גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המחלקה הכלכלית במשרד התקשורת ביצעה השתלטות עוינת"

חיים גרון, עד לאחרונה סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת, אומר בראיון ל"גלובס": "המשרד זנח את כל האמצעים הרגולטוריים שהיו בידיו, התחרות הפכה לדת; במשרד לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה" • על שוק הסלולר: "לצמצם לשתי רשתות בדור החמישי, אחרת כולם ימשיכו להפסיד כסף"

חיים גרון/ צילום: שלומי יוסף
חיים גרון/ צילום: שלומי יוסף

בנובמבר האחרון, פורסם ב"גלובס" כתב אשמה חריף של חיים גרון, סמנכ"ל בכיר טכנולוגיות עתידיות וסייבר במשרד התקשורת. גרון מתח ביקורת על מדיניות משרד התקשורת תוך שהוא מביע חשש כבד למצבה של ישראל בתחום תשתיות התקשורת. "תחרות מחירים חריפה היא בבחינת פירות באושים שהובילה לעצירת השקעות ולדרדורה של ישראל בכל המדדים ההשוואתיים לעולם", אמר אז.
גרון, שפרש לאחרונה ממשרד התקשורת אחרי 20 שנה, עבר במהלך תקופתו במשרד 13 שרי תקשורת ו-8 מנכ"לים. כמי ש"ראה כבר הכל", הוא מצביע כעת בראיון ל"גלובס" על הגורמים המרכזיים לטענתו שהביאו את שוק התקשורת למשבר.

"ב-10 השנים האחרונות הייתה השתלטות עוינת של המחלקה הכלכלית במשרד התקשורת, בגיבוי של המחלקה המשפטית באופן שהאיזון בין השקעות לבין תחרות בעיניי הופר בצורה קשה", הוא אומר. "המשרד זנח את כל האמצעים הרגולטוריים שהיו בידו, פרט לאמצעי התחרות, והתחרות הפכה כמעט לדת. וכך נזנחו אפשרויות אחרות, וזה בא על חשבון השקעות. הקושי הגדול ביותר בענף היום הוא היעדר השקעות".

גרון אומר כי "נכנסנו לפיגור מאוד גדול בדור הרביעי, וכל זה כי לחברות שצריכות להשקיע הרבה מאוד לא נשארו אמצעים להשקעה. זו תולדה לא רק של תחרות, אלא גם של כישלון באכיפה. הרעיון להכניס תחרות בעולם הישן של שלוש החברות הסלולריות הגדולות שחיו בשיווי משקל אנטי-תחרותי עם מחירים מאד גבוהים היה רעיון נכון, והכנסה של שני מתחרים - מירס (לימים הוט מובייל) וגולן טלקום - כתחרות נוספת לשבור את שיווי המשקל הזה היה נכון. אבל התחרות הייתה צריכה להיות מבוססת תשתיות. הוט מובייל אכן השקיעה, אבל גולן לא. למעשה היא הפרה את רישיונה באופן שיטתי, ולא רק שלא מילאה את חלקה בהקמת רשת, אלא ברגע שקיבלה את הערבות בחזרה - היא התחילה לפרק גם את המעט שהקימה".

שם אתה רואה את נקודת השבר?

"כן. אילו גולן טלקום הייתה צריכה באמת להשקיע ברשת היא ממילא לא הייתה יכולה להוריד את המחירים בענף לרמה כה נמוכה שלא מאפשרת השקעות. התופעה הזאת לא נעלמה מעיני המשרד, אבל משיקולים כאלה ואחרים, אולי אף של פופוליזם, היה מאוד נוח שהמחירים ירדו ל-30 שקל לחודש".

ישבת בדיונים ואמרת את דעתך?

"גם התחרות וגם הפרסונות שהיו השתלטו על השיח במשרד. אני יכול להגיד שבאותה תקופה לא היה שיח".

לא היה שיח גם בתקופת אבי ברגר כמנכ"ל?

"כן. לא היה שיח גם ברמת המנכ"ל וברמת השר".

מצד אחד אתה אומר שהמחלקה הכלכלית והמשפטית השתלטו על השיח במשרד. מצד שני, אתה אומר שבמקרה של ברגר זה רק הוא והשר.

