יעקב ליצמן / צלם: אמיל סלמן
"המערכת לא תקרוס. אנחנו לא רואים אפוקליפסה, ולא חוששים שהמכונות יכבשו אותנו או ייתרו את בני האדם והרופאים", כך אמר כעת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בכנס "רואים רחוק 2030" של משרד הבריאות. בכנס משתתפים גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, מאיר כהן ואחרים, מנהלי מערכת הבריאות והכלכלן ההתנהגותי פרופ' דן אריאלי.
בר סימן טוב דיבר על הבור התקציבי במערכת הבריאות של 3 מיליארד שקל - סכום שלדבריו יש להוסיף לבסיס התקציב של המערכת מדי שנה. "כולם מדברים שהם צריכים יותר כסף", אמר בר סימן טוב, "אנחנו לא אומרים רק את זה. אנחנו גם מדברים על מאיפה יבוא הכסף. לא פופולרי בתקופת בחירות לדבר על העלאת מסים". לפי בר סימן טוב צריך להעלות את מס הבריאות בחצי אחוז. "הציבור מבין את הצורך, ומוכן לשלם יותר דמי ביטוח בריאות. החובה שלנו", המשיך בר סימן טוב, "היא לתת בתמורה להעלאה הזו שירותים טובים יותר. לקצר את זמני ההמתנה במיון. לוודא שיש פחות עומסים בפנימיות. הציבור מבין שמה שהוא לא מקבל במערכת הציבורית, הוא צריך לקנות בכסף פרטי".
לפי בר סימן טוב, בין האתגרים של המערכת כיום והצעדים הנדרשים כדי לטפל בהם הם העלאת המקדם הדמוגרפי (תקציב סל הבריאות גדל בהתאם לגידול המשוער באוכלוסייה) כך שיכלול גם את הזדקנות האוכלוסייה, לא רק את גידולה - צעד שעלותו 200 מיליון שקל בשנה; הגדלת התקציב של בתי החולים הציבוריים (בתי חולים מופעלים בידי עמותות וגופים אחרים כמו הדסה, מעייני הישועה, אסותא אשדוד ואחרים) מ-260 מיליון שקל כיום לכמיליארד שקל בשנה, כדי להבטיח את איתנותם; והגדלת מספר המיטות בבתי החולים הכלליים מ-200 מיטות בשנה ל-350 מיטות. "כל הדברים האלה יכולים לקרות מחר בבוקר. הם לא דורשים שינויים דרמטיים יכולה ליישם אתם באופן מיידי", אמר בר סימן טוב. "אם ישראל משתייכת לארגון המדינות המפותחות, אז היא חייבת להבטיח את הדברים האלה לאזרחים שלה. השיח הציבורי בבריאות ילווה אותנו בשבועות ובחודשים הקרובים. כעת מוטלת עלינו האחריות ראות איך השיח הזה מתועל לתוכנית עבודה ישימה שתקרה בממשלה הבאה".
בר סימן טוב וליצמן דיברו על דירוגה הגבוה (מקום 6) של ישראל במדד היעילות בבריאות של בלומברג, מבין 56, אך למעשה המדד מעיד על כך שישראל מצליחה להציג הישגים יפים בבריאות האוכלוסייה (למשל, תוחלת חיים גבוהה יחסית לעולם), חרף המחסור במשאבים - דבר שלא בטוח שיישמר לאורך זמן. ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך ההוצאה הלאומית, היא כיום 63% ממנו - בתחתית דירוג מדינות OECD. הרקע למגמה הזו הוא הזנחת ההשקעה בתשתיות ובכוח אדם במערכת הבריאות בשנים האחרונות, דבר שהוביל להתגברות השימוש ברפואה פרטית.
תוכניות נוספות שהציגו המנכ"ל וסגן השר כהישגים - כמו התוכנית לקיצור תורים לניתוחים בעלות של כמיליארד שקל בשנה והרפורמה בבריאות הנפש, שהעבירה את האחריות לטיפולים נפשיים לציבור אל קופות החולים - עוררו דווקא ביקורת על היבטים שונים בהן בשנים האחרונות.
