משווק כיום בארה"ב. "בזמנו היינו עניים מכדי לבצע את הניסויים הקליניים בגרסאות החדשות של המוצר בעצמנו, והשותפים שלנו בארה"ב בחרו שלא לעשות זאת. בעיניי הם פספסו את ההזדמנות, אבל זו החלטה שלהם".

דוגמה אחרת היא מונפור, מוצר המיועד לטיפולי פוריות שהפך נוח יותר להזרקה ולהכנה בבית. "כשחושבים על מוצרים שיימכרו שנים רבות, חייבים לשים דגש על חוויית המטופל. אם החולים מרוצים, הם יחזרו אליך", אומר פטגרו. במקביל, החברה דאגה להראות תוצאות. "אנחנו העזנו ועשינו ניסוי קליני שיווקי שהשווה את מונפור עם המתחרה המוביל שלו, גונל F, שנמכר במחיר גבוה. התוצאות היו מאוד טובות מבחינת מונפור והגישה של הרופאים השתנתה".

"הייתה משמעות לשם של BTG"

בשנת 2005 רכשה פרינג את BTG, שהייתה אתר הייצור של הורמון גדילה ומוצרים נוספים. "סאביינט, החברה האם של BTG, פנתה אלינו והציעה שנרכוש את החברה", משחזר פטיגרו. "היינו אז חברת השיווק שלהם באירופה ובאסיה. כשהם פנו אלינו בפעם הראשונה, לא התלהבתי מהרעיון, אבל לאחר זמן מה השתכנעתי. לרכישה היו שלוש סיבות עיקריות: מבחינת המוצר שכבר שיווקנו, היה נראה לי נכון לעשות את האינטגרציה המלאה. הסיבה השנייה הייתה הרצון שלנו להתפתח בתחום הביוטק, כלומר לייצר תרופות בתוך תאים חיים - שיטת ייצור שבינתיים הפכה לגישה הנפוצה בפיתוח תרופות חדשות, לעומת סינתזה כימית. ל-BTG היו יכולות מלאות בתחום הזה. והסיבה השלישית - היה אז לחברה מוצר שכבר אושר  אך עדיין לא הושק בארה"ב, החומצה ההיאלורונית, שעד היום הוא מרכזי מבחינתנו". 

BTG נמכרה ב-80 מיליון דולר נוסף על אבני דרך ותמלוגים. "לפני הרכישה היה לי חשוב לוודא שהמנהיגות של החברה יכולה לקחת אותה הלאה ותואמת את שלנו. היה לי חשוב להשאיר את BTG עצמאית במידה. בחרנו לשמור על שמה כי היה לה מוניטין בשוק הישראלי".

ישראל היא לא שוק גדול עבור המוצרים האלה.

"המוצרים אכן משווקים תחת המותג של פרינג ומבחינתי BTG היום היא חלק בלתי נפרד מפרינג, אבל מבחינת העובדים הקיימים והפוטנציאליים, מבחינת התקשורת בישראל, ל-BTG הייתה משמעות. שמירת השם אותתה על כך שבכוונתנו לשמר את התרבות של BTG, וכך עשינו, וגם הגדלנו את כוח האדם. בשנים האחרונות ביצענו גם רכישה גדולה בסקוטלנד ונקטנו שם אותה הגישה".

היום BTG מעסיקה 300 עובדים. לאחרונה הושקעו בהרחבתה עוד 15 מיליון דולר, במסגרת החלטה של פרינג לייצר את מוצרי הביוטק שלה רק בישראל. דב קנר הישראלי הוא האחראי על התקשרות עם סטארט-אפים בשלבים ראשונים. "הוא יושב בישראל ומעסיק קבוצה של סקאוטרים שמחפשים טכנולוגיות גם בישראל וגם מחוץ לה. לא קל לבחור את המוצר האחד מתוך מאה או יותר שיצליח, אבל למזלנו דב מבין בזה מאוד, גם בהערכה מה יצליח וגם בהבנה מה מתאים לנו".

מתמקדים במיקרוביום

פרינג מתמקדת היום בתחומי הפוריות, האורולוגיה והגסטרו-אנתרולוגיה. לאחרונה, ביצעה רכישה ראשונה בתחום המיקרוביום (תמהיל חיידקי המעי) - של חברת רוביוטיקס. החברה הוקמה על רקע הצלחתן של פרוצדורות השתלת צואה, שנועדו להחליף את תמהיל חיידקי המעי והצליחו לרפא את המחלה הזיהומית הקשה C. Diff. רביוטיקס פיתחה גרסה נקייה יותר ומוכנה מן המדף להשתלת הצואה, עם חיידקים חיים. המוצר נמצא בשלב 3 של הניסויים הקליניים. בישראל השקיעה פרינג בחברת MyBiotics, שפועלת על ידי הפיכת חיידקים "טובים" לעמידים יותר במעי.