"התחושה הייתה שזה המצב. שלא יהיה שום ספק - מבחינתי לא הייתה לבזק שום בעיה לבצע את רפורמת השוק הסיטונאי, אבל חשבתי שלא נכון לעשות את זה - לא מפני שהם לא יכולים, אלא מפני שחשבתי שזה מסבך את המערכות ויכניס אותנו לעימותים בלתי סופיים מול בזק ונצטרך להיות גננת. אפשר היה לפתור את זה במחיר ראוי שבזק תקבל, ומבלי שייאלצו אותה למכור למתחרים במחיר שהוא פחות מהרווח שלה".

איך אתה רואה את התיקון בשוק הסלולר?

"אני חושב שהקושי הגדול היום הוא לא בקיומן של הרבה חברות, אלא בקיומן של שלוש רשתות. מדינה קטנה כמו ישראל לא זקוקה לא מבחינה בטחונית וטכנולוגית וכלכלית לשלוש רשתות, ובעיניי התיקון צריך להיות לפחות בדור החמישי למעבר לשתי רשתות, ושכל החברות בארץ ישתמשו באותן רשתות. זה יחסוך שליש מהעלויות".

אתה התנגדת לשוק הסיטונאי, אבל בלעדיו לא הייתה תחרות בטלוויזיה.

"בשביל לייצר תחרות בטלוויזיה על גבי רשת האינטרנט, לא היה צריך ללכת לפיתרון כל כך מהפכני דרסטי של שוק סיטונאי. אפשר היה לגרום לכך שהחברות ישלמו הרבה פחות על תעבורת האינטרנט, ואז יעבירו טלוויזיה כמו שהן עושות היום. הצלחתי לשכנע את השר אריאל אטיאס בזמנו אחרי ביקור באחת החברות ולבחון את המודל הזה ברצינות. הוא קיבל את העמדה הזאת, יצא שימוע, כמובן שבזק והוט מאוד התנגדו, אבל השימוע התאדה".

אתה נגד ביטול ההפרדה המבנית היום, למה?

"יש את המשפט המפורסם שאומר 'אם זה עובד - אל תתקן את זה'. ההפרדה עבדה, התפתח כאן שוק תחרותי בכל תחום. השוק הסיטונאי נועד בעצם בין היתר לאפשר ביטול ההפרדה המבנית. אבל אני לא מתגנדר בהצלחה הגדולה שכמה מאות אלפי מנויים עברו לשוק הסיטונאי. הם נשארו בסופו של יום עם התשתית של בזק והוט".

"דיבורי סרק במשרד התקשורת"

אנחנו נדרשים להשקעות כבדות מאוד בתשתיות תקשורת. זה אפשרי תחת מדיניות של שוק סיטונאי?
"אם אני מסתכל על התחום הקווי, אז בהחלט לשוק הסיטונאי יש השפעה דרמטית על המוטיבציה של חברות התשתית להשקיע בשדרוגי הרשת. המצב האבסורדי שנוצר בענף התקשורת הוא שאיפה שיש תחרות עזה, שזה שוק הסלולר, אין כסף להשקיע בשדרוג הרשתות. ואיפה שיש כסף, והרבה, לבזק וגם להוט אין מוטיבציה בשדרוג הרשתות בין היתר בגלל השוק הסיטונאי. חשבתי שבעת הזאת לתת לבזק ארכה של כמה שנים להפעיל את השירותים ואח"כ לעשות חשיבה לגבי המתחרים שגם הם בעצמם פורסים במקומות חדשים ששם אין בעיית תשתיות. אבל בסיטואציה הנוכחית להגיד דברים כאלה במשרד התקשורת אלו דברי כפירה".

"כשתחרות הפכה מבחינה תפיסתית לדת, אז ככה זה נראה. אי אפשר לשקול שום דבר אחר או רעיון אחר שיוצא מהקופסה, ולכן הדיבורים הם דיבורי סרק. הגישה של קיום התחרות בכל מחיר היא בעיני גישה מוטעית, כי לפעמים לפחות לתקופות מסוימות צריך לשקול דברים אחרים, ושני הדברים האלה לא הולכים ביחד".

תגובת משרד התקשורת: "מר חיים גרון שימש בתפקידים בכירים לאורך שנים במשרד ותרומתו למשרד ידועה. אנו מאחלים לו הצלחה בהמשך דרכו. משרד התקשורת פועל להובלת תשתיות ושירותי התקשורת בישראל לעידן הדיגיטלי, באמצעות מגוון רחב של אמצעים העומדים לרשותו".

על פרשת 4000: "התחושה הייתה שפילבר הוא איש של פשרות"

באופן טבעי, חיים גרון ראה מקרוב את ההתפתחויות במשרד סביב פרשת תיק 4000, גם כמי שעבד בצמוד למנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר. אבל הוא מעדיף שלא להיכנס לתוך הסיטואציה יותר מדי. "אני לא יכול להתייחס. אני עו"ד, אני מאמין בשלטון החוק, ואני מאמין בחזקת החפות של כל מי שמעורב".