ריבלין משבח את ליצמן: "פועל לטובת כלל האזרחים"
חרף פרשת מלכה לייפר - המורה שמואשמת בעבירות פדופיליה ושלה סייע לכאורה סגן השר ליצמן, כך שלא תוסגר לאוסטרליה, שם ביצעה את העבירות - הנשיא ראובן (רובי) ריבלין התעלם מהדברים ושיבח את עשייתו של ליצמן. "עוד לא ראיתי סגן שר שיש לו הרבה יותר סמכויות משר", אמר ריבלין על ליצמן. "הוא פועל לטובת כלל האזרחים, ללא הבדל סקטוריאלי".
"אני מקווה שיום יבוא והחיים המשותפים במערכת הבריאות יקרינו החוצה על כלל החברה הישראלית", אמר ריבלין. "ראו בהדסה בירושלים, חצי מהרופאים ערבים. וכך גם לגבי החולים, האחיות והעובדים הסניטרים, המבקרים. כאילו אנחנו באמת שותפים, כאילו נועדנו לחיות יחד. אך לא צריך רק בשעת צרה ומצוקה עלינו להיות אנושיים. אני מקווה שיום יבוא ונלמד לגשר בין השבטים השונים, מתוך שותפות ותקווה לכל אזרחי ישראל".
ליצמן: "בסוכרת אנחנו בין הכי גרועים בעולם"
סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, בכנס "רואים רחוק 2030" של משרד הבריאות שמתקיים כעת באוניברסיטת תל אביב: "כשנכנסתי לתפקיד היו 9 מכשירי MRI במדינה. כיום יש לנו 47, ואין בית חולים שאין בו MRI. יש כאלה שעדיין לא עובדים 24/7 בתחום הזה. נאלץ אותם לעשות את זה. אין מצב שאדם יחכה לבדיקת MRI זמן רב. לפעמים זה ממש מציל נפשות.
ליצמן התייחס לסל התרופות, והודה גם בחולשות: "הגדלתי את תקציב סל התרופות, אף אחד לא הגדיל לפניי. מ-300 ל-500 מיליון שקל ובקדנציה הבאה נעלה ל-700 מיליון שקל. בסוכרת אנחנו בין הכי גרועים בעולם. חייבים לשנות את זה. עשינו רפורמה גדולה בקנאביס. שלא תטעו, זה סם. לא חושב לרגע אחד אחרת, אך יש אנשים שחייבים כדי להקל על סבלם.
"הבעיה העיקרית היא בעיית העומסים. בחדרי מיון, במחלקות פנימיות. אני אחראי, לא אתכחש לזה. לא אגיד אוצר, ממשלה. מערכת הבריאות היא אשמה. נכון שאנחנו בבחירות גם, גם זה לא יזיק לבלאגן. ברור שעשינו הרבה צעדים להקל על זה. ביקשנו לשחרר חולים מוקדם יותר שיעברו למחלקות מהמיונים, הוספנו עוזרי רופא ואמרנו שצריך לשפץ את חדרי המיון ולבנות חדשים. צריך להרחיב את המיונים ולהוסיף מיטות. בואו נהיה כנים. הוספנו 200 מיטות כל שנה. זה לא מספיק.
ליצמן הודה כי על אף תוספת המיטות באסותא אשדוד, הפער עדיין גדול והמצב רחוק מלהיות אופטימלי: "הוספנו לפני שנתיים את בית חולים אסותא אשדוד עם 350 מיטות. נדרוש יותר מיטות כי זה לא מספיק. כשאני מקבל מיליארד או 2 מיליארד שקל מהממשלה אני צריך לתת לתרופות, לרופאים, למיון, לזיהומים, לחדרי מיון. לכל הדברים צריך לתת כסף. צריך להעלות את מס בריאות. אנחנו בין הכי נמוכים בOECD. בתנאי שכל הכסף הזה הולך למערכת הבריאות".