אילהן עומאר / צילום: רויטרס
אין ספק שבחלומותיה הפרועים ביותר לא דמיינה אילחאן עומאר שיעלה בידה לקטוף הישגים פנטסטיים כאלה. בתוך פחות מחודשיים נעשתה הצירה הדמוקרטית הטרייה בבית-הנבחרים לאחת מהמחוקקות הידועות ביותר בארה"ב. תמונתה, תמיד עם חיג'אב ססגוני, מופיעה בעמודים הראשונים של העיתונים הגדולים והיא מככבת בערוצי החדשות, בעוד שצירים שמשרתים שנים בקונגרס בקושי מוכרים באזורי הבחירה שלהם.
מה שחשוב יותר - הצירה המוסלמית האנטי-ישראלית ו/או אנטישמית הזו, שתומכת ב-BDS, הצליחה לחולל זעזוע במפלגתה. במקום להתמקד בקמפיין החקירות הצולבות נגד דונלד טראמפ, שאמור לקעקע את נשיאותו, נאלצת המפלגה הדמוקרטית לבזבז זמן ואנרגיה יקרים על מאמצים לרסן את המחוקקת ממיניסוטה, שהפכה התבטאויות נגד מדיניות ישראל בשטחים (או נגד יהודים, תלוי אם מאמינים לה או למפלגתה) למכשיר יעיל לקידום עצמי.
יתר על כן, ההנהגה הדמוקרטית יוזמת הצעת החלטה בבית-הנבחרים נגד האנטישמיות, שלמעשה עוסקת רק בעומאר, בלי להזכיר את שמה. הצעת ההחלטה תועמד להצבעה היום (ד') או מחר.
עומאר אינה יושבת בשקט, כפי שאולי מצופה ממחוקק שעדיין לומד איך להתמצא במבוך המסדרונות בקונגרס. היא יודעת איך לתמרן את אמצעי התקשורת וכישורי הציוץ שלה אינם נופלים מאלה של דונלד טראמפ. עיתונאים ופוליטיקאים בוושינגטון הורגלו לעקוב אחר חשבון הטוויטר שלה. התוצאה: כמעט בין לילה נוצר קרע, שהולך ומעמיק, בין ההנהגה הוותיקה של המפלגה הדמוקרטית בבית-הנבחרים, שרבים מחבריה יהודים, לבין הבציר החדש של מחוקקים דמוקרטים - צעירים יותר, ליברליים יותר וקיצוניים יותר.
את הקרע הזה יכולה עומאר לזקוף לזכותה. זה הבייבי שלה. למפלגה הדמוקרטית הקרע הזה הוא מטרד, בדיוק כמו עומאר עצמה; לעומאר, הקרע הוא נתיב לפסגות פוליטיות. וכך, היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, שזכו - ועדיין זוכים - בתמיכה דו-מפלגתית חזקה, נעשו בבת אחת נושא שנוי במחלוקת. זאת השיגה עומאר בכמה התבטאויות חריפות, בעל ניחות אנטישמי. למשל: אייפ"ק משחדת מחוקקים להצביע בעד ישראל בשטרות של 100 דולר ("בנג'מינים", על שם בנג'מין פרנקלין שדיוקנו מופיע על השטרות האלה), או טענה שליהודים פרו-ישראלים בארה"ב יש נאמנות למדינה זרה.
טענות כאלה נשמעו תמיד בארה"ב, אך הן באו מהשוליים הקיצוניים, בימין ובשמאל. עכשיו הן יוצאות מפיה של מחוקקת, ולא סתם מחוקקת אלא חברה בוועדת יחסי החוץ של בית-הנבחרים. זו בעיה גדולה למפלגה הדמוקרטית, שנאלצת להתמודד בשנים שחלפו בהאשמות שהיא מתחילה להידמות למפלגת הלייבור בבבריטניה, וכך נוצר הקרע בתוך המפלגה.