בכל זאת עבדת עם שלמה פילבר, שהפך לעד מדינה בפרשה, מה אתה יכול להגיד לי על העבודה איתו ועל התקופה שלו במשרד?

"כשפילבר הגיע למשרד הוא שינה את המגמה שהייתה לפניו - מהתנהלות של אכיפה ואיום בסנקציות וסנקציות כלפי בזק, למדיניות של בוא נעשה איתם דיל, מתוכך כוונה שתהיה סיטואציה של 'ווין-ווין' לטובת הציבור ולטובתם, וכך נגיע למטרה. ולכן הוא חיפש כל הזמן הסכמות, במקום אכיפה וסנקציות. הגישה הזאת, לפחות על ידי חלק מבכירי המשרד, לא נתפסה אז כגישה בלתי לגיטימית, ובלבד שהיא תביא את התוצאות המקוות".

והיא הביאה?

"במבחן התוצאה היא לא הביאה. אבל המצג שהציג היה כזה שהוא הצטייר כאיש של פשרות, וכאיש שמחפש את ההסכמה במקום העימות".  

עוד כתבות

הנשיא טראמפ נפגש עם מזכיר ההגנה, מארק אספר, על ספינה שהוסבה לבית חולים צף / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

דעה: אמריקה נקרעת בין מכחישי המגפה, מקריבי הזקנים ושונאי המומחים

הם מדלגים על שידורי החדשות הדיכאוניים, נחושים להמשיך לנהל את חייהם כפי שהתנהלו עד עתה ובטוחים שהתקשורת מגזימה כדי להפיל את הנשיא טראמפ במרוץ לנשיאות ● הקורונה פורמת את התפרים של המארג החברתי בארה"ב, שמעולם לא היו עבים דיים

מגרש מכוניות של אלבר / צילום: איל יצהר

שוק הרכב מציג: תאונת דרכים בהילוך איטי

עננים קודרים מרחפים מעל ענף הרכב הישראלי ● התחזית האופטימית מדברת על ירידה של כ-20% במכירות השנה ועל צמצום משמעותי באשראי הצרכני לרכישת רכב ● התחזית הפסימית חוזה תגובת שרשרת שעלולה למוטט הר אשראי בגובה של יותר מ-20 מיליארד שקל

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

החוזים בניו יורק צונחים בהמשך לרבעון הגרוע מעולם ל-S&P 500

מדד הייצור בגוש האירו נפל לשפל של 92 חודשים; התכווצות בפעילות הכלכלית באיטליה וספרד לפי נתוני PMI ● באסיה מדד הניקיי היפני צנח ב-4.5% בצל נתוני מאקרו מאכזבים

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

עלייה נוספת במספר המתים מהנגיף בצרפת, בלגיה והולנד

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

יאיר לפיד, כחול לבן / צילום: תמר מצפי

האם הממשלה המסתמנת כפולה מאלה של ספרד, גרמניה וצרפת?

בפוסט ויראלי של לפיד מגמדת ממשלתנו המסתמנת 6 ממשלות אחרות. בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ד"ר יאיר שינדל / צילום: תמר מצפי

לא להגן עליכם - אלא מפניכם: "תלבשו מסיכות בשביל הערבות ההדדית"

ד"ר יאיר שינדל, שותף בקרן aMoon: "אם כל אחד מאיתנו שעדיין חייב לצאת מביתו יתייחס לעצמו בתור כור אטומי פוטנציאלי שיכול לעשות נזק לסביבתו, ולכן עליו לכסות את פניו ולחטא את סביבתו אחריו גם כשהוא בטוח שאינו חולה - ייתכן שיהיה בכך כדי להפחית משמעותית את קצב ההדבקה"

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

מייסד ביו נקסוס משיב מלחמה: קרן השקעות בינלאומית היא שהביאה לקריסתנו

בתגובה לתביעת קרן ספרינגטייד בגין גניבה וזיוף, טוען מייסד חברת הסייבר הרפואי, ציקי קורלנד-פוקס, כי הקרן הביאה במו-ידיה לאובדן כל השקעתה בביו נקסוס