"אנחנו מאמינים שהמוצרים בתחום המיקרוביום ישפיעו על מחלות רבות נוספות", אומר פטיגרו. "יש עדויות לכך שהמעי הוא באמת האחראי ל'תחושת הבטן' שלנו, כלומר שהמעי והמוח מחוברים דרך מערכת העצבים ושהשפעה על חיידקי המעי יכולה להשפיע באופן עקיף גם במחלות שאנחנו מזהים עם מערכת העצבים. העתיד יראה עד כמה הגישה הזאת אכן ישימה".

פטיגרו אומר שהוא אינו חושש להיכנס גם לתחום הסרטן התחרותי מאוד. "אנחנו מגיעים לתחום הזה על רקע הבנה עמוקה של השוק האורולוגי, ולכן התרחבות לתחום האורו-אונקולוגי הוא לא קפיצה כל כך גדולה בעינינו", הוא אומר.

מוצר החברה בתחום הזה, הנמצא בשלב 3 של הניסויים הקליניים, מתחרה במוצרים הנמצאים כיום בצנרת של חברת יורוג'ן הישראלית, שהיו"ר שלה הוא פרופ' אריה בלדגרין. "המוצר שלנו הוא תרפיה גנטית ושל יורוג'ן הוא כימותרפיה משופרת. בכל זאת תהיה תחרות, אף שהשוק ענק. אנחנו מאמינים שהמוצר שלנו הוא הטוב ביותר. הזמן יגיד מי יגיע לשוק ומי ינצח בו".

המוצרים האלה הם חדשניים מאוד לעומת גישת "שיפור הקיים" שהובילה לצמיחתכם.

"יש גבול לשיפור הקיים. גם היום יש לנו יותר כסף להשקיע במוצרים חדשניים באמת. בזמנו לא הייתה לנו ברירה. אבל לא נזניח את הדגש על חוויית המשתמש של החולים".

מה החזון שלכם להמשך?

"אני מאמין שצריך לחזק את החוזקות שלך ולא רק לשפר את החולשות שלך ולכן אני מקווה שגם בעתיד הצמיחה העיקרית תגיע מתחומי הפוריות, האורולוגיה והגסטרו. בתחום הפוריות בארה"ב, רק כ-10% מהנשים הזקוקות לטיפול אכן מקבלות טיפול מספק. זו שאלה של נגישות לטיפול וגם של איכות הטיפול. צריך לשפר את שניהם, וגם את הנוחות".

אם מדברים על נגישות, האם אתם מסכימים שמחירי התרופות אכן מוגזמים?

"עלות פיתוח התרופות היא עדיין הסיבה המובילה למחיר התרופות, ואי-אפשר כרגע לשנות אותה, אבל זה לא כל הסיפור. הביקורת היא בעיקר לגבי מחירי התרופות בארה"ב. היא נושאת עליה את רוב העול של מחירי התרופות ובעצם מסבסדת מדינות אחרות. המחירים של התרופות באירופה ובאסיה יצטרכו לעלות כדי שהמחירים בארה"ב יוכלו לרדת, ובצדק, זה תהליך שאין מנוס ממנו. עם זאת, גם בארה"ב, חברות הביטוח הן שגובות תשלום והמחיר הנקוב הוא לא באמת המחיר שהן משלמות, כי הן מקבלות החזרים שונים מחברות התרופות. הצרכנים מקבלים חזרה רק מעט מאוד מהסכום הזה, כך שחלק מהטענות צריכות להיות מופנות בכלל לחברות הביטוח.

"לנו יש יתרון בכך שפרינג היא חברה פרטית, משפחתית. הגישה הזאת משפיעה על הרצון שלנו לפעול במדינות רבות, גם כאלה שלא מניבות רווח מיידי, ולהשקיע לטווח הרחוק, גם על חשבון הרווח המיידי. אני מרגיש שהגישה הזאת מחלחלת גם ליחס לעובדים בתוך החברה. נהוג להתייחס אליהם כאל בני אדם. אם מישהו לא מתאים לתפקיד אחד, אולי אפשר להעבירו לתפקיד אחר".

האם מהפכת הביג דאטה שתאפשר איסוף מידע מהעולם האמיתי לגבי פעילות תרופות תוכל לעזור בהפחתת עלויות הפיתוח?

"מאגרי המידע המתהווים מטרידים חלק מחברות התרופות הגדולות, כי הם עשויים לאפשר לזהות אילו תרופות הן המשפיעות ביותר בטווח הארוך. אולי נגלה שדווקא התרופות הישנות, שהפטנט עליהן פג, הן הטובות ביותר".