מכה לדן כהן בתביעת הענק שהגישה נגדו חברת החשמל: נדחו בקשותיו לזימון עדים

כ-17 שנה לאחר שנטל חלק בהקמת מנגנון מושחת של מתן וקבלת שוחד בפרשת "סימנס-חברת החשמל", וכשנתיים וחצי לאחר ששוחרר מהמאסר שריצה בגין הרשעתו בפרשה, ממשיך שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, דן כהן, להתמודד עם גלי ההדף של הפרשה בערכאות המשפטיות. השבוע דחה בית המשפט העליון את בקשתו של כהן להורות על "חיקור דין" של עדים בגרמניה, עובדי סימנס כיום ולשעבר, שעדותם נחוצה לו, לטענתו, על-מנת להתמודד עם תביעת-העתק בגובה של כ-200 מיליון שקל, שהגישה חברת החשמל נגדו ונגד שורת נתבעים נוספים בעקבות הפרשה. כן, נדחתה בקשתו של כהן לזמן לעדות מטעמו שתי יועצות משפטיות של חברת החשמל ושתי יועצות משפטיות של סימנס ישראל.

בספטמבר 2013, במסגרת הסדר טיעון, הודה כהן והורשע בלקיחת שוחד בגובה 4 מיליון שקל מחברת סימנס עבור קידום זכיותיה במכרזים של חברת החשמל. זאת, בהיותו דירקטור בחברת החשמל; ובעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת חברת רוגוזין, בכך שלא דיווח על קשריו עם בעל החברה, עזרא הראל, לדירקטוריון חברת החשמל, שדנה בענייני רוגוזין. כמו כן, הורשע כהן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שנמלט מישראל לפרו, ונקבע כי הוא ירצה עונש מאסר של 6 שנים, ממנו תנוכה תקופת מעצרו בארץ ובחו"ל (סך-הכול כחצי שנה). עוד הוסכם כי המדינה תחלט 4 מיליון שקל מכספו של כהן, וכי בנוסף הוא ישלם קנס של 6 מיליון שקל. בפועל ריצה כהן פחות מ-4 שנים לאחר שהוחלט בספטמבר 2016 לאשר את בקשתו לשחרור מוקדם.

לצד ההליך הפלילי, הגישה חברת החשמל תביעה אזרחית בסך 200 מיליון שקל נגד סימנס העולמית, סימנס ישראל והמנכ"ל שלה באותה העת, אורן אהרונסון, נגד כהן, נגד שלמה דניאל ונגד חברת "אוקפילד" המעורבים אף הם בפרשה. עיקרה של התביעה עוסק בתשלומי שוחד שקיבל כהן בתפקידו כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים של חברת החשמל, בין היתר מחברת סימנס, לצורך הטיית מכרזים בהיקפי ענק של חברת החשמל.

בתביעה המקורית של חברת החשמל נטען כי סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל שילמו - על-פי הודאתן - תשלומי שוחד לכהן, שכיהן אז כדירקטור בחברת החשמל. בתמורה לתשלומי שוחד אלה קידם כהן, לרבות בהיותו דירקטור, את ענייניהן של סימנס הבינלאומית וסימנס ישראל מול חברת החשמל, לצורך התקשרות בעסקאות לרכישת טורבינות גז ושירותים נלווים לתחנות הכוח של חברת החשמל. בסופו של דבר התקשרה חברת החשמל עם סימנס בהסכמים שונים לרכישת טורבינות הגז והסכמים נלווים בשווי כולל של 540 מיליון אירו ו-56 מיליון דולר.

זימון עדים זרים

במסגרת ההליך האזרחי ביקש כהן מהמחוזי לזמן עדים ולגבות ראיות בחו"ל, תוך שימוש בסעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות. כהן ביקש לזמן לעדות מטעמו שתי יועצות משפטיות של חברת החשמל ושתי יועצות משפטיות של סימנס ישראל.