בצד אחד של המתרס ניצבים ננסי פלוסי הפופולרית, יו"ר בית-הנבחרים, עם ותק של עשרות שנים בבית; סטנלי הויר, ראש סיעת הרוב הדמוקרטי; אליוט אנגל, יו"ר ועדת יחסי החוץ; ג'רולד נאדלר, יו"ר ועדת המשפט; ניטה לאואי, יו"ר ועדת ההקצבות ורבים אחרים, שבשבילם ישראל היא קודש הקודשים (למרות שרבים מהם, אם לא כולם, ישמחו לראות מפלה של בנימין נתניהו בבחירות באפריל).
בצד האחר - צירים כמו אלכסנדריה אוקאסיו קורטס, לטינה מפוארטו-ריקו, אולי הכוכב הדמוקרטי הנוצץ ביותר, פראמילה ג'ייפאל, צירה ממוצא הודי ו"ירוקים" אחרים, שפתוחים לביקורות נגד ישראל. הם זוכים בתמיכה חזקה מקבוצות ליברליות, כגון "דמוקרטים למען הצדק", "אם לא עכשיו", תנועה של יהודים צעירים שמטיפים לסיום הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית וג'יי סטריט, שדולה שמגדירה עצמה כפרו-ישראלית ופרו-שלום.
לטענת ה"מורדים", מעדיף הממסד הדמוקרטי למקד את האשמותיו דווקא באשה שחורה (עומאר היא בת להורים סומאליים שהגרו לארה"ב), אך הוא מתעלם מהתבטאויות אנטישמיות או גזעניות של בכירים רפובליקאים, לרבות טראמפ עצמו. וכך, אוקאסיו קורטס צייצה אתמול: "הדבר המכאיב יותר (במאמץ) לגנות את אילחאן הוא שאיש לא מנסה לגנות באותה מידה של חומרה את אלה שמשמיעים הצהרות נגד היספאנים ומיעוטים אחרים. בעימות בקונגרס, צרח לעברי ציר רפובליקאי: 'חזרי לפוארטו-ריקו'".
ובמאמץ לערער את הביטחון העצמי של הממסד הדמוקרטי, הודיעה "הוועדה לקמפיין לשינוי פרוגרסיבי", ארגון ליברלי ("שמאלני" בעברית), כי היא תתחיל לגייס כספים למען דמוקרטים שתומכים בעומאר, שאותה היא מגדירה כ"ככוכבת רוק פרוגרסיבית".
הרפובליקאים מלבים את המחלוקת הפנימית בקרב הדמוקרטים ומובילים קמפיין לסילוקה של עומאר מוועדת יחסי-החוץ. טראמפ הצטרף לוויכוח בציוץ הבא: "צירת בית-הנבחרים אילחאן עומאר שוב משמשת מטרה להתקפות בגלל הדברים הנוראים שאמרה על ישראל. קבוצות יהודיות שלחו זה עתה עצומה לפלוסי בתביעה שתוציא את עומאר מוועדת יחסי החוץ של בית-הנבחרים. יום שחור לישראל!"
עומאר לא נשארה חייבת וליבתה את האש בציוצי נגד: "נאמר לי שאני אנטי-אמריקאית אם אני לא בעד ישראל. אני סבורה שזו (גישה) בעייתית ואני לא היחידה. אני פשוט מוכנה לדבר על כך בפומבי ולחשוף את עצמי להתקפות".
הממסד הדמוקרטי סבור, שהדרך להפגין בציבור שהמפלגה רחוקה מלהיות אנטישמית בנוסח הלייבור הבריטית, היא ליזום הצעת החלטה בקונגרס בגנות האנטישמיות. הנוסח לא ינקוב בשמה של עומאר אך ייאמר בו, בין היתר, כי הקונגרס "מכיר בתוצאות המסוכנות של הנצחת סטריאוטיפים אנטישמיים... ודוחה אנטישמיות והבעות משטמה נגד הסובלנות, שמנוגדים לערכים של תושבי ארה"ב.
ההצבעה תיערך היום (ד') או מחר, ונראה שהצעת ההחלטה תתקבל ברוב גדול של צירים משתי המפלגות. אבל הקרע בתוך המפלגה הדמוקרטית לא יאוחה בקרוב האגו של עומאר לא יניח לה להנמיך את הטון.