מיזם הסיבים האופטיים על גבי חברת החשמל נולד מחדש. כפי שנחשף באתר "גלובס", נחתמה העסקה שתאפשר לו לחזור לחיים, אחרי שבשנתיים האחרונות המיזם היה מונשם ומורדם, ופעילותו נבלמה. כעת, אחרי שסלקום ותש"י חברו יחד לרכישת השליטה בו, וחברת החשמל הסכימה לשפר משמעותית את הסכמי העבודה, חוזר המיזם לפעילות בבעלות חדשה ובמבנה חדש, שיאפשרו לו להשלים את ייעודו ולהיהפך לתשתית השלישית במדינת ישראל, לצד בזק והוט. מי שעמד עד כה בראש המיזם הוא המנכ"ל והיו"ר דורון כהן.
אמש (ג') חתמו המעורבים של מספר הסכמים חדשים שמסדירים מחדש את מבנה הפעילות של המיזם. שיתוף-הפעולה בין סלקום לתש"י מעניק למיזם את היציבות שהוא נזקק לה אחרי כמה שנים של אי-ודאות. שמו של אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, הוזכר כמי שעשוי להתמנות כמנכ"ל.
במסגרת ההסכמים, סלקום ותש"י מקימות ביניהן שותפות שתחזיק ב-70% מ-IBC. כלומר, הן יוצרות שותפות שתחזיק ברוב המניות. 30% הנותרים יוחזקו על-ידי חברת החשמל. השותפות בין סלקום ותש"י היא זו שקונה את כל בעלי המניות הקיימים, ורוכשת את הנכסים של IBC, כולל פריסת התשתיות, הקיימת תמורת 100 מיליון שקל.
הסכם נוסף מסדיר את היחסים בין השותפות לחח"י (חברת החשמל), והסכם אחר מתייחס לעלויות העבודות שתשלם IBC לחח"י. מדובר בהסכם חדש וקריטי למיזם, שכן אחת הסיבות שהמיזם במתכונתו הקודמת לא הצליח, הייתה נעוצה בעלויות ששולמו לחח"י ולספקים אחרים, כמו סיסקו שנתנה הלוואת בעלים למיזם בתמורה לרכישת ציוד ממנה. ההסכם מול סיסקו היה אחד הגורמים שהפריעו קשות להתפתחותו של המיזם. לדברי המעורבים מדובר על רמות מחיר תחרותיות, שכונות חדשות, פריסה עלית ועוד. כמו כן, ההסכם מאפשר ל-IBC בלעדיות בשימוש בתשתיות חח"י, אך היא יכולה להחליט לרכוש שירותים מגורמים חיצוניים על-פי שיקוליה. כך למשל אם במקרים מסויימים ישתלם ל-IBC, לרכוש שירות מבזק היא תהיה רשאית לעשות כן.
על-פי ההסכמים, סלקום וקרן תשתיות ישראל התחייבו להשקעה של עד 200 מיליון שקל בחלקים שווים (100 מיליון שקל כל אחת) במהלך שלוש השנים הקרובות. על-פי הסכם ה-IRU (רכישת זכות שימוש בלתי חוזרת בתשתית הסיבים של IBC) , סלקום מתחייבת לרכוש מ-IBC זכויות שימוש ב-10-15% ממשקי-הבית שיהיו מחוברים בתשתית הסיבים האופטיים של IBC ב-15 השנים הבאות, כאשר כמות מסוימת זמינה מיידית.
התמורה עבור זכות השימוש למשק-בית תשולם בפריסה ל-10 שנים. הזכות תהיה תקפה ל-15 שנה ותכלול אופציות הארכה נוספות ללא תוספת תשלום פרט לדמי התחזוקה השנתיים. המשמעות היא שסלקום מקטינה משמעותית את עלויות המימון שלה, ולמעשה כל סיב שתפרוס IBC, סלקום תשלם עליו למשך 10 שנים.
בנוסף, ההסכם צפוי להפחית הדרגתית את הוצאות סלקום בגין שימוש בתשתיות בזק ואת ההשקעה של סלקום בפריסה עצמאית כבר בשנה הבאה, וזאת בעקבות זה ש-IBC תרכוש את רשת הסיבים שסלקום פרסה עד כה תמורת 180-200 מיליון שקל. כפי שפורסם ב"גלובס", המיזם צפוי לממן את השקעותיו באמצעות הלוואת מגופים פיננסים, הכנסות ממכירת תשתית, וכן הלוואות בעלים.
על-פי הערכות בשוק סגירת העסקה תיצור הזדמנות נוספת להכנסת שותפים למיזם. גורם בכיר שהיה מעורב במגעים אמר כי כעת כשכולם יכולים לראות מבנה עסקה כלכלי שמשרת את בעלי המניות ואת הלקוחות בצורה אופטימלית, אני מאמין שזה יעזור להכניס גורמים נוספים. לדבריו, העובדה שתש"י היא בעלת מניות ב-IBC, מראה למתעניינים שמדובר במיזם שהוא לא אינטרסנטי של סלקום. המיזם ימכור שירותים לסלקום באותם מחירים שהוא ימכור למפעילים נוספים, ולכן הנוכחות של תש"י הופכת את העסקה לכדאית כלכלית.
מנכ"ל קבוצת סלקום, ניר שטרן, מסר כי "ברגע שיתקבלו האישורים הדרושים והעסקה תושלם, ל- IBC, תחת הבעלות החדשה של סלקום, תש"י וחח"י, תהיה היכולת להביא את בשורת הסיבים האופטיים למעל מיליון בתי אב ישראלים בתוך חמש שנים".
יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר לגלובס שהוא מקווה ומאמין שהפעם המיזם יעלה על דרך המלך. רון-טל ליווה את המיזם מראשיתו והיה אחד הבודדים שהמשיך להאמין בו למרות כל התלאות שעבר במבנה הפעילות הקודם שלו. לדבריו, "נכון שזה לא עיקר הפעילות של חח"י וגם לא חלק משמעותי, אבל זו משימה לאומית שלקחנו על עצמנו. התשתיות בישראל זה טרקטור סובייטי מקולקל. אנחנו נמצאים במקום שלא מתאים למדינה שהיא ברמה טכנולוגית כל כך גבוהה כמו שלנו. אני חושב שתשתית סיבים אופטיים לאומית שתתחרה בתשתית של בזק שאיננה מספקת את הסחורה, היא תשתית נדרשת ותביא להאצה של שיפור התשתיות, וככל שתהיה יותר מתקדמת זה יסייע לכל תחומי החיים של מדינת ישראל ויאפשר כלכלה טובה יותר. בסופו של דבר כתוצאה ממו"מ ארוך אבל איכותי ומקצועי הגענו להסכמות עם סלקום ותש"י, שמביאה את המימד הפיננסי, וסלקום מביאה את ההיבט האסטרטגי, וחח"י מביאה את היכולת הביצועית. היעד הוא מיליון מנויים בתוך 5 שנים ואנחנו נעשה את זה יותר מהר". בהתייחסו להסכמה של חח"י להוריד עלויות אמר: "הורדנו עלויות כמה שיכולנו ושיישאר לנו רווח סביר ואנחנו גאים על כך. החזון שלנו הוא שנהיה יעילים בשוק תחרותי וזה מקדם התייעלות עסקית של חח"י. זה קטן אבל בעל משמעות ואחרי הרפורמה אנחנו לא חוששים מתחרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