כמו כן ביקש כהן כי בית המשפט יקבע, מכוח הוראת סעיף 47 לחוק עזרה משפטית, כי עדויותיהם של מספר תושבי גרמניה - שחלקם שימשו כעובדים וכנושאי משרה בסימנס בתקופה שבה התרחשה פרשת השוחד, וחלקם נמנים עם עובדיה של סימנס כיום - דרושות לבירור סוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לתביעה. זאת, על-מנת שניתן יהיה להגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לגביית עדותם מכוח סעיף זה בגרמניה על-ידי הרשות הרלוונטית. כהן אף ציין כי הוא מסכים לגביית העדויות בכל אמצעי שיקל על הגבייה, לרבות וידאו קונפרנס. 

בבקשה לזימון העדו­ת טען כהן כי היועצות המשפטיות של חברת החשמל חתמו על תצהירי תשובה לשאלונים ועל תצהירי גילוי מסמכים שהוגשו מטעם חברת החשמל, וכי תוכנם של תצהירים אלה נוגע לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. משכך, וכן נוכח טענתו של כהן כי חברת החשמל מסתירה מסמכים מפניו, נטען כי זימון היועצות המשפטיות נחוץ ורלוונטי לבירור התביעה. אשר ליועצות המשפטיות של סימנס ישראל - נטען כי עדותן נחוצה בכל הנוגע למסמכים שגילויים התבקש על-ידי כהן במסגרת הליכי הגילוי המוקדם. כהן גם ציין כי 3 ימים לפני שהגיש את הבקשה לבית המשפט, הוא פנה לסימנס כדי שתיידע אותו אם בכוונתה לזמן את העדים הזרים לעדות מטעמה או לחלופין אם עדים אלה יסכימו להעיד מטעמו.  

בתשובה לכך טענה סימנס כי כהן לא הוכיח שעדותם של העדים הזרים רלוונטית לבירור התביעה, וכן כי הוא לא פנה אל עדים אלה על-מנת לבחון אם הם מסכימים להעיד מטעמו בדרך של וידיו קונפרנס, או אף להגיע לישראל לשם כך. עוד טענה החברה כי אין די בפנייתו אליה רק 3 ימים בטרם הוגשה בקשתו לפי חוק עזרה משפטית.

תנאים לחיקור דין בחו"ל

בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו של כהן לאחר שקבע כי אין מקום לזמן את היועצות המשפטיות של חברת החשמל לעדות, רק משום שחתמו על תצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם סימנס ישראל. באשר לגביית עדות העדים הזרים, נקבע כי ככלל, היעתרות לבקשה מעין זו תיעשה כמוצא אחרון, ולאחר שמוצו כל החלופות האפשריות לגביית עדותם של עדים הנמצאים בחו"ל. בתוך כך, נקבע כי כהן לא פנה אל העדים הזרים באופן ישיר, על-מנת לבחון אם יסכימו להעיד מטעמו. בית המשפט הבהיר כי אין בפנייתו של כהן לסימנס 3 ימים לפני הגשת בקשתו לבית המשפט, כדי להוות תחליף לפנייה ישירה אל העדים.

על החלטות אלה ערער כהן לבית המשפט העליון, שדחה השבוע את הערעור. אשר לבקשה לזימון היועצות המשפטיות - קבעה השופטת יעל וילנר כי אין להתערב בהכרעת מחוזי, שלפיה לעת עתה לא הוברר כיצד יתרמו עדויות היועצות המשפטיות לבירור התביעה.

בהמשך דנה השופטת בהרחבה בבקשתו של כהן לערוך לעדים הזרים חיקור דין במדינותיהם. גביית עדות בדרך של חיקור דין נקבע בסעיף 47 לחוק עזרה משפטית, שלפיו רשאי היועמ"של לפנות למדינה אחרת בבקשה שזו תגבה עדות מאדם המצוי בתחומיה, לצורך הליך משפטי המתנהל בישראל, וזאת אם אישר בית המשפט באותו הליך כי העדות דרושה לצורך בירורו.

