מבקר המדינה יוסף שפירא / צילום: אוריה תדמור
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, לא יבדוק את הנסיבות שליוו את רכישת הצוללות והספינות מתאגיד טיסנקרופ הגרמני - אותן נסיבות העומדות בלב חקירת פרשת הצוללות (תיק 3000). זאת, לבקשת היועמ"ש כי יימנע מבדיקה כאמור - כך עולה ממכתב תגובה ששיגר מבקר המדינה לתנועה לטוהר המידות, במסגרתה הוא דוחה את בקשתה לבחון את כל הנסיבות האופפות את פרשת הצוללות.
המבקר מציין בתגובתו כי ב-13 לפברואר 2019 הוא אמנם הודיע ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כי בכוונתו לבדוק את נושא הרכש של הצוללות והספינות, אך נוכח החקירות שנערכו באותה עת באותו נושא, הוא ביקש לדעת האם קיימת עדיין מניעה לערוך בדיקה כאמור. ב-3 במרץ 2019 השיב היועמ"ש למשרד מבקר המדינה, ולאור תשובתו, משרד המבקר מנוע מלהיכנס לביקורת בנושא.
המבקר אינו מפרט את נוסח תשובת היועץ המשפטי לממשלה, אך עולה כי היועמ"ש הבהיר למבקר כי עליו להימנע מעריכת בדיקה של הפרשה שממצאי החקירה בה מצויים בימים אלה בידי הפרקליטות, לצורך הכרעה האם להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בה.
במסגרת פרשת הצוללות נחקרו ההליכים שקדמו וסבבו את רכישתם של 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות. נציג טיסנקרופ בארץ, מיקי גנור, חתם על הסכם עד מדינה; ראש הממשלה בנימין נתניהו העיד בחקירה מספר פעמים, וכך גם צמרת הממשל באותה תקופה - ובהם חבר הכנסת יאיר לפיד והשר לשעבר משה (בוגי) יעלון.
בנובמבר אשתקד הסתיימה חקירת פרשת הצוללות, ופורסמו המלצותיה הדרמטיות של המשטרה להעמיד לדין את החשודים שנחקרו - דמויות בולטות בכוורת המקורבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהם בן-דודו, עו"ד דוד שמרון; השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד, אליעזר (מודי) זנדברג; ודוד שרן, שהיה ראש מטה משרד ראש הממשלה. לצידם, מככבים בהמלצות המשטרה על העמדה לדין בפרשה דמויות הבולטות בזירה הביטחונית: קציני הצבא הבכירים לשעבר המעורבים בפרשה לכאורה - תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש ואלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום.
בעקבות ההמלצות בתיק, פנתה התנועה לטוהר המידות למבקר המדינה בדרישה שיפתח בבדיקה מקיפה של הפרשה, לאחר שלטענתה יש לבדוק לעומק את תהליכי קבלת החלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון.
התנועה טענה כי יש לבדוק גם קיומם של מינהל תקין וסדרי שלטון בעניין התנהלות הרכש הביטחוני ומעורבות גורמים נוספים ורכישת הצוללות והאניות, שלא על דעת שרי הביטחון ומערכת הביטחון. עוד ביקשה התנועה לבדוק גם את החשד שהאישור שניתן לגרמניה למכור למצרים צוללות מתקדמות ניתן שלא בסמכות.
המבקר התבקש לבדוק גם את ניגודי העניינים בהעסקתם של שליחי ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון ועו"ד יצחק מלכו, וכן את ההחלטה על אי-מעורבותו של ראש הממשלה בפרשה.
נזכיר כי בסוף השבוע, בעיתוי מעניין במקביל לפרסום המלצות היועמ"ש בנוגע לחקירות נתניהו, בג"ץ דחה את העתירה שהגישה התנועה לטוהר המידות נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משטרת ישראל וראש הממשלה, בבקשה לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו באזהרה כחשוד בפרשת הצוללות (פרשה 3000).
התנועה לטוהר המידות טענה בעתירה כי בחקירה הפלילית שהתקיימה ביחס לפרשת 3000 נפל פגם מהותי וחמור, עת נקבע עם פתיחת החקירה כי ראש הממשלה אינו חשוד בפרשה. מדובר בעתירה שלישית שהגיעה אל פתחו של בית המשפט העליון בבקשה לפתוח החקירה נגד נתניהו בפרשה - והשלישית שנדחתה.
שופטי העליון קבעו, בין היתר, כי "נכון לעת הזו ועל-פי המידע שלפניהן, סבורות רשויות החקירה כי אין בסיס ראייתי המצדיק את חקירת ראש הממשלה בפרשה. נכון לעת הזו, אנו סבורים, על בסיס החומר שהביאו הצדדים לפנינו, כי לא מתקיימים התנאים יוצאי הדופן המצדיקים התערבות בהחלטה שקיבלו רשויות החקירה בעניין זה".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד החשודים בפרשת הצוללות עודם בראשיתם. לא הוגש נגדם כתב אישום, כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.