נשים בשוק העבודה / צילום: thinkstock
רבים מציינים את יום האישה הבינלאומי, שחל בימים אלו. מקורו של היום הייחודי, שכולו מוקדש למין הנשי, הוא לפני כמאה שנים, בשנת 1909 במטרה לציין את האהבה והכבוד לנשים, כמו גם את ציון הישגיהן הפוליטיים והכלכליים.
אפשר היה לצפות, שעם חלוף 100 שנים כבר נהיה במקום אחר, שהישגים פוליטיים וכלכליים כבר לא בהכרח יהיו "סיבה למסיבה". כמובן שישנה התקדמות מסוימת, ממנה לא נוכל להתעלם: בשוק העבודה שכרן של נשים שווה לזה של גברים, כבר אין בנמצא אפליה על בסיס מגדר או אימהות, בראיונות עבודה נשים כבר לא נשאלות שאלות כמו מי מוציא את הילדים מהמסגרות, האם יש גיבוי לימי מחלה של הילדים, האם את מתכננת להרות ועוד שאלות "נקיות" מסוג זה, גם בפוליטיקה מספר הנשים כבר לגמרי זהה לזה של הגברים ואחוז הנשים המכהנות בתפקידים בכירים שווה למספרם של הגברים.
אופס, ממש לא.
זו מציאות דמיונית, אנחנו ממש לא שם. נכון שבשנת 2019 נשים כבר לא נמצאות בשולי החברה, וניתן למצוא יותר ויותר נשים בפוליטיקה, בתפקידים בכירים ואם נחפש ממש טוב גם נוכל למצוא קומץ אבות בחופשת לידה - אבל הדרך עוד ארוכה ורבה עד מאוד.
השינוי האמיתי והמשמעותי ככל הנראה יקרה רק כשאנחנו, הנשים, נהיה מוכנות לשחרר קצת מהנטל על כתפינו, ובעיקר כשלא נאפשר יותר שום התייחסות מפלה. כשהחלוקה בין גברים לנשים בגידול ילדים תהיה באמת שוויונית.
בואו נודה על האמת, מרבית האימהות מעידות על כך שהן זקוקות למעורבות הזו בבית, די קשה לנו לשחרר (מעידה על עצמי כאם ל-3 זאטוטים מתוקים), כשאנחנו נעשה זאת אט-אט מעסיקים יפנימו זאת והשינוי יתרחש. כל עוד אנו "מחזיקות קרוב אלינו" את תפקיד האם המטפלת, המסיעה, הנושאת בעול המשמעותי של גידול הילדים, המעורבת במסגרות החינוכיות שעושה שיעורי בית עם הילדים במרבית הזמן, דינו של חוסר השוויון - להישמר.
ומה עוד עוצר נשים מלהתפתח בעולם העבודה?
במסגרת העשייה שלנו בעמותת itworks, שמהותה קידום אוכלוסיות מרוחקות מעולם העבודה בשוק העבודה, אנו פוגשים לא מעט נשים, המשתייכות לכל המגזרים. נשים מהחברה החרדית והערבית, נשים חד-הוריות שמתמודדות עם עוני וקשיים כלכליים, ונשים בכלל. בעשור האחרון, במשך כל פועלנו, זיהינו שהמרכיב הכי משמעותי שעשה את ההבדל בין תעסוקה איכותית לתת-תעסוקה בקרב נשים הוא אמונה עצמית. אנו מעניקים לנשים הכשרות מקצועיות, אך ללא הכלים המתאימים ונטיעת הביטחון העצמי, האמונה העצמית ותחושת המסוגלות, השילוב כמעט לא מסתייע. זיהינו שהכישורים והיכולות הן כאין וכאפס לעומת האמונה בהם.
אחת האוכלוסיות המורכבות בה נתקלנו היא נשים חד-הוריות במעגל העבודה, מה שגרם לנו, בשיתוף קרן ידידות טורונטו, להקים תוכנית ייעודית לנשים חד-הוריות - אוכלוסייה שאינה מסומנת כאוכלוסיית יעד לשילוב בשוק העבודה במדינת ישראל. כיום ישנן כ-170 אלף משפחות חד-הוריות בישראל, המהוות כ-12.8% מכלל המשפחות, וברובן המכריע עומדות נשים בראשן.
נשים רבות "כלואות" בתוך מעגל העוני וברוב המקרים לא מצליחות לפרוץ אותו בגלל משאבים דלים ועול גידול הילדים אשר לרוב מונח בעיקר על כתפיהן. המהפכה שהחלה לפני כעשור תרמה בכניסתן של נשים חד-הוריות למעגל העבודה, אך השפיעה רק חלקית על מצבן הכלכלי ולא הצליחה לחלץ אותן מעוני.
כולי תקווה שבעוד 100 שנים נוספות מהיום "יום האישה" כבר יהפוך מיותר, שההבדל בין נשים לגברים, בכל הפרמטרים לא יהיה מהותי או משמעותי, ונמצא את פרצת הדרך לה אנו משוועים.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת itworks הפועלת לגיוון תעסוקתי בהייטק