השופטת ציינה כי הפנייה להליך של חיקור דין - אם באמצעות חוק עזרה משפטית, ואם באמצעות אמנת האג - צריך להיעשות "אך כמוצא אחרון, ורק לאחר שמוצו כל האפשרויות לגביית העדות ב'דרך המלך', היינו, לפני בית המשפט הדן בהליך, ולמצער, בדרך של היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס), המקהה במידת מה את מגרעותיהם האמורות של חיקורי דין".

על-מנת לקבל אישור לחיקור דין, ציינה השופטת, על כהן לעמוד ב-3 תנאים: 1. הבקשה הוגשה בתום-לב; 2. העדות המבוקשת רלוונטית להכרעה בהליך המשפטי; ו-3. קיימת "סיבה טובה" המונעת מן העדים הנדונים להגיע לישראל ולהעיד כיאות.

השופטת וילנר קבעה כי כהן לא עמד בתנאי השלישי - המהווה תנאי מקדמי להגשת בקשה לאישור חיקור דין. "תחילה, היה על כהן לפנות באופן ישיר אל העדים הזרים, ולמצער, ליתן בידי סימנס שהות מספקת על-מנת ליצור עמם קשר, וזאת על-מנת לבחון האם עדים אלה יסכימו להגיע לישראל ולהעיד לפני בית המשפט המחוזי. אם פנייה זו הייתה נענית בשלילה, כי אז היה על כהן לבחון אם מסכימים העדים הזרים להעיד בדרך של היוועדות חזותית. אולם אם היו העדים הזרים מסרבים אף לפנייה זו, אז ורק אז, רשאי היה כהן לפנות לבית המשפט בבקשה לחיקור דין", קבעה השופטת וילנר.

כהן, נקבע, "לא צלח את השלב הראשון של ההליך ולא פנה באופן ישיר אל העדים הזרים"; "פנה אל סימנס בנדון, רק 3 ימים בטרם הגשת בקשתו למחוזי; ו"לא מילא, אפוא, את חובתו הראשונית לבחון אם ניתן היה לגבות את העדויות הנחוצות, לטענתו, באופן סדור לפני בית המשפט המחוזי". 

רקע: סימנס זכתה בחוזי מיליארדים מחברת החשמל תמורת שוחד במיליונים לבכירים בחברה

הסאגה הפלילית הארוכה בפרשת סימנס-חברת החשמל הסתיימה לפני כשנתיים, כאשר כ-15 שנה לאחר שהיו מעורבים במנגנון מושחת של מתן וקבלת שוחד, נשלחו מעורבי הפרשה לעונשי מאסר. על חמישה בכירים לשעבר בחברת החשמל, שהודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, שבוצעו בשנים 2002-2011, נגזרו עונשי מאסר בפועל של 24-45 חודשים, קנסות בסך מאות אלפי שקלים וחילוט של מיליוני שקלים.

כתב האישום נגד סימנס ישראל ונגד 6 בכירים לשעבר בחברת החשמל, צייר תמונה עגומה של שוחד במיליונים לבכירי חברת החשמל, שבזכותם זכתה לכאורה סימנס בחוזים עצומים של חברת החשמל לאספקת ציוד בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. מדובר באותה פרשה שבה הורשע השופט לשעבר דן כהן.

בפרשה שכללה חקירה מורכבת של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בוצעו חיקורי דין ברחבי העולם. נוכח הצורך לחשוף את מנגנון הסתרת כספי השוחד באמצעות חשבונות קש, הייתה מעורבת גם חברת סימנס העולמית, אך היא לא נמנתה עם הנאשמים בפרשה. זאת, לאחר שהחברה הגיעה להסדר עם מדינת ישראל, שבמסגרתו היא שילמה קנס בגובה 160 מיליון שקל. 

את סימנס ייצג עו"ד נדב ויסמן ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע לשם. את חברת החשמל ייצג עו"ד יעקב שרביט ממשרד הרצוג פוקס נאמן.