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

5,591 נדבקים בקורונה בישראל; מספר הקורבנות עלה ל-21

5,129 מהחולים בישראל במצב קל ו-97 במצב קשה, מתוכם 76 מונשמים ● היקף הנדבקים בנגיף הקורונה ברחבי העולם עומד הבוקר על 859,431 איש ● בארה"ב יש את מספר החולים הגבוה ביותר ● קופות-החולים יפתחו מרכזים ומרפאות לבדיקות קורונה במגזר הערבי

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: תוכנית כלכלית עם מחלות רקע

בעצם זו לא תוכנית כלל ● אין בה חשיבה מורכבת או ראייה קדימה. אין בה תפיסה בה נפגשים צעדים פיסקליים, פיננסים, משפטיים ומבניים למקשה אחת. שלא לדבר על שיקולים חברתיים ואתיים ● דעה

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

10,000 בדיקות ביום בסכנה: ההסכם בין משרד הבריאות למיי הריטג' בסימן שאלה

מיי הריטג' הייתה אמורה להקים מעבדה שתחל לפעול בתוך שבוע וחצי ● משרד הבריאות: "לא נחתם הסכם, אלא מזכר הבנות. אנחנו בוחנים את הדברים מחדש"

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ענבל מרמרי

היום שאחרי הקורונה: במינהל התכנון הקימו צוות חשיבה עתידית

בימים האחרונים החל לפעול במינהל התכנון שבמשרד האוצר צוות להיערכות תחום התכנון לתקופה שאחרי המשבר ● סמנכ"ל לנושאים אסטרטגיים במינהל התכנון: "זה מגה-אירוע שישנה דברים"

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

טראמפ: חבילת סיוע רביעית בגובה 2 טריליון דולר צריכה להתרכז בתשתיות

נשיא ארה"ב בונה על כך שטריליוני הדולרים יגיעו מהלוואות ● "אנחנו הולכים ללוות את הכסף הזה בריבית אפס. תשלומי הריבית שלנו יהיו כמעט אפס, ונוכל ללוות לטוח הארוך. אנשים רוצים להיות מושקעים בארה"ב"

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

בעיצומו של משבר הקורונה: הושלם גיוס האג"ח הגדול ביותר אי-פעם

מהאוצר נמסר כי עיתוי ההנפקה והיקפה נקבעו בעקבות ההחלטה על תוכנית סיוע ממשלתית נרחבת בהיקף 80 מיליארד שקל ● בהנפקה לקחו חלק למעלה מ-400 משקיעים שונים מכ-40 מדינות

בתי קפה סגורים בצרפת לאחר שראש הממשלה הורה להשבתה כוללת / צילום: Rafael Yaghobzadeh, Associated Press

צרפת: חולים קשים מפונים מפריז בגלל מצוקת מקום בבתי החולים

בריטניה: מי שחווה אובדן חוש ריח בנוסף לתסמינים אחרים – צריך לבודד את עצמו ● גרמניה: גיל הקורבנות הממוצע של חולי קורונה – 80

מטוס ארקיע בבנגקוק במהלך מבצע החילוץ / צילום: רפי קוץ

בשעה טובה: מדוע "טיסת החילוץ" שיצאה מהודו הייתה מאתגרת במיוחד

וגם: ישי פרוינד מונה למנכ"ל eBay ישראל ● השיחה

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

פשרה בתביעה הנגזרת: אינטרנט זהב תשיב לביקום 22 מיליון שקל

הושגה פשרה בתביעה הנגזרת נגד ביקום בשל הדיבידנד בסך 113 מיליון שחילקה באופן אסור ● במסגרת ההסדר, שעדיין כפוף לאישור ביהמ"ש, נקבע גם כי עורכי הדין יקבלו 3 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

80 מיליארד שאלות ותנאים: “גלובס” בעקבות תוכנית הסיוע הגדולה אי פעם

התוכנית שפרסם האוצר לחילוץ המשק ממשבר הקורונה רצופה הסתייגויות, תנאים וניסוח רשלני • היא נבנתה מבלי לדעת מתי ייגמר המשבר ומה יהיה גובה הגירעון שיאושר, וניכר בה הלחץ של הפוליטיקאים על הדרג המקצועי לקבל בתוך שבוע תוכנית עם סכום מפוצץ שירגיע את הציבור

ניר גולדנשטיין / צילום: תמונה פרטית

"כולנו רק מחכים לחזור לשגרה, אבל זו לא תהיה אותה שגרה"

ניר גולדנשטיין, שמייצג בעלי דירות בתהליכים של פינוי-בינוי: "קיווינו לטוב, אבל התבדינו כי ראינו שהטבעת הולכת וסוגרת על כולנו"